בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוטציות שפוגעות לכם בכבד

חוקרים זיהו שתי מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון לעודף ברזל בקרב ישראלים, בעיה שעלולה לפגוע בכבד ובכליות

תגובות

מחסור בברזל, העלול להוביל להתפתחות אנמיה, הוא בעיה נפוצה יחסית בישראל, המוכרת היטב לתזונאים ודיאטנים וידועה גם לציבור, בעיקר בזכות יחסי הציבור הטובים שיש לתוספי תזונה המכילים ברזל. תופעה מוכרת פחות, אך שכיחה ביותר - אחד מכל 250 ישראלים סובל ממנה - היא תמונת המצב ההפוכה, עודף בברזל.

במחקר שנערך במכון הגנטי במרכז הרפואי אסף הרופא זוהו שתי מוטציות גנטיות הנפוצות בארץ, שעלולות לחשוף ישראלים למצב של עודף ברזל - או בעגה הרפואית "העמסת ברזל" - ולסיבוכים רפואיים חמורים. במחקר עברו 725 ישראלים שפנו לטיפול בבתי החולים אסף הרופא, שערי צדק ואיכילוב, בדיקה גנטית. הנבדקים היו ממוצאים שונים. בבדיקה אובחן קשר בין הימצאות שתי מוטציות בגן בשם HFE - המכונות C282Y ו-H63D - לבין עודף ברזל.

בעוד שמחקרים קודמים תיארו עודפי ברזל בגוף מסיבות גנטיות כתופעה המאפיינת בעיקר יהודים ממוצא אשכנזי, במחקר הנוכחי זוהו המוטציות ביהודים ממוצא צפון אפריקאי בשכיחות דומה לזו שזוהתה באוכלוסייה האשכנזית. מכלל הנבדקים, אחד מכל 50 נשא את אחת המוטציות הללו, המעלות את הסיכון לעודף ברזל, ולסיבוכים רפואיים עקב כך.

המוטציה השכיחה יותר, שנזקיה נחשבים גם קלים יותר, היא H63D. מוטציה זו אובחנה במחקר באחד מכל ארבעה ישראלים. היא מסוכנת בעיקר בקרב אנשים שאצלם יש כבר גורם סיכון נוסף לעודף ברזל, למשל נשאות של הגן למחלת בטא-תלסמיה. אחד מכל 25 יהודים ממוצא צפון אפריקאי נושא את הגן. המוטציה C282Y, שנזקיה גדולים יותר - בעשירית מן המקרים היא גורמת תחלואה בעקבות עודף ברזל - נמצאת על פי המחקר באחד מכל 58 ישראלים.

הממצאים התפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי "Genetics in Medicine", והוצגו בתחילת מארס בכנס מחלות כבד שנערך בכפר בלום.

אחד מכל 2,500 ישראלים ממוצא אשכנזי או צפון אפריקאי נושא את המוטציות בגנים בזוג כרומוזומים - זה שעבר מהאם וזה שהגיע מהאב. אלה עלוילים לפתח את המחלה הגורמת להצטברות עודף ברזל בגוף, המכונה המוכרומטוזיס. סימן ראשון למחלה מופיע כיום בבדיקת דם, אם נמצאים בה ערכי ברזל גבוהים מטווח הנורמה. "המחלה גורמת לספיגת יתר של ברזל במעיים ולהצטברות ברזל בגוף, העלול לשקוע באיברים הפנימיים ולגרום סיבוכים", מסבירה מנהלת המכון הגנטי באסף הרופא והחוקרת הראשית, ד"ר אורית רייש. בלב עלולה שקיעת הברזל זה לגרום לסוכרת, בכבד - לשחמת הכבד ושקיעת ברזל במוח העצם עלולה לגרום לאנמיה. כמו כן, המוכרומטוזיס עלול לגרום פיגמנטציה בעור וסיבוכים בתפקוד הכליות.

עודף ברזל נקשר במחקרים גם לבעיות חיסוניות ואף להתפרצות מחלות ממאירות. במחקר שנערך באוסטרליה, שפורסם בנובמבר 2009 בכתב עת מדעי למחלות כבד (הפטולוגיה), זוהה בקרב נשאי המוטציה C282Y סיכון מוגבר לפתח סרטן המעי הגס ובקרב נשים סיכון גבוה לפתח סרטן השד.

לדברי רייש, "מאחר והמוטציה הגנטית פעילה בישראל, יש להיות מודע לתופעה של עודף ברזל, בין אם מאבחנים אותה בבדיקת דם ובין אם מופיעים במשפחה סימנים של שחמת הכבד או סוכרת ללא הסבר, או כשידוע שאחד מבני המשפחה חלה בבטא-תלסמיה. במקרים אלה מומלץ לפנות למכון גנטי ולבקש בדיקה לנוכחות המוטציה". הבדיקות זמינות כיום במכונים הגנטיים בבתי החולים, אולם אינן כלולות בסל הבריאות, ועלותן כ-400 שקל, בהתאם להסדרים השונים של קופות החולים.

"הטיפול העיקרי בהמוכרומטוזיס הוא או מתן כדורים סופחי ברזל. במצבים מסוימים יש לבצע שאיבת דם, כדי לדלל את מסת הברזל בגוף", מסבירה רייש.

בנוסף מומלצת התאמת דיאטה המכילה מיעוט של מזונות עתירי ברזל. "אנו מלמדים אנשים עם עודף ברזל לקרוא את תוויות מוצרי המזון, להמעיט באכילת מזונות עם רמות גבוהות של ברזל ולהימנע ממזונות המועשרים בברזל", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פתח תקוה בשירותי בריאות כללית. לדבריה, אנשים אלה גם סופגים ברזל ממזונות שבמצב רגיל רוב הברזל שבהם אינו נספג בגוף, למשל ירקות עליים כמו תרד ופירות יבשים כמו משמשים מיובשים.

דיאטה דלה בברזל מותאמת באופן פרטני לכל מטופל. "מדובר במשימה מורכבת, שמיועדת למנוע מצב של עודף ברזל. למשל, בשר נחשב מזון עשיר בברזל, אבל במקרים רבים קשה להימנע ממנו לחלוטין, כי הוא גם מהווה מקור לחלבון בעל ערך תזונתי גבוה ומכיל גם ויטמינים ומינרלים", מדגישה אורבך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו