בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חבלי הלידה של פקודת המנדט למיילדות

בימי המנדט הבריטי הסדיר המחוקק את מעמד המיילדות בארץ ישראל, כדי לשלוט בנתוני תמותת התינוקות. פקודת המיילדות ההיסטורית עומדת עתה לפני ביטול

תגובות

 

לפי הגרסה המבודחת, מקורה של המלה האנגלית obstetrics (מיילדות), נעוץ בכינוי שמיילדות הדביקו לרופא שבא לסייע להן, שלא פעם דווקא עיכב את בואו של הילד לעולם - obstacle (מכשול). גם אם למלה יש מקור אחר, המיילדות הן אלו שעמדו ליד העריסה עוד מימי משה רבנו. שמה של המיילדת המקראית שפרה, לפי אגדה אחרת, מקורו בכך שמיד עם הלידה היתה מנשימה את הילוד בעזרת שפופרת קטנה. מכיוון שמיילדות עוסקות ברפואה, הן מחויבות ברישוי מקצועי. באירופה נמצאו עדויות למתן רישיון למיילדות כבר במאה ה-15.

לפי מסמכים ארכיוניים, בשנות ה-20 של המאה הקודמת פעלו בארץ-ישראל חמישה דגמים של מיילדות: דאיה - מיילדת עממית עצמאית, שלמדה את סודות המקצוע כמתמחה (שוליה) של מיילדת עממית; מיילדת ערבייה, שלמדה שישה חודשים בבית ספר ממשלתי; מיילדת יהודייה, לעתים בת היישוב הישן, שלמדה כשנה באחד מבתי הספר למיילדות באירופה וקיבלה תעודה; פלדשרית, שהגיעה בעיקר ממזרח אירופה; ואחות-מיילדת שהוכשרה לפי הדגם האמריקאי, שאומץ בבית החולים הדסה.

המחוקק המנדטורי קבע את חובות המיילדות ואת זכויותיהן בפקודת המיילדות. השלטון הבריטי התקין את הפקודה בארץ-ישראל ב-1929. המחוקק התמקד בעיקר בשיפור רמת הבריאות של תושבי הארץ ובהסדרת שלטונו, והקפיד פחות על הסדרת מעמדן של המיילדות. הסוגיה העיקרית שהטרידה את הבריטים היתה תמותת היילודים, שהיתה גבוהה יחסית בארץ, במיוחד בקרב המוסלמים.

מצב זה חייב הסדרה באמצעות חקיקה, שהעניקה למיילדות הגנה מפני הסגת גבול מקצועית. הפקודה חייבה את המיילדות בדיווח וכך העניקה למחוקק יכולת לשלוט בנתונים על לידות ועל מקרים של מוות לאחר הלידה. הבריטים ביקשו להפסיק את פעילותן של הדאיות, שלדעתם לא היו מקצועיות. לפיכך הם הגדירו בפקודת המיילדות שני סוגי רישום: מיילדות "בעלות רישיון", שלמדו לפחות שישה חודשים במוסד מוכר על ידי משרד הבריאות; ו"מיילדות רשומות", נשים שעסקו במקצוע אך לא קיבלו הסמכה (דאיות).

פעולות רפואיות

למחוקק הבריטי לא היתה כוונה להבחין באופן ישיר בין היישוב היהודי לציבור הערבי, אבל החקיקה הצביעה בעקיפין על הפער במעמדן של שתי הקבוצות. למיילדות "בעלות רישיון" (בעיקר יהודיות) ניתנה הזכות לעסוק במקצוען בכל הארץ, בעוד שמיילדות "רשומות" (בעיקר ערביות) יכלו לעבוד באזורים מסוימים בלבד, לפי צורכי השוק.

עם זאת, הבריטים עודדו נשים שלא עברו הכשרה בסיעוד (בעיקר ערביות), ללמוד תקופה קצרה יחסית ולקבל את הרישיון. במלים אחרות, ההבחנה בין מיילדות שהן גם אחיות למיילדות שלמדו רק את תורת המיילדות, היתה מטושטשת. כך דחה המחוקק את המודל האמריקאי של אחות-מיילדת, והדגיש את המשותף בין מיילדות יהודיות למיילדות ערביות. התהליך שחוללה החקיקה הביא לירידה משמעותית בתמותת יילודים בארץ-ישראל, אף שהפער בין יהודים ומוסלמים נותר בעינו.

המיילדות לא יצאו בהכרח נשכרות מהשינויים שנעשו בחוק לאחרונה. לפי הפקודה משנת 1929, מיילדת היא מי ש"... מוכנה לבדוק, לקבוע דיאגנוזה, לרשום רפואות, לרפא או לטפל ביולדת". אלה חמש פעולות רפואיות אופייניות, שמיילדות מוסמכות מורשות לבצע. לעומת זאת, הניסוח הנוכחי של פקודת המיילדות מתיר למיילדת "לטפל בה (ביולדת בלבד) או ליילדה". בכך צומצם תפקיד המיילדת - ממרפאה, בדומה לרופא, למטפלת בלבד, כמו אחות.

מאז 1929 תוקנה הפקודה חמש פעמים בלבד. היום פועלות המיילדות בבתי חולים, אולם הרשאות שהיו להן לביצוע פעולות חריגות, ניתנו בינתיים גם לאחיות. כיום האחיות והמיילדות נמצאות באותו "סל" ונקבע כי האחות הראשית הארצית תהיה אחראית לפנקס שבו נכלל גם "מדור מיילדת". כיום עומדת לדיון הצעת חוק הסיעוד משנת 2008, המבקשת לקבוע כי מיילדת היא בעלת מומחיות מוכרת בסיעוד. לפי הצעה זו, פקודת המיילדות תבוטל.

ד"ר כתבן הוא מרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. ד"ר ברטל היא מרצה בבית הספר לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו