בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתכון לבריאות טובה - הגברת השוויון

הפיתוח הכלכלי בישראל הוביל לעלייה ברמת החיים, אך גם להעמקת הפערים, עליה משלמים בבריאות

6תגובות

בשלושים השנים האחרונות חלו בישראל תהליכי פיתוח כלכלי, והמדינה עברה מכלכלה ריכוזית מדשדשת לכלכלת שוק מהירה. רמת החיים עלתה ושינתה את התנהגותם של הישראלים ואת טעמם. אנחנו חיים בדירות גדולות יותר, נוסעים יותר במכונית, טסים יותר לחו"ל ואוכלים יותר.

מעבר לעלייה ברמת החיים, שהתקבלה על ידי רבים בברכה, הביא יצר הפיתוח הכלכלי שטף של בעיות, שהמרכזית שבהן היא העמקת הפערים הכלכליים. מלבד זעקות על אי צדק ועל התפרקות החברה הישראלית, לפערים הכלכליים יש השפעה חריפה על הפוטנציאל האנושי של תושבי המדינה.

בפרויקט מחקר רחב היקף של חוקרים בריטים, "אמון השוויון" ("Equality Trust") שמו, נסקרו 23 מדינות מערביות. לפי הממצאים, שפורסמו ב-2009, ככל שהפערים היו גדולים יותר המדינה דורגה במקום נמוך יותר בשורה של מדדי איכות חיים ובריאות.

יפאן וסקנדינוויה, השוויוניות יותר, בולטות בדירוגן הגבוה במדדי הבריאות ואיכות החיים. לעומתן, בכל המדדים בולט דירוגה הנמוך של ארצות הברית הלא-שוויונית.

הנתונים מראים כי ב-23 המדינות המערביות שנסקרו, אין קשר בין תוחלת החיים לבין עושרה של המדינה (גובה ההכנסה הממוצעת לנפש), וכי במבט עולמי, מעל רמת עושר נמוכה יחסית (הכנסה שנתית של 10,000 דולר), העלייה בתוחלת החיים מזערית. מהכנסה ממוצעת (20-25 אלף דולר לשנה) ומעלה, אין קשר בין ההכנסה לתוחלת החיים.

החוקרים הראו כי שוויון רב יותר בין אזרחי המדינה מביא לשיעורים נמוכים יותר של השמנת יתר - יותר מ-30% מהאמריקאים שמנים, לעומת 10% במדינות שוויוניות יותר. גם התחלואה הנפשית נמוכה יותר במדינות שוויוניות. לפי סקרים של ארגון הבריאות העולמי, כל אדם רביעי בארצות הברית דיווח שסבל מהפרעה נפשית בשנה האחרונה, לעומת כל אדם עשירי במדינות שוויוניות יותר.

שוויון מביא לרמת אמון גבוהה יותר: שיעור האנשים המדווחים כי אפשר לסמוך על אנשים אחרים במדינות שוויוניות, גבוה עד פי שלושה-ארבעה מזה שבמדינות לא שוויוניות. פערים כלכליים מחריפים בעיות של בני נוער, כמו אלימות, שכרות, הישגים נמוכים במבחנים בינלאומיים, הריון לא מתוכנן ופגיעה עצמית. נמצא כי במדינות שוויוניות יותר, שיעור השימוש בסמים בלתי חוקיים נמוך יותר וכך גם מספר האסירים ושיעור הרציחות. בנוסף, המדינות השוויוניות ידידותיות יותר לסביבה, עם מחזור רב יותר ועם פליטה נמוכה יותר של פחמן דו-חמצני.

רווחה נפשית

עם התרחבות הפערים הכלכליים בשנים האחרונות גברו הבעיות החברתיות בישראל. בדומה לארה"ב, ישראל נמצאת במצב ירוד בכל האמור בבעיות של בני נוער, שיעור ההשמנה בארץ נושק לשיעור ההשמנה בארה"ב - גידול של פי שלושה ב-30 השנים האחרונות. בשל כך, ובעקבות השפע הצרכני, ישראל מדורגת במקום השני בעולם בתמותה מסוכרת.

משנת 1997 גדל מספר האסירים הפליליים ב-40%. בנוסף, ישראל ממחזרת רק 15%-20% מהפסולת שלה. במדינות שוויוניות יותר, יותר מ-75% מהזבל ממוחזר או מטופל. כמו כן, ביחס לעושרה, גודלה הגיאוגרפי וגודל אוכלוסייתה, פולטת ישראל כמות גדולה של פחמן דו-חמצני - כ-30% יותר משוודיה, מדינה גדולה פי 20 מישראל, שבה מיליון וחצי תושבים נוספים. אפשר למצוא שלל הסברים לנתונים, אבל המגמה דומה: לאי שוויון כלכלי יש קשר חזק לבעיות חברתיות רבות.

אחת הסברות היא שממשלה שאינה משקיעה בבריאות, בחינוך וברווחה ואינה מגינה על האזרח בחוקי עבודה ושוויון בשכר מביאה בסופו של דבר לעלייה בחוסר הביטחון והחרדה. השילוב עם תרבות של הישגיות, ראוותנות כלכלית והתפרקות הקהילה והסולידריות החברתית מביא לעלייה בתחושות של עליונות ונחיתות, בתחרות על מעמד, בתחושת חוסר ביטחון במעמד המקצועי והחברתי ובחרדה רבה יותר מהדרך שבה אנו נראים ונתפשים. לאורך זמן, המצב הפסיכולוגי הזה עלול להביא להידרדרות בבריאות הנפשית ובשליטה העצמית, לעלייה באימפולסיביות ואולי אף להתנהגויות אלימות, פסיכולוגית ופיסית, ולפגיעה נוספת בבריאות ובאיכות החיים.

הנתיב שבו בחרה ישראל הביא אותה לקדמה כלכלית וטכנולוגית, אך פגע באופן אנוש במרקם החברתי שלה, ואף במצב הנפשי והפיסי של תושביה. לפתחנו רובצת הזדמנות לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמנו מה חשוב יותר: נתוני התל"ג והצמיחה, או הרווחה הנפשית והגופנית?

צמצום הפערים ויוזמות חברתיות בגיבוי ממשלתי יוכלו להפוך את הגלגל ולכוון אותנו אל הבריאות הסקנדינווית והרחק מן הפתולוגיה האמריקאית.

הכותב הוא תלמיד מחקר בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו