טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכשרה של "עוזרי רופא" יכולה להיות פתרון חלקי לחסר ברופאים בשירות הציבורי

תגובות

לפי תחזיות שפורסמו לאחרונה, ישראל צועדת לקראת מחסור חמור ברופאים ברפואה הציבורית, שעלול להביא לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי. כיום יש בישראל כ-3.5 רופאים לאלף נפש ואם המגמה הנוכחית תימשך, בשנת 2020 יירד מספר הרופאים ל-2.3 לאלף נפש. כמה הצעות הועלו להתמודדות עם המחסור החמור ברופאים. חלקן הגדול עשויות לפתור את הבעיות רק בטווח הארוך, ומיעוטן יאפשרו טיפול במחסור גם בטווח הקצר.

הסיבה הבסיסית למחסור ההולך וגדל ברופאים במערכת הבריאות הציבורית היא, שמזה כ-30 שנה מוצמדים תקני המחלקות בבתי החולים למספר המיטות, ולא לתפוקתם של הרופאים בפועל. זה שנים שאין מוסיפים מיטות תקניות למחלקות וגם מספר הרופאים אינו משתנה, רק מספר החולים המאושפזים בבתי החולים הציבוריים הולך וגדל וגם המחלות הולכות ומחמירות. כך נוצר מצב, שבו צוות הרופאים המצומצם בכל מחלקה, מטפל במספר גדל והולך של חולים במצב מורכב. איכות הטיפול שמקבל החולה הבודד המגיע כיום לבית החולים הציבורי נפגעת במידה משמעותית.

הפתרונות שהוצעו לתיקון מצב זה כוללים תוספת מיטות אשפוז בבתי החולים, תוספת של תקנים למחלקות והתאמת תקני כוח האדם הרפואי במחלקות, לתפוסה בפועל ולצרכים המיוחדים של חולים שונים (יש חולים הנזקקים לדיאליזה, אחרים לטיפול נמרץ - אלה מצבים המחייבים השגחה מיוחדת) כלומר, קביעת תקנים לפי תפוקות ולא לפי מספר המיטות.

הצעות נוספות לפתרון המשבר ברפואה הציבורית כוללות העלאת גיל הפרישה של הרופאים ל-70, שיפור תנאי השכר ברפואה הציבורית, קליטה מוגברת של רופאים ישראלים שלמדו בחו"ל, הגדלת מספר הסטודנטים בבתי הספר לרפואה בישראל ופתיחת בית ספר לרפואה נוסף בצפת. רוב הפתרונות האלו ייתנו מענה לבעיות בטווח ארוך מאוד, או שעלותם בטווח הקצר תהיה גבוהה.

פתרון נוסף לבעיית המחסור ברופאים בשירות הציבורי הוא העברת משימות, שכיום נמצאות בתחום סמכותו המקצועית של הרופא, לבעלי הכשרה אחרת. פתרון זה מיושם במספר מדינות בעולם, בעיקר בארצות הברית. המשמעות של פתרון זה היא, שפעולות קליניות, שכיום רק רופאים מוסמכים לנקוט, יועברו לחברים אחרים בצוות המטפל - אחיות, רוקחים וטכנאים. אלה יידרשו, כמובן, לרכוש הכשרה אקדמית מורחבת ויקבלו רישיון לביצוע פעולות שונות. רוקחים, לדוגמה, יוכלו לנפק תרופות מרשם ואחיות יוסמכו לבצע טיפולים מיוחדים ביחידות טיפול נמרץ ובחדרי ניתוח.

יעיל במצבי חירום

ההצעה להכשיר בעלי מקצועות אלה לתפקיד של "עוזר רופא" (Physician Assistant), כדי להפחית את העומס במערכת הבריאות, נבחנה על ידי ועדה של ההסתדרות הרפואית בישראל בשנת 2009. מסקנות הוועדה, שהייתי בין חבריה, היו שבשלב זה יש להימנע מיצירת מקצוע רפואי חדש - "עוזר רופא". הוועדה סברה שהחסרונות הכרוכים ביצירת מקצוע זה, בהם פגיעה באיכות הרפואה והרחקת הפעילויות הקליניות המסורתיות מהרופא, עולים על היתרונות שינבעו ממנו, כמו החיסכון הכלכלי שבהכשרת בעלי המקצוע ובהעסקתם.

בארצות הברית, עוזר רופא (PA) הוא עובד מקצועי בתחום הבריאות, שקיבל רישיון לעסוק ברפואה ושפועל בפיקוחו של רופא מורשה. העוזר מוסמך לטפל בטווח רחב מאוד של מחלות וחבלות, שבאופן היסטורי הסמכות לטפל בהן היתה בידיהם של רופאים.

הוא חלק מן הצוות הרפואי. הוא שומע את סיפור המחלה מפי החולה, מבצע בדיקות גופניות, מאבחן את הבעיה הרפואית, מזמין בדיקות לאישור האבחנה ועוזר בהרדמה ובניתוחים. את כל הפעולות האלה הוא עושה בפיקוחו של הרופא האחראי על הטיפול.

עוזר הרופא פועל תחת פיקוחו של הרופא האחראי, אבל במצבים מסוימים הוא המטפל העיקרי בחולים. הכוונה היא בעיקר לעבודה באזורים מרוחקים, שבהם אין רופא, או למצבי חירום, כמו תאונות דרכים או אירועים מלחמתיים. גם במצבים אלו נמצא העוזר בקשר ישיר עם הרופא האחראי ומשתף אותו בהחלטות טיפוליות.

ברוב המדינות בארה"ב, נדרשת השכלה על-תיכונית (College Degree) לקבלת רישיון PA. לרוב נדרש גם ניסיון מסוים בפעילות רפואית. כלומר, אחיות, פרמדיקים או טכנאים רפואיים, יכולים לעסוק במקצוע זה. כדי לקבל רישיון לעבוד כעוזר רפואי עליהם לסיים את הלימודים במוסד מורשה המוכר על ידי המדינה, ולעבור בחינות רישוי ארציות.

הלימודים לקבלת רישיון עוזר רפואי אורכים לפחות שנתיים, וברוב המקרים התוכנית צמודה לבתי ספר לרפואה או למוסדות בריאות צבאיים. לאחר סיום הלימודים וקבלת הרישיון, עוזרי הרופא נדרשים לצבור כמאה שעות השתלמות בתוך שנתיים ועליהם לעבור מבחני רישוי חוזרים אחת לשש שנים. בבחינות אלו עליהם להוכיח מוטיווציה, התלהבות למקצוע, ידע, שמירה על קוד התנהגות ראוי ליד מיטת החולה, יציבות נפשית ויכולת קבלת החלטות במצבי חירום.

בשנת 2008 היו בארה"ב כ-142 תוכניות לימודים מסוג זה, ורובן הציעו למשתלמים תואר שני. מספר המועסקים בתפקיד PA בתקופה זו היה כ-74,800. הצפי בארה"ב הוא, שמספר המשרות הפנויות המוצעות לבעלי מקצוע זה יגדל במהירות. העלייה בדרישה להעסיק עוזרי רופא נובעת בעיקר מההכרה שבעלי מקצוע זה הם כוח עבודה פרודוקטיבי ומוכשר ביותר, המגיעים לרמה מקצועית גבוהה בתקופה קצרה ובעלות נמוכה בהשוואה לעלות ההכשרה של רופאים ואחיות.

העומס יפחת

גם בישראל, פתיחה של בתי ספר ל"עוזרי רופא", שבהם יתנהלו לימודים לפי תוכנית מסודרת שתאפשר לבוגרים לקבל רישיון מהמדינה, יכולה לעזור בפתרון חלק משמעותי מהחסר בכוח אדם מקצועי במערכת הרפואה הציבורית בתוך זמן קצר יחסית (כשנתיים).

לפי התקינה הקיימת בישראל, יש שישה מרדימים למאה אלף נפש. התקן המקובל במדינות מפותחות באירופה הוא 18 מרדימים למאה אלף נפש. אם מרדים אחראי אחד היה מפקח על שלושה עוזרי רופא המרדימים שלושה חולים בחדר הניתוח, בדומה למקובל בארה"ב ובמדינות כמו קנדה, בריטניה והולנד, היתה התפוקה של מחלקות ההרדמה עולה פי שלושה. בתוך שנים ספורות היינו מתקרבים למצב הרצוי, בלי להיקלע למשבר.

כיו"ר איגוד הכירורגים בישראל בעבר, וכחבר במועצה הלאומית לכירורגיה, הרדמה וטיפול נמרץ, אני מעריך שהכנסת עוזרי רופא לפעילות במחלקות הכירורגיות עשויה להפחית את העומס המוטל כיום על המתמחים בכירורגיה. מכך תנבע תועלת נוספת: הנכונות של בוגרי בתי הספר לרפואה לפנות למקצוע הכירורגיה תגבר.

על היתרונות שעשויים לצמוח משיטה זו אפשר ללמוד גם מההיסטוריה של העסקת פרמדיקים במגן דוד אדום ובצה"ל. כשנדונה התוכנית להכניס פרמדיקים לגדודים בצה"ל, חששו רבים כי צעד זה יפגע באיכות הטיפול בפצועים בעת מלחמה. כיום ברור שפרמדיק המצטרף לגדוד לוחם, יעיל בהרבה בטיפול בפצועים מרופא מילואים, שבחיי היום-יום אינו מטפל בפצועים ולעתים אף אינו עוסק במקצוע כירורגי.

הכנסת המקצוע "עוזר רופא" לרפואה הציבורית עלולה לערער את פעולת המערכת רק אם לא ייקבעו מראש כללים ברורים של הייררכיה טיפולית ורישוי מתאים. לכך יש לצרף הוראות ממשלתיות חד משמעיות, שלפיהן הרופא הוא ראש הצוות הקובע את דפוסי העבודה והוא הפוסק האחרון בכל בעיה המתעוררת בעת הטיפול.

עוזר רופא יכול לספק מגוון רחב של שירותי בריאות, שעדיין ניתנים על ידי רופאים בלבד. הכשרתו של עוזר רופא קצרה יחסית ועלות העסקתו נמוכה בהשוואה לעלותם של רופא ואחות. לכן בעלי מקצוע זה יוכלו לספק פתרון למחסור בכוח אדם רפואי בשירות הציבורי בתוך פרק זמן קצר יחסית. לאחר שמקצוע זה יהיה מקובל בישראל, אפשר יהיה לקבוע מסלול קידום מקצועי לעוזר הרופא, שילווה בשיפור בשכרו וגם מעמדו בקהילה הרפואית ישתפר.

הכותב הוא מנהל לשעבר של המחלקה לכירורגיה כללית במרכז הרפואי רמב"ם ופרופסור מן המניין בטכניון, חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות