איך משפיעים מחשבות ורגשות על המערכת החיסונית? - בריאות - הארץ

איך משפיעים מחשבות ורגשות על המערכת החיסונית?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ב-1975 טבע ד"ר רוברט אדר, מנהל היחידה לרפואה התנהגותית ופסיכוסוציאלית באוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, את המונח פסיכונוירואימונולוגיה, המשלב בין הנפש (פסיכה); מערכת העצבים (נוירו); ומערכת החיסון (אימונולוגיה). ד"ר אדר הצביע על הקשר בין הדרך שבה אנו חושבים (מצבנו המנטלי) לבין מצב הבריאות שלנו וליכולתנו לרפא את עצמנו.

בניסוי שנערך במעבדתו של אדר ניתן לעכברים משקה ממותק בסוכרזית, ובו זמנית הוזרקה לגופם תרופה המדכאת את מערכת החיסון וגורמת כאבי בטן. כתוצאה מפעולות אלה נוצרה במוחם של העכברים התניה שלילית בין מתיקות לבין כאבי בטן. עד מהרה החלו העכברים להימנע מאכילת הסוכרזית, כדי להימנע מכאבי בטן. אבל כעבור זמן, כשהעכברים החלו לקבל סוכרזית בלבד, מתו רבים מהם ממחלות הנובעות מדיכוי של המערכת החיסונית, אף על פי שלא קיבלו שום תרופה העלולה לגרום לכך. העכברים "למדו" שהסוכרזית גורמת לירידה בכושר החיסון שלהם ודי היה בהתניה זו כדי להחליש בפועל את מערכת החיסון ולחשוף אותם לזיהומים קטלניים.

הניסוי ההיסטורי של אדר פרץ את הדרך לייסוד תחום המחקר והטיפול המסקרן המכונה PNI, קיצור של המונח האנגלי Psychoneuroimmunology. בניסוי הוכח באופן מדעי הקשר שבין המוח (חשיבה, רגש, נפש) לבין מערכת החיסון, המושפעת על ידי המוח והחשיבה. ב-30 השנים האחרונות המשיך המחקר הפסיכונוירואימונולוגי לספק הוכחות מדעיות לקשר שבין המוח למערכת החיסון. ההוכחות המדעיות נבעו משלושה מקורות: ראשית, מחקרים בחיות מעבדה הראו שנזקים למוח, באזורים שונים, יצרו תגובות של דיכוי מדדי חיסון שונים או ההיפך - יתר פעילות שלהם.

שנית, נמצאו קשרים עצביים בין המוח למערכת החיסון. למשל, נמצא קשר בין שתי מערכות העצבים בגופנו: הסימפתטית (המאפשרת תגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה) והפאראסימפתטית (האחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה) לבין איברים ורקמות הקשורים למערכת החיסון, כמו בלוטות לימפה, הטחול, מוח העצם, העור, דרכי העיכול ובלוטת התימוס (הבלוטה פעילה מאוד בשנות החיים הראשונות, שבהן היא ממלאת תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות המערכת החיסונית וביצירת תאי דם לבנים ייעודיים מסוג לימפוציט T, המסייעים לגוף להילחם בזיהומים).

שלישית, נמצא כי מערכת העצבים ומערכת החיסון מתקשרות ביניהן באמצעות שפה ביוכימית הכוללת הורמונים אנדוקריניים, נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים או מולקולות העוברות בין תא עצב לתא מטרה), ציטוקינים (חלבונים קטנים אשר מהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף) והקולטנים שלהם.

כך למדנו כי הקשר מוח-התנהגות מושפע ממתח ולחץ נפשי וגם מרגשות שליליים וחיוביים. בסקירה מרתקת שחיברו, מציעים ד"ר גולדפרב ופרופ' בן-אליהו מאוניברסיטת תל אביב (2006-2007), לבצע לפני ניתוח להוצאת גידול סרטני מהשד, פרוצדורות רפואיות וחיסוניות שונות, המתחשבות בפרמטרים חיסוניים ורפואיים של המטופלת, כדי להפחית למינימום את הנזקים שעשויים להיגרם מעצם הניתוח. הם מציגים תפישה חדשנית ומקורית, הראויה לתשומת לב רבה ביותר בקהילת הרופאים הכירורגים בהקשר הפסיכונוירואימונולוגי בניתוחי שד.

ב-52 השנים האחרונות נכנס הטיפול בהיפנוזה למערכות בריאות שונות בארץ ובעולם, כמו בתי חולים, מרפאות ציבוריות וקליניקות פרטיות. כיום יש הוכחות מדעיות מוצקות לכך שהטיפול בהיפנוזה מעלה את הרמה בגוף של סוג מסוים של תאי T (CD4), המזהים תאים שנפגעו מווירוס ועוזרים להשמדתם. בכך הטיפול בהיפנוזה משנה פרמטרים פיסיולוגיים במצבי חולי ובריאות שונים. המחקר על הקשר בין פסיכונוירואימונולוגיה והיפנוזה יילך ויתרחב בשנים הבאות, לתועלת החולים והבריאים כאחד.

הכותב הוא פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מורשה להיפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה, מזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ