בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכם הרופאים: נוק-אאוט לאוצר

בשורה התחתונה צריך לזכור שהרופאים אינם המעמד הדפוק, לכן הם צריכים לקבל את ההסכם בסיפוק. קבוצות אחרות יכולות רק לחלום עליו

תגובות

בסיכומו של מאבק ניצחו הרופאים את האוצר. אפילו בנוק-אאוט. העיצומים הממושכים, מסע יחסי הציבור המוצלח, והפחד המהול בכבוד שכולנו חשים כלפי הרופאים, הביאו אותם להישג נאה מול משרד אוצר חלש וראש ממשלה שמחפש רק שקט.

מה שנזכור מהשביתה הממושכת יהיה תרגיל "עוזרת הבית". כבר מתחילת המאבק הציבו הרופאים את המתמחים בחזית, וטענו שזה מבזה שמתמחה מרויח פחות מעוזרת בית, כי בתלוש כתוב ששכרו עומד על כ-30 שקל לשעה. אבל זו אמת חלקית בלבד. כי המתמחים מקבלים תוספות שונות וגם תשלום גבוה עבור שעות התורנות. שם הם מקבלים 400% ו-600% עבור כל שעת עבודה. מתמחה בפריפריה שהרויח עד כה 18 אלף שקל לחודש, יקבל עם מימוש ההסכם 27 אלף (עם שש תורנויות). וזה ממש לא מה שמקבלת עוזרת בית. אז אפשר לטעון שהתוספת לא מספיקה, אך אי אפשר להשוות בכלל לעוזרת בית.

את ניצחון הרופאים אפשר לראות דרך כרסום עמדת האוצר. בתחילת הדרך אמר שטייניץ שהוא לא ייתן לרופאים אפילו גרוש אחד יותר מהסכם השכר הכללי במשק. אבל כאשר העיצומים התארכו והלחץ על האוצר גדל, הציע הממונה על השכר, אילן לוין, תוספת של 28% לשמונה שנים. אבל הרופאים לא התרשמו והמשיכו בעיצומים.

השלב הבא הגיע לאחר ארבעה חודשים של השבתות, כאשר האוצר העלה את הצעתו ל-40% לתשע שנים. זו היתה כבר הצעה שיו"ר ארגון הרופאים, ליאוניד אידלמן, הסכים לקבל באופן עקרוני, עם תיקונים מסוימים שדרש. אז ישבו הצדדים וניסחו הסכם של 17 עמודים, ושני הצדדים היו בטוחים שהסכסוך הסתיים.

אלא שב-20 ביולי פרץ מרד המתמחים. הם אמרו שההסכם מקפח אותם והגישו מכתבי התפטרות. הם אף הקימו ארגון מתחרה ודרשו להכניס נציג משלהם למשא ומתן. גם רופאים בכירים במרכז הארץ יצאו נגד ההסכם, כי התברר להם שהפריפריה מקבלת יותר - על חשבונם.

אידלמן הבין שעוד מעט לא יהיה לו ארגון, ולכן פוצץ את המשא ומתן, התכחש להסכמות שהושגו, ויצא בצעדה רגלית לירושלים תוך כדי שביתת רעב. המהלך הזה החזיר לו את כתר המנהיגות.

היה לו גם מזל. כי בחודש האחרון פרצה מחאת האוהלים, ושטייניץ ונתניהו שעמדו תחת לחץ כבד רצו להוריד את עיצומי הרופאים מסדר היום, לכן הסכימו לשלם לרופאים יותר. ואמנם ה-40% הפכו ל-49%, שפירושם הוצאה שנתית של 2.7 מיליארד שקל בתקציב. 49% זה כבר הישג משמעותי. מדובר בתוספת ריאלית שהיא כפולה מהסכם הבוררות הקודם שהיה לעשר שנים ובגינו קיבלו הרופאים 24% בלבד.

אידלמן הוא טיפוס אידיאולוגי. הוא לא רצה רק בהעלאת שכר הרופאים. הוא רצה לרפא בכנות את חוליי המערכת ולטפל בבעיות שהוזנחו שנים. לכן יש בהסכם תוספת תקנים של 1,000 רופאים, ויש גם תוספות שכר גבוהות יותר לרופאים בפריפריה ולמקצועות במצוקה, כמו טיפול בפגים או בטיפול נמרץ. זו תוספת שבאה על חשבון הרופאים במרכז ולכן מעוררת אצלם כעס רב. אבל למרות הכעס, זה צעד נכון, כי בפריפריה אין כמעט רפואה פרטית, ולכן הרופאים לא יכולים לעשות כסף בעבודות נוספות. כמו כן ראוי לעודד מקצועות במצוקה, שם יש מחסור אמיתי ברופאים.

יכול להיות מרוצה. ליאוניד אידלמן. תצלום: אמיל סלמן

החלק הקומי בהסכם הוא "ההמצאה החדשה" של שעון נוכחות באמצעות חיוג מהפלאפון: זה מגוחך. זו כניעה מבישה של האוצר. זה ייצור בעיות זיהוי, אמינות ומעקב. מדוע כל הסקטור הציבורי יכול להחתים שעון ורק הרופאים לא?

בשורה התחתונה כולם צריכים לזכור שהרופאים אינם המעמד הדפוק. הם לא אותו חלק של המעמד הבינוני שלא יכול לגמור את החודש, וגם לא רואה עתיד. לרופאים המתמחים יש אופק קידום נאה. הם יהפכו לרופאים מומחים כעבור ארבע-שש שנות התמחות, ואז יוכלו לשפר מאוד את מצבם הכלכלי בעזרת עבודות נוספות, פרטיות. זו פריבילגיה שלא קיימת, למשל, למהנדסים בשירות הציבורי.

לכן הרופאים צריכים לקבל את ההסכם בסיפוק. כולל המתמחים. קבוצות אחרות במשק לא חולמות אפילו לקבל תוספות שכר דומות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו