בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפלואורסנט באור אחר: משרד הבריאות מנסה להפיג את החששות מהנורות החסכוניות

המיזם לעידוד שימוש בנורות חסכוניות הושק אתמול, שבועיים לאחר שמשרד הבריאות הזהיר מפני שהייה ממושכת במרחק קצר ממנורות פלואורסנט, הנפוצות באמצעי התאורה החסכוניים. כעת מנסה המשרד להרגיע את הצרכנים

תגובות

המעבר לשימוש בתאורה חסכונית מזוהה בדרך כלל עם אורח חיים נקי ובטוח יותר המסייע להפחתת סיכונים כמו זיהום אוויר באמצעות הורדת צריכת החשמל. אך ליוזמי פרויקט לעידוד שימוש בנורות חסכוניות בישראל התברר לאחרונה שגם המעבר לחיסכון עשוי להיות כרוך בסיכונים, ובהם חשיפה לקרינה מהנורות שעלולה לגרום לסרטן - חשיפה שלגביה פרסם משרד הבריאות אזהרה לפני שבועיים. אתמול, עם השקת פרויקט הנורות החסכוניות, המומחה שהיה מעורב בפרסום האזהרה של משרד הבריאות, ד"ר אלי שטרן, ניסה להפיג חששות אפשריים.

פרויקט החיסכון המדובר נקרא "80% פחות" ומטרתו לעודד החזרת נורות בזבזניות בצריכת חשמל, הנקראות נורות ליבון, והחלפתן בנורות חסכוניות שצורכות 80% פחות חשמל. בפרויקט שיימשך עד סוף החודש הבא שותפים בין היתר חברת "סמיקום לקסיס" המשווקת נורות, עיריית תל אביב, רשתות שיווק והמועצה לישראל יפה, והוא קיבל את תמיכת חברת החשמל. הכוונה היא לאסוף מיליון נורות ולהציבן לצורך הדגמה והסברה במתקן מיוחד שכבר הוצב בכיכר רבין. בנקודות ההחזרה שימוקמו ברשתות השיווק, יוצעו נורות חסכוניות למכירה במחיר מוזל.

ממש לפני השקתו של הפרויקט פרסם משרד הבריאות אזהרה מפני שהייה ממושכת במרחק קצר מנורות פלואורסנט, שהן בין הנפוצות ביותר בקבוצת הנורות החסכוניות. המשרד ציין ששהייה ממושכת של אדם במרחק של פחות מ-30 סנטימטרים מהנורה עשויה לחשוף אותו לרמות של קרינה אולטרה-סגולה, שהן גבוהות מהמומלץ על ידי ארגונים בינלאומיים להגנה מפני סיכוני קרינה. חשיפה לרמות גבוהות של קרינה זו עשויה לגרום בין השאר לסרטן העור.

"הסיבה לפרסום האזהרה היא מחקר שנעשה באנגליה על ידי גורמים הקשורים בסוכנות להגנת בריאות הציבור", הסביר אתמול ד"ר שטרן העומד בראש ועדת מומחים בין-משרדית לחומרים מסרטנים ומחוללי שינויים גנטיים המייעצת למשרד הבריאות. "הם בדקו סוגים שונים של נורות חסכוניות ומצאו שבחלק מהנורות, כאשר שוהים לידן כשעה ביום במשך תקופה ממושכת ובמרחק של עד עשרים סנטימטרים, יש חשיפה לרמות קרינה אולטרה-סגולה שהן מעבר לסף המומלץ על ידי מומחים".

ממצאי המחקר הבריטי פורסמו לפני כשנה ובעקבותיה פרסמה הסוכנות המלצות לציבור כיצד לנהוג באופן זהיר במהלך השימוש בנורות מסוג CFL, שהן נורות פלואורסנט קומפקטיות. הסוכנות ציינה שבחלק מסוגי הנורות הללו, השהייה סמוך להן ממש שקולה לחשיפת העור לקרינת שמש ישירה. "המדענים שלנו מצאו שבסמיכות רבה לנורות, מרחק של כשני סנטימטר, רמת הקרינה האולטרה-סגולה שווה לשהייה בחוץ ביום שמש בבריטניה ולכן צריך לנהוג במידה מסוימת של זהירות", ציינה הסוכנות בהודעה מיוחדת שפרסמה.

בנוסף לכך ציינה הסוכנות הבריטית שהחשיפה לקרינה אולטרה-סגולה יכולה ליצור בעיות מיוחדות אצל אנשים הסובלים מבעיות רפואיות שונות ובהן מחלת הזאבת. לכן נפגשו נציגי הסוכנות ויצרני נורות עם ארגונים המייצגים חולים, במטרה לתת להם המלצות לגבי שימוש בטוח בנורות.

המלצות החוקרים הבריטים אומצו על ידי האיחוד האירופי ולאחרונה גם על ידי משרד הבריאות בישראל. "זהו מקרה קלאסי של שימוש בעקרון הזהירות המונעת שניתן ליישמו בצורה קלה ופשוטה", הסביר אתמול ד"ר שטרן. "אפשרות אחת היא לא לשהות בסמיכות כה רבה ליד הנורות, וזהו המצב בדרך כלל. אפשרות נוספת היא להשתמש בנורות עם מעטפת זכוכית ואז מעטפת זו חוסמת את מעבר הקרינה".

"זו עצה המבוססת על זהירות מונעת אבל אנשים לא צריכים להסיק ממנה שעליהם להוציא את הנורות החסכוניות מבתיהם", הדגיש מנהל הסוכנות הבריטית, ג'סטין מקרקן, לפני שנה; "אנחנו מייעצים לאנשים לא לעבוד למשך פרקי זמן ארוכים בסמיכות לנורות ללא מעטפת. בכל שאר המקרים ניתן להשתמש בכל סוגי הנורות באופן בטוח".

משה גוב, מנכ"ל חברת סמיקום לקסיס שהיא שחקן מרכזי בפרויקט עידוד השימוש בנורות חסכוניות, הבטיח אתמול שהחברה תשווק נורות עם דברי האזהרה של משרד הבריאות. "בעינינו זה צעד חיובי, אך בפועל אין בו ממש הכרח כי אנשים לא נמצאים בקרבה כזו לנורות", הוא הוסיף.

העניין הציבורי בסיכוני הסרטן לא צריך להשכיח את העובדה ששימוש בנורות חסכוניות מהסוג שבו מדובר, דווקא מקטין את כלל הסיכונים הבריאותיים שלהם נתון הציבור. ירידה משמעותית בצריכת חשמל, תביא גם לירידה בכמויות האנרגיה ממקורות מזהמים שבהם משתמשים לייצור החשמל. בכך יפחת זיהום אוויר שהוא כיום גורם ודאי לתחלואה ומוות באזורים העירוניים בישראל.

גורם סיכון אחר הקשור בנורות הוא השימוש בכספית נוזלית הנמצאת כיום בנורות בזבזניות וחסכוניות כאחד. מדובר במתכת רעילה ביותר שעלולה להתפשט לסביבה לאחר השלכת הנורות לאשפה ולהצטבר במקורות מים ושרשרת המזון. "כיום יש נורות חסכוניות שבהן נעשה שימוש בסגסוגת של מתכות ולא בכספית נוזלית", ציין אתמול גוב. "בסגסוגת זו יש גם כספית, אך היא לא נוזלית ולא תתפרק ותתפשט לסביבה".

התועלת הבריאותית של נורות חסכוניות שעשויה להתגלות כחשובה ביותר היא התרומה הכוללת שתהיה לשימוש בנורות אלו להפחתת גזי חממה. אם נכונות הערכות המומחים, והתחממות כדור הארץ תגרום לתופעות שיסכנו באופן חמור את הבריאות של המין האנושי כולו, הרי שהפחתה של פליטת גזי חממה בעקבות שימוש נרחב בנורות עשויה לתרום להפחתת הסיכון.

אורך חיים גדול פי שמונה

עד היום נעשה בעולם שימוש נרחב בתאורה המבוססת על "נורות ליבון" הצורכות כמות גדולה של חשמל, אך לאחרונה הולך ומתרחב השימוש בנורות חסכוניות ובהן נורות פלואורוסנט. באיחוד האירופי יוטל בקרוב איסור על שימוש בנורות ליבון ומגמה זו הולכת ומתפשטת במקומות נוספים בעולם.

לקראת פרויקט "80% פחות" נערכו כמה סקרים שמהם עולה כי בישראל יש כיום כ-30 מיליון נורות במשקי הבית היהודיים, כאשר בכל בית מספר הנורות הממוצע הוא 16. ב-13% ממשקי הבית כבר יש לפחות נורה חסכונית אחת.

אורך החיים של נורה חסכונית גדול פי שמונה מנורה לא חסכונית, והשימוש בה מפחית במידה ניכרת את פליטת גזי החממה. על פי חברת חשמל, העלות של שימוש בנורה לא חסכונית גדולה פי ארבעה מנורה חסכונית. נורת ליבון פולטת 90% חום ורק השאר הוא אור ולכן היא גם מוסיפה עומס חום על פעולת המזגנים ומגדילה את צריכת החשמל לקירור בקיץ.

היוזמה להגברת השימוש בנורות חסכוניות לא זכתה עדיין לגיבוי ממשלתי מלא, וזאת אולי הסיבה שגורמים ציבוריים כמו עיריית תל אביב חברו במסגרת הפרויקט לגורמים מסחריים. "אנחנו בדרך כלל לא עושים שיתופי פעולה כאלו עם גורם מסחרי אבל החלטנו לעשות זאת הפעם בגלל חשיבות הנושא", ציינה אתמול יהודית ווסט, האחראית על החינוך הסביבתי ברשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו