שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ד"ר אפרים, ינוקור
ד"ר אפרים, ינוקור

הפרעת נשימה חסימתית בשינה (Obstructive Sleep Apnea) היא תופעה של הפסקות נשימה בשינה, הנגרמות עקב חסימה בדרכי הנשימה העליונות. 2%-4% מהגברים סובלים מההפרעה, בעוד שרק 1%-2% מהנשים נפגעות ממנה. השם הנפוץ "דום נשימה", איננו מתאים לתיאור התופעה, כי הוא בעל קונוטציות שליליות ועלול לעורר לחץ.

לתופעה יש סיבות רבות: השמנה הגורמת לשקיעת שומן בקירות הלוע (הפרינקס) ולחץ חיצוני מרקמות שומן בצוואר, חסימה של דרכי האוויר העליונות על ידי בסיס הלשון, מבנה הלסת התחתונה והיחס בינה לבין הלסת העליונה, שקדים מוגדלים (נפוץ בעיקר אצל ילדים), חסימת דרכי האוויר באף (עניין זה שנוי במחלוקת. רוב החוקרים ממעיטים בחשיבותו) וגורמים גנטיים.

הפסקות נשימה בשינה עלולות לגרום נזק קשה לבריאות. הפגיעה יכולה לבוא לביטוי בעלייה בלחץ הדם, בסיכון להתפתחות של מחלות לב או אף שבץ מוחי. עם הפגיעה המהותית באיכות השינה, חלה גם ירידה באיכות חייו של האדם. הסובלים מהפרעת נשימה חסימתית מתלוננים על עייפות רבה במשך היום, חוסר ריכוז, עצבנות יתר וירידה בחשק המיני. סכנה חמורה נוספת היא מעורבות יתר בתאונות דרכים קטלניות, עקב הירדמות בזמן הנהיגה. נחירות שאינן מלוות בהפסקות נשימה אינן בעיה רפואית, אלא בעיה חברתית, העלולה לפגוע בזוגיות.

ההפרעה מאובחנת בבדיקה במעבדת שינה, שבה נקבעים מספר הפסקות הנשימה, רמת הרוויה של החמצן בדמו של המטופל, לחץ הדם בשינה ופרמטרים רבים אחרים. חומרת ההפרעה נקבעת על פי מספר הפסקות הנשימה המלאות, שנמשכות לפחות עשר שניות (Apnoea), או הפסקות הנשימה החלקיות (Hypopnoea).

לפי החלוקה המקובלת, עד ארבע הפסקות נשימה בשעה (מלאות או חלקיות) נחשבות נורמליות. 5-14 הפסקות - הפרעה בדרגת חומרה קלה, 15-29 הפסקות - דרגת חומרה בינונית, 30 הפסקות נשימה בשעה ויותר - הפרעה חמורה.

במקרים קלים עד בינוניים, הטיפול המומלץ הוא הפחתה במשקל, שינוי בתנוחות השינה, ניתוחים המבוצעים על ידי מומחה אף-אוזן-גרון ושימוש בהתקנים אורליים, שמותקנים על ידי רופא שיניים. במקרים חמורים, מומלץ לאדם להרכיב מסכה, שבאמצעותה מוזרם אוויר לאפו דרך צינור המחובר למדחס. המתקן מכונה PAP-C (Continuous Positive Air Pressure).

התקן אורלי נגד נחירות הוא מכשיר נשלף, הדומה למתקן ליישור שיניים (פלטה), המותאם לשתי הלסתות. ההתקן נועד להפחית את עוצמת הנחירות ולצמצם את מספר הפסקות הנשימה אצל אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה. קיימים התקנים העשויים מקשה אחת והתקנים נפרדים לכל לסת, המחוברים ביניהם במנגנונים מיוחדים, המותאמים אישית על ידי טכנאי שיניים.

רוב ההתקנים הללו מקדמים את הלסת התחתונה. כך הם מושכים קדימה את הלשון ופותחים את דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע, ומונעים התמוטטות של השרירים המרכיבים את קירות הגרון. בהתקן משתמשים רק בזמן השינה.

בסקירת ספרות מקיפה נמצא כי ההתקנים האורליים מפחיתים בצורה משמעותית את מספר הפסקות הנשימה לשעת שינה ומשפרים את התחושה של הסובלים מהפסקה נשימה חסימתית (כגון עייפות וישנוניות בשעות היום).

מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי במקרים הקלים והבינוניים של הפסקת נשימה חסימתית, יעילות הטיפול באמצעות ההתקנים האורליים היתה לא פחותה מזו של הטיפול המקובל באמצעות התקןPAP-C.

להתקנים האורליים יש יתרונות רבים: האדם אינו עוטה מסכה לאפו, והוא נמנע מהרעש שגורם המדחס. ההתקן נמצא בתוך הפה ואפשר לקחת אותו ממקום למקום, כך שהוא מתאים לאנשים המרבים לישון מחוץ לבית. הטיפול איננו פולשני והוא הפיך, ובניטור נכון בידי רופא שיניים מנוסה הוא אינו יוצר שינוי קבוע בשיניים או בלסתות. גם תופעות הלוואי הקשורות בשימוש בהתקן אורלי הן ברובן קלות וחולפות בתוך פרק זמן קצר.

הכותב הוא אחראי השירות להפרעות במערכת הלעיסה, המרכז לבריאות הפה, המרכז הרפואי תל אביב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ