בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתפרקים לאטם: כאבי המפרקים מתחילים כבר בגיל 20

מחקר חדש חושף את השכיחות הגבוהה של כאבי מפרקים בקרב ישראלים. בינתיים המחסור ברופאים מומחים בריאומטולוגיה מחריף

19תגובות

הריאומטולוגים בבית החולים "פרינס אוף ויילס" בסידני אוסטרליה איבחנו לאחרונה את מחלת הצפדינה אצל שלושה מטופלים. המחלה, שתועדה כבר במאה ה-15, נגרמת בשל מחסור בוויטמין C. המחסור פוגע בייצור החלבון קולגן, החיוני לבריאות העור, העצמות, הסחוס והגידים.

באמצע המאה ה-18 עמדו על הקשר בין חוסרי תזונה להתפתחות צפדינה בקרב מלחי הצי הבריטי, שלא אכלו פירות וירקות בחודשים הארוכים שבהם שהו בים. לאחר שעמדו על הקשר בין תזונה למחלה, החלו להוסיף פרי הדר לתפריט של המלחים. כיום שכיחותה של המחלה בארצות מפותחות נמוכה ביותר, ולוקים בה אנשים שסובלים ממחסור ממושך בוויטמין C בשל תזונה דלת פירות וירקות.

שלושת האוסטרלים שאובחנו כחולים בצפדינה סבלו מתסמינים האופייניים למחלות ריאומטיות, שפוגעות במפרקים, ברקמות הרכות וברקמות החיבור בגוף: חולה אחד סבל מכאבים ונפיחות בברכו הימנית, השני סבל מכאבים ברגל ימין עד שהתקשה ללכת והשלישי מכאבים ומנפיחות בקרסולו הימני. במארס 2010 דיווחו רופאים מבית החולים מאיר בכתב העת "Israel Medical Association Journal" על אשה בת 43 שאובחנה אצלה צפדינה. ביטויי המחלה היו כאב בברך ימין ופריחה ברגליים. גם חולה זו מיעטה לאכול פירות וירקות.

הכאב גובר בחורף

חוקרים מהמחלקה לריאו-מטולוגיה בבית החולים איכילוב ומאוניברסיטת תל אביב ערכו לאחרונה מחקר מקיף ומצאו שהמיחושים הריאומטיים, שבין השאר נלווים למחלות מפרקים, נפוצים ביותר באוכלוסייה בישראל. 22.8% מהאוכלוסייה הבוגרת - מעל גיל 20 - מדווחים על מיחושים ריאומטיים בעוצמות משתנות, בשכיחות העולה עם הגיל. "התסמינים הם כאב, נוקשות, נפיחות או הגבלה בתנועה במפרקים, ברצועות, בגידים, בשרירים ובעמוד השדרה, שלא כתוצאה מחבלה", מסביר אחד מעורכי המחקר, פרופ' מיכאל ירון, בעבר מנהל המכון לריאומטולוגיה באיכילוב.

4.4% מהנבדקים, בגילאי 20 עד 30, דיווחו על מיחושים ריאומטיים. שיעור המדווחים על כאבים כאלה עלה ל-14.5% בקרב בני 30 עד 40, ל-23.2% בקרב בני 40 עד 50, ל-25.5% בקרב בני 50 עד 60 ול-40.2% בקרב בני 60 ומעלה. שכיחות המיחושים בקרב נשים גבוהה ב-20% מאשר בקרב גברים. "השיעורים שנמצאו בישראל דומים לשיעורי התחלואה בארצות הברית", אומר ירון.

המחקר הסתמך על ארבעה סקרים ארציים שנערכו בשיתוף עם מכון דחף בשנים 2002 עד 2008, שבהם השתתפו 2,520 נבדקים. מתברר כי שכיחותם של מיחושים ריאומטיים גבוהה יותר בחורף (26.2%) מאשר בקיץ (17.7%). "רבים מהחולים במחלות מפרקים יכולים לנבא את מזג האוויר. ברוב המקרים, חום הקיץ מקל על הכאב הריאומטי וכשמזג האוויר מתקרר גוברים הכאבים, ובייחוד בזמן ירידת הלחץ הברומטרי לפני גשם", מסביר פרופ' דן כספי, מנהל המחלקה לריאומטולוגיה באיכילוב, גם הוא בין עורכי המחקר. בניתוח הנתונים השתתף גם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו. הממצאים פורסמו באוגוסט 2010 בכתב העת "Seminars in Arthritis and Rheumatism".

מבין הנבדקים הישראלים שסבלו ממיחושים ריאומטיים, הרוב דיווחו על כאבים בגב התחתון (63%). מיחושים אחרים שדווח עליהם היו בברכיים (47%), בכתפיים (46%), בצוואר (43%), בידיים (34%), באצבעות כפות הידיים (28%), במותניים (26%), בקרסול (25%), במרפקים (25%) ובבהונות הרגליים (23%). בגילאי 20 עד 60, הכאבים הורגשו בעיקר בגב התחתון (62%), בכתפיים (45%) ובצוואר (42%), ואילו בגילאי 60 ומעלה בעיקר בגב התחתון (67%), בברכיים (64%) ובצוואר (53%).

מיחושים במפרקים מעלים את הסבירות להתפתחותן של מחלות ריאומטיות, הפוגעות בעיקר במפרקים. חלקן מאופיינות כמחלות אוטו-אימוניות, שבהן המערכת החיסונית תוקפת את הגוף. בספרות הרפואית מתוארות כ-100 מחלות מפרקים, בהן דלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים שחיקתית (ניוונית) ודלקות גידים.

מחסור באנשי מקצוע

למחלות ריאומטיות השלכה כלכלית על המשק: במחקר התברר כי 28% מהסובלים ממיחושים במפרקים נעדרו מהעבודה לפחות יום אחד בשנה שקדמה למחקר, 2007, בהשוואה ל-13.7% בקבוצת הביקורת. בקבוצת הסובלים ממיחושים במפרקים, 7.9% דיווחו כי אינם עובדים, בהשוואה ל-2.9% בקבוצת הביקורת. "למחלות ריאומטיות יש עלות נוספת ישירה, שכרוכה בטיפולים תרופתיים, בפיסיותרפיה, בניתוחים, באשפוזים ובשיקום", מסביר פרופ' כספי.

ממצאי המחקר מדגישים עד כמה המחסור בריאומטולוגים בארץ חמור. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל 98 ריאומטולוגים, כלומר 1.1 ריאומטולוגים ל-100 אלף נפש. ריאומטולוגיה נחשבת התמחות-על ברפואה. משך ההתמחות הוא שנתיים וחצי, לאחר התמחות בסיסית ברפואה פנימית. בימים אלה מתמחים בריאומטולוגיה בישראל 12 רופאים בלבד.

לפי דו"ח שארגון רופאים לזכויות אדם וקבוצת ב"ש - שוויון בבריאות פירסמו בדצמבר 2009, המבוסס על נתונים שהעבירו קופות החולים לאחר עתירה לבג"ץ, זמן ההמתנה לבדיקה אצל ריאומטולוג ארוך ביותר. בקופת חולים כללית זמן ההמתנה הממוצע הוא 33 יום, ומגיע ל-59 יום במחוז חיפה; במכבי זמן ההמתנה הממוצע הוא 53 יום, ומגיע ל-88 יום במחוז דרום; במאוחדת זמן ההמתנה מגיע ל-30 יום במחוז צפון; מלאומית לא נמסרו נתונים על זמן ההמתנה לריאומטולוגים.

לדברי פרופ' כספי, "קיימים פערים ניכרים בין הרצוי למצוי, וברור שאין מספיק ריאומטולוגים כדי שאפשר יהיה לעמוד בדרישות הגבוהות. יש לעודד סטודנטים לרפואה ומתמחים ברפואה פנימית להתמחות במקצוע, כדי לקדם את הטיפול במחלות מפרקים בישראל, ובעיקר להגדיל תקנים למתמחים ולמומחים בתחום".



פרופ' כספי ופרופ' ירון במרפאה הריאומטולוגית באיכילוב. ''בעבודה התברר כי שכיחותם של מיחושים ריאומטיים גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו