בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרופה חדשה בצה"ל תסייע בטיפול בדימום קשה בשדה הקרב

ניסיון להשתמש בחומר המעודד יצירת קרישי דם לעצירת דימומים קשים בשדה הקרב הסתיים באכזבה. עכשיו נכנסת לשימוש מבצעי בצה"ל תרופה חדשה

תגובות

טיפול להצלת חייהם של לוחמים שסובלים מפציעות בבטן או בחזה, מקומות שבהם אי אפשר להשתמש בחוסם עורקים לעצירת הדימום, מחייב הסתמכות על תרופות. בחיל הרפואה בצה"ל החלו בשימוש בתרופה חדשה המיועדת לעצירת דימום קשה בשדה הקרב.

בעקבות מחקר בינלאומי עדכני, היחידות המבצעיות בצה"ל החלו להצטייד בתרופה המכילה חומצה טרנקסמית לעצירת דימומים. צה"ל הוא הארגון הראשון במדינה מערבית שמאמץ את מסקנות המחקר ומיישם אותן.

בשנים האחרונות השתמשו בצה"ל, כמו בצבאות מערביים אחרים, בתרופה פקטור 7 לעצירת דימומים בשדה הקרב. עם הזמן התברר כי השימוש בתרופה זאת מחוץ לבית חולים כרוך בסיכון, משום שהיא מעוררת התפתחות של קרישי דם לסתימת הדימום. התרופה עלולה להוביל להיווצרות קריש דם פנימי בגוף ולהתפתחות תסחיף העלול לגרום אירוע מוחי או מוות.

לדברי ראש ענף טראומה בחיל הרפואה, סגן אלוף ד"ר אילון גלזברג, "כרגע עולם הטראומה אינו משתמש בפקטור 7 לעצירת דימומים לפני הגעה לבתי חולים". בספרות המקצועית תוארה בקיץ האחרון תקרית שבה ניצלו חייו של חייל המשרת באפגניסטאן, שנפצע קשה, סבל מדימום מסיבי וטופל בפקטור 7 בשדה הקרב, אבל זה היה אירוע בודד. עדיין לא הצטברו די ראיות ליעילות התרופה במקרים מסוג זה.

הטיפול החדש, המסתמך על חומצה טרנקסמית (חומר המצוי בתרופה הקסקפרון, Hexakapron), מעודד פעילות הפוכה. "התרופה לא עוזרת לייצר קריש דם, אלא מפעילה מערכת של היזון חוזר שחוסמת את המנגנון לפירוק קרישי דם. בגוף יש מערכת היזון חוזר שמפרקת קרישי דם. חסימת המערכת מונעת את פירוק קרישי הדם שנוצרים באופן טבעי בתגובה לפגיעה ולדימום מסיבי".

במחקר, שפורסם במארס השנה בכתב העת הרפואי "The Lancet", נבחן הטיפול בחומצה טרנקסמית לעצירת דימום בקרב 20,211 מטופלים מ-274 בתי חולים ב-40 מדינות. חצי מהמטופלים, שכולם היו נפגעי טראומה, טופלו לאחר פציעתם בחומצה טרנקסמית באמצעות עירוי לווריד, המטופלים האחרים קיבלו תרופת דמה. 35% מכלל המטופלים מתו, אולם נמצא כי הטיפול בחומצה טרנקסמית הוריד במידה משמעותית את הסיכון לתמותה, בעיקר אם ניתן בסמוך לפגיעה.

בקרב אלו שטופלו בחומצה טרנקסמית עד שעה ממועד פציעתם, הסיכון לתמותה ירד ב-32%. 5.3% ממטופלים אלה מתו, בהשוואה ל-7.7% מאלה שהיו בקבוצת הביקורת, שטופלו בתרופת דמה עד שעה לאחר הפציעה. טיפול שניתן שעה עד שלוש שעות לאחר הפגיעה הוריד ב-21% את הסיכון לתמותה. אם הטיפול ניתן שלוש עד שמונה שעות לאחר הפגיעה, הוא העלה ב-44% את הסיכון לתמותה.

החוקרים מסכמים כי לנפגעים הסובלים מדימום יש לתת חומצה טרנקסמית מוקדם ככל האפשר, כדי להעלות את הסיכוי להצלת חייהם. מומלץ להימנע מלטפל בחומצה טרנקסמית בנפגעים שמגיעים לבית החולים זמן רב לאחר שהחל הדימום, שכן התרופה עלולה אף להזיק להם. לדברי גלזברג, "זאת תרופה זולה שאינה רשומה כפטנט, מכיוון שהיא קיימת במערכת הבריאות יותר מ-40 שנה. עד כה היא שימשה לעצירת דימומים לאחר ניתוחים. המחקר החדש מאפשר להשתמש בה גם לעצירת דימומים לאחר פגיעות טראומה".

בישראל רשומה התרופה כטיפול הניתן באשפוז בלבד, למניעת דימום לאחר ניתוחים גינקולוגיים, ניתוחי אף-אוזן-גרון וניתוחים בערמונית ובלבלב. "ככל הנראה, התרופה משפיעה גם על מערכות אחרות בגוף ומסייעת להתמודד עם השוק העמוק שבעקבות פציעה", מסביר גלזברג.

החודש החלה חלוקת התרופה החדשה ליחידות לוחמות בצה"ל. מחיל הרפואה נמסר, כי גם בצבא האמריקאי יש נכונות לאמץ את הטיפול החדש. "אין מדובר בתרופת פלא. קשה לקבוע לרופא גדודי שעובד בשטח מי צריך לקבל את התרופה בעדיפות גבוהה. הוחלט לתת אותה לחיילים עם דימומים קשים", אומר גלזברג.

המודל החדש אינו סוף פסוק במאבק של צה"ל לפיתוח טיפולים לעצירת דימומים בשדה הקרב. בשנים האחרונות מפתח חיל הרפואה טכנולוגיות שונות הנמצאות עדיין בשלבי ניסוי. בין השאר מדובר בחוסם עורקים אוטומטי, שיסייע בעצירת דימומים בגפיים, אבקה מייצרת קרישי דם ושיטה לכיווץ כלי דם באמצעות זרמים חשמליים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו