בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת הממוגרפיה: גילוי מוקדם, תובנות מאוחרות

מחקרים חדשים מציתים את הוויכוח על יעילותה של הממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד

25תגובות

מדינות רבות ובכללן ישראל, מציעות לנשים מעל גיל 50 להיבדק פעם בשנתיים, לגילוי מוקדם של סרטן השד. בארצות הברית אף מומלצת בדיקה שנתית. הבדיקה נעשית באמצעות מכשיר הממוגרפיה, המספק תמונה אנטומית של השד בעזרת קרינת רנטגן. קיומו של ממצא ממאיר או שפיר בשד מתבטא כגוש על תמונת ההדמיה.

מחקרים הראו בעבר שבדיקות ממוגרפיה עשויות להפחית את התמותה מסרטן השד בשיעור של 15% עד 30%. עם זאת, שני מחקרים שממצאיהם פורסמו בחודש האחרון, הציתו מחדש את הוויכוח על יעילות הבדיקה.

בדיקת ממוגרפיה במרכז הרפואי שיבא. מתוך מאה נשים עם ממצא ממאיר, עשרים יישלחו הביתה בתום הבדיקה עם תוצאה שלילית שגויה. תצלום: ניר קידר

במחקר הראשון, שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקאית לרדיולוגיה, ונערך במשך 30 שנה, נבדקה השפעת בדיקת הסקר בממוגרפיה בשני מחוזות של שוודיה, כשבמחוז אחד לא התקיימה כלל תוכנית לבדיקת סקר. מחקר זה הוא הארוך ביותר שנעשה עד כה בתחום הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד, והקיף יותר מ-130 אלף נשים, שמחציתן עברו בדיקות מדי שנה.

במחקר נמצא ששיעור התמותה בקרב הנשים שעברו את הבדיקות היה נמוך ב-30% בהשוואה לאלה שלא נבדקו.

תוצאות מפתיעות

המחקר השני, שפורסם בכתב העת "British Medical Journal", מצא שהירידה המשמעותית בתמותה מסרטן השד היא תוצאה של טיפולים חדשניים ואין לייחס אותה בהכרח לבדיקות לגילוי מוקדם.

החוקרים בדקו נתוני תמותה מארגון הבריאות העולמי בין ששנים 1980 ו-2006, וכן גורמי סיכון לסרטן השד, שיטות טיפול ובדיקות לגילוי מוקדם במספר מדינות באירופה. החוקרים השוו בין צמדי מדינות בהן גורמי הסיכון והטיפול זהים, אך תהליך הטמעת בדיקת הסקר לגילוי מוקדם היה שונה. הציפייה היתה שבמדינות שבהן הבדיקה הוטמעה במהירות, שיעור התמותה יהיה נמוך יותר. להפתעתם, החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בתמותה מסרטן השד בין המדינות.

בשוודיה למשל, הוחל בבדיקות ממוגרפיה ב-1986 והטמעתן ארכה 11 שנה. בנורווגיה הוכנסה הבדיקה רק ב-1996 והטמעתה נמשכה תשע שנים עד לכיסוי מלא. ובכל זאת הירידה בתמותה היתה חדה יותר בנורווגיה, למרות שבשוודיה הרבה יותר נשים עברו בדיקות ממוגרפיה.

לממוגרפיה חסרונות רבים. מדובר בבדיקה לא נעימה ואף מכאיבה, ולכן לא פלא שנשים לא אוהבות אותה. כמו כן, מדובר בחשיפה לקרינת רנטגן שהיא קרינה מייננת. הממוגרפיה אינה יעילה לנשים שהמבנה האנטומי של השד שלהן הוא כזה הידוע בשם "שד צפוף". כ-30% מהנשים בכלל ורוב הנשים מתחת לגיל 40 בעלות שד צפוף, לכן לא מקובל לעשות בדיקות ממוגרפיה לנשים מתחת לגיל 40.

בנוסף, פענוח הממוגרפיה אינו פשוט ושיעור הדיוק שלה הוא כ-80%. כלומר, מתוך מאה נשים עם ממצא ממאיר, בדיקת הממוגרפיה מחמיצה בשלב הסקר 20 נשים, והן נשלחות הביתה עם תוצאה שלילית שגויה.

מספר חברות בעולם מפתחות טכנולוגיות חדשות לגילוי סרטן השד. טכנולוגיה אחת שאושרה בנובמבר 2010 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) היא ממוגרפיה תלת-ממדית (תומוסינתזיס). אבל טכנולוגיה זו משתמשת בכמות קרינה כפולה מאשר בבדיקת ממוגרפיה רגילה, ולפי התוצאות שהתקבלו לאחרונה ממחקרים שנעשו באירופה, אין לה זו יתרונות בולטים.

פיתוח אחר מבוסס על הדמיית שד מולקולרית הנעשית באמצעות הזרקת חומר ניגוד רדיואקטיבי, המאפשר להבחין טוב יותר בין הגידול הממאיר לרקמת השד הבריאה. יתרונו הוא ביכולת לזהות גם גידולים קטנים (פחות משני מ"מ). חסרונו הוא שימוש בחומר רדיואקטיבי ששרידיו נשארים בגוף.

שינויים מטבוליים

טכנולוגיה חדישה שפותחה על ידי חברת "ריל אימג'ינג", שנמצאת כעת בניסוי קליני בשישה מרכזים רפואיים בישראל, מבוססת על הדמיה תלת-ממדית, בה מצולם השד בטכנולוגיית אינפרה-אדום, ללא קרינה מייננת וללא הפעלת לחץ. טכנולוגיה זו מספקת לרופא, בנוסף לתמונות ההדמיה, הערכת סיכונים להימצאותו של גידול ממאיר על ידי בדיקה סטטיסטית ממוחשבת, ומפחיתה את הסיכון לשגיאות. הפענוח של הטכנולוגיה מתבסס על מספר רב של פרמטרים בתמונות ההדמיה, מרביתם כאלה המבטאים שינויים מטבוליים שחלים בשד כתוצאה מגידול ממאיר.

שיטה זו שונה באופן מהותי מהממוגרפיה, המבוססת בעיקר על שינויים אנטומיים במבנה השד. כידוע, השינויים המטבוליים בשד מקדימים את השינויים האנטומיים במקרה של גידול ממאיר, ולכן טכנולוגיה זו אמורה לגלות סרטן מוקדם יותר ממכשיר הממוגרפיה. בניסוי האחרון בטכנולוגיה זו, שנערך על מאה נשים בריאות וחולות, זיהתה המערכת באופן אוטומטי יותר מ-90% מהנשים החולות.

בין אם בבדיקת ממוגרפיה ובין אם בבדיקה אחרת, גילוי מוקדם הוא עדיין המפתח להורדת שיעור התמותה של נשים החולות בסרטן השד. מרבית המחקרים מראים שככל שממדי הגידול קטנים יותר, סיכויי ההישרדות גבוהים יותר.

ד"ר סקלייר-לוי היא מנהלת מרכז "מירב" לבריאות השד במרכז הרפואי שיבא. ד"ר יצחקי הוא סמנכ"ל מו"פ בקבוצת ריל אימג'ינג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו