בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכיחות חריגה של פרקינסון בבאקה אל גרבייה בשל חשיפה למדבירים

חוקרים ישראלים מצאו כי שיעור החולים במחלת ניוון השרירים הקשה גבוה פי שניים מזה ביישובים ערביים אחרים באזור ואדי ערה. לטענתם, ניתן לייחס זאת בין היתר לזיהום בארות המים בחומרי ריסוס מהשדות הסמוכים

תגובות

מחקר ישראלי אבחן עלייה בשכיחות לפרקינסון ביישוב באקה אל גרבייה הסמוך לחדרה, וקשר אותה לחשיפה מוגברת לחומרי הדברה המרוססים בשדות באזור. חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה, מאוניברסיטת בן גוריון, שירותי בריאות כללית ובית החולים הלל יפה בדקו את שכיחות מחלת הפרקינסון ביישובים שונים בוואדי ערה: בצד שכיחות נמוכה ביישובים כמו אום אל פאחם - 34.84 חולים למאה אלף תושבים - ושכיחות נמוכה עוד יותר ביישובים כמו כפר קרע - 25.45 חולים למאה אלף תושבים - וערה-ערערה - 18.45 חולים למאה אלף תושבים - דווקא היישוב באקה אל גרבייה בלט בחריגותו, ונמדדה בו שכיחות פרקינסון הגבוהה פי שניים בהשוואה לאום אל פאחם - 73.39 חולים למאה אלף תושבים.

אומדן שכיחות התחלואה התבסס על נתוני רופאי המשפחה ביישובי האזור באשר למטופלים בתרופות לפרקינסון, וכן על מאגר המטופלים במרפאה להפרעות תנועה בהלל יפה. מאחר שתושבי ואדי ערה הם ברובם ערבים-ישראלים בעלי מוצא גנטי דומה, המקיימים אורח חיים דומה, הנחת החוקרים היא כי החריגה בשכיחות הפרקינסון בבאקה אל גרבייה קשורה בחשיפה מסוכנת לחומרי הדברה מהשדות המקיפים את היישוב. "באקה אל גרבייה מוקפת בשדות רחבים, ותושביה חשופים באופן מתמיד לחומרי ריסוס והדברה המפוזרים על ידי אווירונים קטנים הטסים נמוך", טוענים החוקרים. מחקרים קודמים כבר הצביעו על קשר בין חשיפה לחומרי הדברה והתפתחות פרקינסון, אולם לדברי החוקרים, לא נמצא חומר מסוים המשמש בהדברה או ריסוס שניתן להצביע עליו כגורם ישיר לתופעה.

ד"ר רפיק מסאלחה, מנהל מרפאת אפילפסיה במרכז הרפואי סורוקה וראש צוות החוקרים, מסביר כי "בבאקה אל גרבייה יש חשיפה גבוהה יותר לחקלאות מתועשת הכוללת שימוש בחומרי הדברה, וכן הרבה חקלאים, בהשוואה ליישובים אחרים בוואדי ערה שתושביהם מתקיימים יותר מעבודות עירוניות ובניין. הוכח כי חומרי הדברה הנשאפים דרך האף יכולים להשפיע על האזור בגזע המוח האחראי לייצור הכימיקל דופמין". פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים הנגרמת ממחסור בדופמין במוח.

לדברי מסאלחה, חשיפה לחומרי הדברה עלולה להיות גם עקיפה, באמצעות שתיית מים ממקורות מים שחדרו אליהם חומרי ריסוס. בקיץ האחרון הודיעו חוקרים מאוניברסיטת UCLA כי נמצאה עלייה בשכיחות הפרקינסון בעמק קליפורניה בקרב תושבים שנחשפו למי בארות שזוהמו בחומרי הדברה והנוטים ככלל לשתות מי ברז.

במשרד הבריאות שקיבל לידיו את דו"ח המחקר, לא אובחנו בשנים האחרונות חריגות בחומרי הדברה במקורות המים של באקה אל גרבייה, ומהמשרד נמסר כי "היישוב מקבל הרבה שנים מי שתייה מבריכת מצר של מקורות. מקור המים הוא מי המוביל הארצי, ובעיקר מי כנרת, ומים אלה אינם ייחודיים לבאקה אל גרבייה, ומסופקים לצרכנים רבים בצפון. השימוש בחומרי הדברה בישראל מושכל ומבוקר. מי הבארות נבדקים באופן שגרתי, ועומדים בתקנים מחמירים המקובלים על ידי ארגון הבריאות העולמי והסוכנות האמריקאית לבריאות הסביבה. במידה שמתגלה זיהום בבאר, היא נסגרת, ותופעת זיהום בארות בחומרי הדברה נדירה בישראל".

שכיחות גבוהה גם בקיבוצים

ככלל, שכיחות הפרקינסון שאובחנה ביישובי ואדי ערה, פרט לחריגה בבאקה אל גרבייה, דומה לזו הנמדדת במדינות ערב השכנות, לרבות תוניס - 43 חולים למאה אלף תושבים, לוב - 31.4 חולים למאה אלף תושבים, וערב הסעודית - 27 חולים למאה אלף תושבים, ונמוכה עדיין מזו הנמדדת ביישובים יהודיים בישראל. מחקר שנערך בקיבוצים בישראל לפני כעשור אבחן שכיחות ממוצעת של 160 חולים למאה אלף תושבים.

במשרד הבריאות לא מצוי מאגר רישום ארצי לחולי פרקינסון, ומדובר במחקר ראשון המצביע על שכיחות חריגה ביישוב מסוים בארץ, בהשוואה ליישובים בסביבתו. החוקרים מבהירים כי המחקר מספק עדויות לקשר בין השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בישראל לבין התפתחות פרקינסון, ולשילוב הקיים בין מוצא אתני לחשיפות סביבתיות בקביעת רמת הסיכון למחלה.

התושבים קיבלו בהפתעה את הממצאים החמורים: "ידוע לנו שיש ביישוב גם הרבה חולי סרטן"

בבאקה אל גרבייה שבמשולש, קיבלו אמש בהפתעה גמורה את נתוני המחקר, ולפיהם נרשמה ביישוב שכיחות חריגה של חולי פרקינסון עקב חשיפה מוגברת לחומרי הדברה. "אני פוגש קשישים שנראים כמי שסובלים מפרקינסון, אבל מעולם לא קישרתי זאת לחומרי ההדברה, אלא פשוט לגורם הגיל והזיקנה", אמר תושב העיר, סמיח אבו מוח, "אני לא נתקל בצעירים יחסית שסובלים מהמחלה הזו, אבל אין ספק שהסביבה עשויה להיות גורם המחלה, במיוחד מאחר שאנחנו מוקפים בשדות חקלאיים רבים שמרוססים בחומרי הדברה מדי יום".

מלבד השדות החקלאיים של תושבי המקום, באקה אל גרבייה מוקפת בעשרות דונמים של שדות הקיבוצים הסובבים אותה, ובהם מגל, מצר, להבות חביבה והמושבים שדה יצחק ומאור. "על פרקינסון לא שמעתי, האמת, אבל יש פה הרבה חולי סרטן", אמר תושב העיר ג'מיל אבו טועמה. "בכלל, אנחנו נמצאים בתקופה שהכל בה מסומם. הירקות לא כמו פעם, המים לא נקיים, הפלאפון מסרטן, האוכל היום רובו מוכן במיקרו, וכל זה מזיק או פוגע בבריאות".

תייסיר עת'אמנה, מנהל עמותה לגיל הזהב ביישוב, מציין כי מבין 200 הקשישים הפוקדים את מרכז היום והמועדון לקשישים, רק שניים סובלים מהמחלה. "אני לא יכול להגיד שזו תופעה, אבל הנתונים של המחקר מדאיגים מאוד", אמר. לדבריו, "לצערי הרב בעמותה אנחנו עסוקים יותר עם העבודה השוטפת עם הקשישים ולא מצליחים להגיע לטפל במחקרים".

פאדי עיאדאת



באקה אל גרבייה. חשיפה גבוהה לחקלאות מתועשת הכוללת שימוש בחומרי הדברה המרוססים מגובה נמוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו