משרד הבריאות הורה לבתי החולים להקים מערך הוספיסים ארצי בתוך ארבע שנים

מנכ"ל משרד הבריאות הנחה את קופות ובתי החולים בישראל להקים מערך ארצי שיספק טיפול רפואי ונפשי תומך לחולים במחלות חשוכות מרפא

דן אבן
הארץ
כתב הבריאות של ""
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן אבן
הארץ
כתב הבריאות של ""

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, הנחה את קופות ובתי החולים בישראל להקים בתוך ארבע שנים מערך ארצי של שירותי הוספיס ייעוצי - מערך שיספק טיפול רפואי ונפשי תומך לחולים במחלות חשוכות מרפא.

כיום פועלים בישראל ארבעה הוספיסים אשפוזיים בלבד, ושירותי ייעוץ ניתנים רק באזורים מסוימים.

מערך ההוספיסים החדש ייועד לטיפול בילדים ומבוגרים חולי סרטן חשוכי מרפא, בחולי סרטן קשים הסובלים ממצוקה גופנית ונפשית המאובחנים למעלה מחצי שנה ואינם מגיבים לטיפולים, וכן בחולים עם אי ספיקה כרונית של הלב, הריאות, הכבד והכליות, חולים קשים לאחר שבץ מוחי, חולי ניוון שרירים ומחוסרי הכרה המאושפזים לזמן ממושך.

במסגרת התוכנית החדשה, ארבע קופות החולים - כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית - נדרשות להפעיל שירותי "הוספיס בית" בשביל חולים חשוכי מרפא המטופלים בבתיהם.

שירות שיאפשר זמינות לטיפול תומך 24 שעות ביממה. כיום מפעילות הקופות שירותי הוספיס באזורים מסוימים בלבד.

בתי החולים הכלליים נדרשים להפעיל שירותי הוספיס ייעוצי, ללא אשפוז, תוך עידודם להקים גם מחלקות ייעודיות לאשפוז חולים חשוכי מרפא. כיום פועלים בארץ רק ארבעה הוספיסים אשפוזיים הכוללים 87 מיטות בלבד: בבתי החולים שיבא והדסה הר-הצופים ובמוסדות לטיפול ממושך במיסיון "סנט לואיס" בירושלים וב"נוף הדר" שבחיפה. משך האשפוז הממוצע עומד על 21 יום, ואנשי הצוותים המטפלים בהם אינם נדרשים לעבור הכשרה ייעודית לטיפול בחולים בסוף חייהם.

ההנחיה החדשה הופצה לאחר עיכובים מתמשכים במשרד בהסדרת הטיפול התומך בחולים קשים בארץ, וארבע שנים וחצי לאחר ניסוח מסקנות ועדת מומחים שבדקה את הנושא, בראשות פרופ' פסח שוורצמן מנהל שירות "הוספיס בית" במחוז דרום בשירותי בריאות כללית ומומחה במתן טיפול תומך לילדים חולים חשוכי מרפא במרכז הרפואי סורוקה.

להערכת הוועדה, בכל שנה מתים בישראל 20 אלף חולים חשוכי מרפא, מהם 500 ילדים. "פיתוח שירות תומך חיוני לשיפור איכות הטיפול", נכתב בחוזר משרד הבריאות, "פיתוח השירות יאפשר לצוות הרפואי לסייע לחולים במצב סופני המתמודדים עם קשיים פיזיים, נפשיים וחברתיים, על מנת שיוכלו לסיים את חייהם בכבוד".

בחודשים הקרובים יתבקשו מוסדות אקדמיים בישראל להכין תוכניות הכשרה לצוותים רפואיים שיעניקו את שירות ההוספיס הייעוצי - רופאים, אחיות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. הם יוכשרו להעניק לחולים "טיפול רפואי, נפשי ורוחני". המועצה המדעית בהסדרות הרפואית הונחתה להכיר במחלקות מסוימות בבתי החולים לצורך התמחות הצוותים. על פי ההסכם המתגבש, רופאים יוכלו לקבל מומחיות מוכרת במתן טיפול תומך לאחר שיצברו ניסיון טיפולי בתחום במשך שנתיים. הקופות ובתי החולים נדרשים לדווח על התקדמותם בהקמת השירות עוד שנה לראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, ד"ר חזי לוי.

בהנהלת משרד הבריאות הוחלט שלא לייעד תקציבים נוספים לשירות החדש, שאמור לטענתם להינתן במסגרת סל הבריאות. "הטיפול התומך הוא חלק מהטיפול הרפואי הניתן בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ועל קופות החולים לממנו", הסביר ל"הארץ" מנהל המחלקה לרפואה קהילתית במשרד הבריאות, ד"ר דרור גוברמן. לדבריו, "איננו נאיווים. אמנם איננו יכולים לתקצב עשרות יחידות הוספיס חדשות במציאות הנוכחית, אך בתי החולים מקבלים כעת קריאת כיוון, ואנו מצפים מהם להשקיע בפיתוחו של השירות".

על פי דו"ח הוועדה לקביעת תנאים למתן טיפול תומך עבור חולים קשים, מדי שנה מתים בארץ 12,000 חולי סרטן, כאשר רק 8% מתוכם זוכים לקבל טיפול בהוספיס אשפוזי. 8% אחוז נוספים זוכים לטיפול תומך במסגרות קהילתיות, בין היתר בהוספיס שמופעל בהתנדבות על ידי האגודה למלחמה בסרטן. "רובם המכריע של החולים הנוטים למות אינם זוכים לקבל שירותים תומכים", נכתב בדו"ח, "חלקם מגיעים לשירותים אלה מאוחר מדי ונפטרים בסמוך לקבלתם".

""חולים קשים רבים שמתאשפזים כיום לתקופות ממושכות, נופלים למחלקות שלא מיומנות לטפל בהם", הוסיף יו"ר הוועדה, פרופ' פסח שוורצמן, "דבר שמקשה על החולה ומשפחתו ועל הצוותים הרפואיים המתוסכלים, שאינם יודעים מה להציע לחולים. קופות לא יכולות לומר שאין להן אורתופד, קרדיולוג או רופא עיניים, ומעתה גם יחויבו להעניק גם טיפול תומך לחולים בסוף החיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ