בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נעם פלג | אפליה מגונה באילת

7תגובות

בעוד כשבועיים תיפתח שנת הלימודים. בזמן שרוב התלמידים בישראל יחזרו נרגשים לבית הספר ויפגשו שם את חבריהם, יהיו כאלה שחוויית תחילת השנה שלהם תהיה שונה לחלוטין. זו השנה החמישית ברציפות שכמה עשרות תלמידים באילת, ילדיהם של פליטים שהגיעו לעיר לאחר שנמלטו מאזורי הקרבות בדרום סודאן, יסעו למתקן מאולתר בקיבוץ אילות הסמוך. שם, במקום שאינו בית ספר ושמי שמלמדים בו אינם מורים, ישהו בנפרד מיתר בני גילם.

ל"בית הספר" הזה אין תוכנית לימודים, והשיעורים בו מתקיימים בחדר מוזנח הזרוע בשברי קרשים, מסמרים וחוטי חשמל חשופים. את רוב זמנם מבלים הילדים בחצר, החפה מכל מתקן משחקים, וזרועה בפחי אשפה העולים על גדותיהם. אלה אינם התלמידים היחידים בישראל המופלים בשל צבע עורם, מוצאם, דתם או מינם. אך בעוד שאפליית תלמידות ממוצא ספרדי בעמנואל, למשל, עוררה אי נחת, היחס לגורלם של התלמידים מאילת שונה. החלטת עיריית אילת להפרידם משאר הילדים מתקבלת באהדה בעיר, וזוכה לתמיכה מצד משפטנים בכירים.

בתגובה לעתירה שהוגשה בשם התלמידים והוריהם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מסתמכת עיריית אילת על חוות דעת של המשפטנית כלת פרס ישראל, פרופ' רות גביזון, להצדקת מדיניותה. גביזון מצהירה שהיא מכירה בזכותם של אותם ילדים לחינוך, אך באותה נשימה טוענת שאין כל פסול בהפרדתם משאר ילדי העיר. כלל לא ברור, היא קובעת, שהשיח הרגיל של הזכות לשוויון במסגרת המדינה אמור לחול על ילדים מסוג זה. להפך, חיוב המדינה לטשטש את ההבדלים בין לידים כאלה לילדי אזרחיה עלול שלא להתיישב עם זכותה לנהל מדיניות הגירה כרצונה.

בדברים אלה הופכת גביזון את התפישה הדמוקרטית על ראשה. תורת זכויות האדם נועדה במהותה למנוע משלטון - כל שלטון - לממש אידיאולוגיה שפוגעת בזכויות היסוד, ובמיוחד בזכות לשוויון.

תחת משטר האמור ליצור מסגרת חיים מכובדת עבור כל אדם, יהא מוצאו אשר יהא, מבכרת גביזון את כבודה של המדינה, גם במחיר הפרת זכויותיהם של תלמידים צעירים. בעיני, מדובר בעצם בהפרדה בין ילדים על בסיס גזע. הפרדה שכזו עדיין אסורה על פי חוקי מדינת ישראל, והיא בוודאי אסורה על פי המשפט הבינלאומי. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שעליה חתמה ישראל ב-1990, מגינה על זכויותיהם של כל הילדים שבשטח המדינה, וקובעת מפורשות שאין להפלות בין ילדים על סמך גזעם, צבע עורם, מוצאם או המעמד החוקי שלהם או של הוריהם.

האמנה מדגישה במיוחד את החובה להבטיח את זכויותיהם של ילדים פליטים. היא גם מצהירה על זכותו של כל ילד לחינוך שווה וקובעת, שאחת ממטרות ההליך החינוכי היא להכין את הילד "לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים".

האמנם גביזון או ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, באמת מאמינים שבין גדרות החורבה אליה מובאים התלמידים מדי בוקר מתקיים הליך חינוכי כלשהו, לא כל שכן הליך המזכיר במשהו את הלימודים שמתקיימים במקביל בבתי הספר בעיר?

הגירה, קליטת פליטים ושנאת זרים אינן תופעות ייחודיות לישראל. ב-20 השנים האחרונות הדגישה ועדת האו"ם לזכויות הילד שוב ושוב, שאין להפלות בין ילדים בגין מעמדם. כך, למשל, דרשה הוועדה ממדינות שונות באפריקה לקיים מערכת חינוך שוויונית ואינטגרטיווית לילדים בני שבטים שונים. ממדינות באירופה, כדוגמת רומניה ואיטליה, דרשה הוועדה להפסיק להפלות ולהפריד תלמידים ממוצא צועני.

זכויות אדם לא אמורות להתקיים לפרקים, אלא גם ובעיקר כשאידיאולוגיה המבקשת לסווג בני אדם כעליונים או כנחותים מרימה את ראשה. הניסיון להצדיק את סגירתם של ילדי הפליטים במחנות לימוד, רחוקים מילדי אילת האחרים, אינו שונה מדחיקתו של כל מיעוט אחר אל מאחורי חומות. גם אכיפה של מדיניות הגירה, תהא הצדקתה אשר תהא, אינה מצדיקה יחס שכזה כלפי אף ילד, קל וחומר לא כלפי ילדים שבחייהם הצעירים כבר חוו רדיפות, השפלות, רעב ומצוקה בשל מוצאם וזהותם.

אך לא רק על משרד החינוך ועל גביזון יש להלין, אלא גם על עורכי דינם של העותרים. בכתב העתירה לא נשמע קולם של הילדים, ותחושותיהם לנוכח האפליה וההשפלה הכרוכים בשהות באותו מתקן מובאות מפי הוריהם. העתירה אפילו לא מציינת אם הילדים מודעים לקיומו של הליך משפטי. החובה לכבד את התלמידים כבני אדם, להגן על זכויותיהם ולאפשר להם להשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם, מוטלת גם על הוריהם ועל עורכי דינם.

עו"ד פלג כותב את עבודת הדוקטור שלו על הזכות להתפתחות של ילדים במשפט הבינלאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו