מחקר ישראלי: יש באקסטזי סיכון רב לפגיעה פיזית ופסיכיאטרית

החוקרים אספו נתונים על נפגעי הסם באיתורם בחדרי המיון של איכילוב, ברזילי, מאיר, סורוקה ויוספטל. 7 משתמשים מטופלים בבתיה"ח מדי חודש

דן אבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן אבן

מחקר מקיף שנעשה בישראל מתריע כי מדי חודש מטופלים בארץ לפחות שבעה נפגעי סם המסיבות אקסטזי, וטוען כי התדמית של האקסטזי כסם קל שגויה.

את המחקר עשו חוקרים מבית החולים איכילוב, מכון גרטנר, המרכז הארצי לרעלים ועיריית תל אביב, בראשות ד"ר פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה באיכילוב. החוקרים אספו נתונים על נפגעי אקסטזי באמצעות איתורם בחדרי המיון בבתי החולים איכילוב, מאיר, ברזילי, סורוקה ויוספטל, ומנתוני המרכז הארצי לרעלים במרכז הרפואי רמב"ם, המרכז דיווחים על נפגעי סמים מכלל בתי החולים בארץ. לפי החוק בישראל ופרשנותו מטעם ההסתדרות הרפואית, רופאים אינם רשאים לדווח על נפגעי אקסטזי למשטרה, עקב סודיות רפואית.

שיעור נפגעי אקסטזי במחקר הוא 12 לכל 100 אלף המטופלים בחדרי מיון בארץ. הנתונים נאספו בין אוגוסט 2002 לפברואר 2003, והממצאים מתפרסמים החודש בכתב עת מדעי לטוקסיקולוגיה.

לאורך שבעת חודשי המחקר אותרו 52 נפגעי אקסטזי, בגילים 15 עד 44, מרביתם גברים (63%), וכשליש צעירים מתחת לגיל 31 (20%). לפי דיווחי הנפגעים, האקסטזי נצרך במועדונים (29% מהמקרים), בבית (19%), במסיבה פרטית (15%), מסיבה פתוחה (12%), במסגרת ניסיון אובדני (4%) או באירועים אחרים (21%). מרבית נפגעי האקסטזי התגוררו באזורים עירוניים (81%), בערים גדולות (52%) או באילת (13%).

בפיזור ארצי, רוב המשתמשים אותרו בחיפה והגליל המערבי בבתי החולים רמב"ם (12) ונהריה (1), ובדרום הארץ בבתי החולים סורוקה (11), יוספטל (10) וברזילי (5), וכן בתל אביב בבית החולים איכילוב (6). אובחנו נפגעי אקסטזי ספורים באזור השרון בבתי החולים מאיר (2) ובילינסון (2), בבתי החולים העמק (1) והלל יפה (1). רק נפגע אחד אובחן בירושלים, בבית החולים ביקור חולים.

הסם אקסטזי, המכיל את החומר הפעיל MDMA, הוביל לפגיעות בעיקר בקיץ, החל באוגוסט (16 נפגעים), ספטמבר (8) ואוקטובר (10) עם ירידה לקראת החורף. בפילוח לפי ימי השבוע, מספר הנפגעים עלה כבר מיום רביעי (11%), ובהמשך בשישי (27%) ובשבת (25%). 22 מטופלים דיווחו שנטלו ערבוב של כמה סוגי סמים.

דיווחי הנפגעים העידו על שימוש של בין כדור אקסטזי אחד ועד ל-15 כדורים אצל שלושה מהנפגעים. החוקרים לא הצליחו לקבל מהנפגעים דוגמיות מכדורי האקסטזי, כדי לבחון את הרכבן.

רוב הנפגעים הגיעו לחדרי המיון בשעות הלילה (68%), ומחציתם בימי סוף השבוע (52%). הרוב טופלו בחדרי המיון ושוחררו לביתם, אבל 15 נפגעי אקסטזי דרשו אשפוז (29%), שישה מהם ביחידות לטיפול נמרץ.

התופעות השכיחות בקרב המטופלים כללו: הפרעות ביכולת התנועה (38%), חרדה (29%), חוסר התמצאות (25%), רעד (23%), עלייה בלחץ הדם (21%), כאבי ראש (19%), שינויים במצב הרוח (19%), הפרעות פסיכוטיות (17%) ואובדן הכרה (13%). התופעות הקשות כללו חום יתר (היפר-תרמיה) (6 נפגעים), מיעוט נתרן בדם (6 נפגעים), רבדיומיוליזה - תופעת לוואי הכוללת הרס תאי שריר העלולה לגרום לאי ספיקת כליות (6 נפגעים), בצקת מוחית (2 נפגעים) ותרדמת (4 נפגעים).

לפי סקר הרשות למלחמה בסמים, 22,700 ישראלים צורכים מדי חודש את סם האקסטזי, ולמרות מספר ההפניות הנמוך למיון, לטענת החוקרים, "תחלואה קשה הקשורה בשימוש באקסטזי מנפצת את המיתוס שמדובר בסם בעל סיכון נמוך או זניח".

לדבריהם, במחקר נמצאה תחלואה משמעותית הנלווית לשימוש בסם. "תדמית האקסטזי כסם מסיבות קל שגויה. ממצאי המחקר מאשרים שהוא טומן בחובו סיכון משמעותי לפגיעה פיזית והפרעות התנהגותיות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות", מסכמים החוקרים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ