בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום בו מושתל הלב הראשון בישראל נאבק על חייו

17.12.1968 היום לפני 41 שנה:

תגובות

באמצע דצמבר 1968 יצחק סולם עדיין לא שב להכרתו, אבל הרופאים היו אופטימיים. חודש לפני כן אושפז סולם בן ה-42, אב לארבעה, בבית החולים בילינסון. הוא בא עם משפחתו לישראל מאלג'יר ב-1948, והמשפחה בעלת שש הנפשות חיה בצמצום ברחוב האתרוג בגבעת עלייה. בחודשים שקדמו לאשפוז אובחנו אצלו אוטם שריר הלב והסתיידות עורקים; כעת נאמר לו בבית החולים שלא יוכל להמשיך לחיות, אלא אם יושתל לב חדש בחזהו. הוא הסכים. וכך, משנמצא תורם, היה סולם למושתל הלב הראשון בישראל - ולמושתל הלב ה-100 בעולם.

"הידיעה כי בפעם הראשונה בוצע בישראל ניתוח של השתלת לב חישמלה את הקהל ומילאה את לבנו גאווה", נכתב במאמר המערכת של "הארץ" ב-8 בדצמבר 1968, "ניתוחים אלה אשר מספרם הכללי בעולם עדיין אינו עולה על כמה עשרות, מסמלים שיא חדש בכירורגיה שהיא גם מדע וגם אמנות".

במשך כמה ימים הטיל צוות ההשתלה, ובראשו פרופ' מוריס לוי, האפלה מוחלטת על דבר הניתוח החלוצי, ואסר על בני משפחת סולם שעשו לילות כימים מחוץ לחדרו של יצחק לדבר עם התקשורת. "אני חוזר עכשיו מארה"ב ושם באים קרובי המת שלבו הוצא והושתל, בטענות אל משפחת החולה, כי קרובם חי הודות ללב שמסרו לו", הסביר פרופ' לוי לאחר שהותרה הידיעה לפרסום. ואמנם, שתי משפחות שישבו שבעה על יקיריהן חשדו שהלב נלקח מהמת שלהן, בלא רשות: משפחתו של אברהם סדגת, פועל בניין בן 35 שלקה בשטף דם במוח והותיר אחריו אשה וילדה בת שנתיים וחצי; ומשפחתו של אברהם זאדה בן ה-37, שנהרג בתאונה.

אחיו של אברהם סדגת, יעקב, סיפר ל"הארץ" כי ביום שבו הושתל הלב בחזהו של סולם קיבל בבית החולים את הידיעה על מות אחיו. הרופא אמר לו כי גופתו תילקח למכון הפתולוגי, ומשסירב סדגת בתוקף, הובטח לו שהדבר לא ייעשה. אך כשהגיע לזהות את גופת אחיו - יום לאחר השתלת הלב בסולם - הבחין "בשני תפרים גדולים לאורך החזה והבטן ולרוחב החזה". במכתב להנהלת בילינסון כתבה משפחת סדגת: "לא רק שאין לנו התנגדות לכך שלבו של אברהם הושתל לחולה אנוש וניצל ממוות, אלא מתגאים אנו בכך, כי עם פטירת יקירינו הצלנו נפש בישראל. אבל תמהים אנו ששמו של יקירינו לא הוזכר". הנהלת בילינסון עמדה בסירובה לחשוף את שם התורם.

בינתיים, מצבו של סולם היה יציב: "נשימתו וכן פעולות כליותיו ממשיכות להיות תקינות וגם פעולות הלב המושתל משביעות רצון. כן לא ניכרים אצל החולה סימני דחייה". אך ההכרה עדיין לא שבה אליו. ב-17 בדצמבר, 13 יום לאחר ההשתלה, החמיר מצבו של סולם. אם עד כה דיווחו הרופאים שמצבו של "ללא שינוי", כעת היה מצבו "חמור מאוד". מנהל בית החולים בילינסון, ד"ר פנחס קורן, מסר כי "לבו של יצחק סולם פועל כשורה, והסיבוכים הנוכחיים קשורים באברים אחרים, כמו הכליות". אך קורן המשיך להיות אופטימי: "הרפואה יודעת על מקרים בהם התאוששו חולים גם ממצבים כאלה", אמר.

ב-19 בדצמבר מת מושתל הלב הראשון בישראל מאי ספיקת כליות. "הלב המושתל פעם באופן תקין עד לרגע האחרון של חייו", דיווח סופר "הארץ" חביב כנען. "מאות אנשים - קרובים, חברים לעבודה ואחרים, שלא הכירו את יצחק סולם אך עקבו במתיחות אחרי הדרמה האנושית שבמרכזה עמד המנוח" - באו לחלוק לו כבוד בבית החולים.

כשבועיים אחר כך אישרה הנהלת בילינסון כי לבו של אברהם סדגת הוא שנשתל בחזהו של סולם. "משפחת סדגת רואה בכך את סיום הפרשה", מסר ב"הארץ" שמעון סאמט, "תוך הבאת סיפוק וגאווה על שלבן המשפחה היה חלק כה חשוב בניסיון לפיתוח הרפואה בארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו