בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תינוקות במעקב - הבעיות האופייניות לפגים מאוחרים

אילו בעיות רפואיות מאפיינות תינוקות עם פגות מאוחרת, הנולדים בשבוע ה-34-36 להריון?

תגובות

מזל טוב, נולד/ה לכם תינוק/ת! אם הלידה היתה לאחר 37 שבועות הריון, בא לעולם תינוק בשל, ללא תלות במשקל שבו נולד. אם הלידה היתה בשלב מוקדם יותר, לפני השבוע ה-37, התינוק מוגדר פג. המשקל שבו נולד התינוק אינו מעיד על פגות. הקביעה שתינוק הוא פג מסתמכת אך ורק על שבוע ההריון שבו התרחשה הלידה.

מערכות גופו של תינוק שנולד לפני השבוע ה-37 להריון אינן בשלות לגמרי. ככל שהפג נולד בשלב מוקדם יותר של ההריון, מערכות גופו בשלות פחות. חוסר הבשלות עלול להשפיע על מערכת הנשימה, מערכת העיכול והאכילה, על יכולתו של התינוק לשמור על חום גופו ועל מערכת החיסון.

8%-10% מהפגים מוגדרים רפואית "פגים מאוחרים" (Late preterm infants). אלה תינוקות הנולדים ארבעה עד שישה שבועות לפני מועד הלידה המשוער, בין השבוע ה-34 לשבוע ה-36 להריון. לידה בשלב זה של ההריון שכיחה במיוחד במצבים שבהם נושאת האם ברחמה תאומים או שלישיות.

הפגים המאוחרים בריאים יותר מפגים צעירים, ולרוב הם מטופלים ביחידות התינוקות, לצד תינוקות שנולדו במועד. אבל בהשוואה לתינוקות הנולדים לאחר השבוע ה-37 להריון, הפגים המאוחרים עשויים לסבול מכמה בעיות אופייניות. הקהילה הרפואית לומדת בהדרגה, כי היחס אליהם אינו יכול להיות דומה ליחס שמקבלים תינוקות שנולדו לאחר הריון מלא.

הבעיות האופייניות לפגים מאוחרים הן:

בעיות נשימה: אצל חלק קטן מתינוקות אלה הריאות עדיין אינן בשלות והם עלולים לסבול מקשיי נשימה. נשימתם מהירה ומאומצת יותר ואצל חלקם היא מלווה באנחות. מעטים מהם נזקקים לתוספת חמצן. כדי לעקוב אחרי קשיי הנשימה יש צורך בבדיקות דם ובצילום חזה. תינוקות הנזקקים לחמצן מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ בפגים ובתינוקות.

בעיות בשמירת חום הגוף: רקמת שומן מעטה ושטח גוף גדול יחסית למשקל, עלולים לגרום לקושי בוויסות עצמי של חום הגוף. פגים הסובלים מירידה בחום גוף יש לחמם באינקובטור או בעריסת חימום מיוחדת. הצוות הסיעודי עוקב אחרי חום גופם של הפגים. בהתאם לנתונים מוחלט מתי אפשר להעביר את התינוק לעריסה רגילה, וגם שם נמשך המעקב אחר חום גופו. חום הגוף האופטימלי הוא 36.5-37.4 מעלות.

בעיות אכילה: יניקה או אכילה מבקבוק דורשת תיאום זמנים (קואורדינציה) בין מציצה, בליעה ונשימה בו-זמנית. לעתים תהליך זה עדיין אינו בשל, ולכן תינוקות עם פגות מאוחרת מתקשים ביניקה או אפילו באכילה מבקבוק. חלקם מוזנים באמצעות צינורית המוחדרת לקיבתם (זונדה), עד שהצוות הסיעודי מתרשם כי התינוק מסוגל לאכול בצורה הרגילה. חשוב מאוד שהתינוק יקבל חלב (חלב אם או תחליף חלב אם) כדי לשמור על רמת סוכר תקינה בגופו ולסייע לו לגדול.

ויסות רמת הסוכר בדם: מאגרי האנרגיה (סוכר ושומן) בגופו של תינוק שנולד לפני המועד נמוכים יותר, אבל הדרישה של גופו - ובמיוחד של מוחו - לגלוקוז (סוכר) גבוהה. המעקב אחרי רמות הסוכר קפדני. מכיוון שתינוקות אלה עלולים להתקשות ביניקה, חשוב לספק להם מזון. לעתים רמת הסוכר אצל פגים מאוחרים יכולה לרדת עד צורך במתן עירוי סוכר לווריד.

צהבת: צהבת בקרב תינוקות היא תופעה שכיחה. הסיבה היא התפרקות כדוריות הדם הרבות שנמצאות בגופו של התינוק לאחר הלידה. אחד מתוצרי הפירוק הוא הבילירובין (החומר האחראי לצביעת העור בצבע צהוב), שמסונן בכבד ואז מופרש מהגוף. אצל רוב הפגים המאוחרים הכבד עדיין אינו בשל לתפקיד זה. לכן אצל הפגים המאוחרים הצהבת מגיעה לשיאה מאוחר יותר (לקראת סוף השבוע הראשון לחיים) מאשר אצל תינוק שנולד במועד. עם זאת, היא עלולה להימשך זמן רב יותר. הצהבת אצל פגים אלה דורשת מעקב צמוד ולעתים אף טיפול.

זיהומים: פגים מאוחרים רגישים יותר לזיהומים מתינוקות שנולדו במועד. הצוות הרפואי מודע לעובדה זו, ולרוב האם מטופלת באנטיביוטיקה בלידה, כדי למנוע הדבקה של התינוק בחיידקים שמקורם בתעלת הלידה. חשוב מאוד לתת לתינוקות האלה חיסונים לפי התוכנית של משרד הבריאות ובהתאם לגילם. אין צורך בדחייה של מתן החיסונים.

תינוקות עם פגות מאוחרת נשארים לאחר הלידה באשפוז ממושך, עד שהצוות הרפואי והסיעודי משוכנע כי הם יכולים להשתחרר לביתם. גם לאחר שהם יוצאים הביתה יש צורך בהמשך מעקב במרפאת הקהילה, שבו יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למצבים כמו צהבת, לאכילה ולעלייה במשקל התינוק. אצל תינוקות יונקים דרוש מעקב קפדני יותר, מאחר שקצב העלייה במשקל עשוי להיות נמוך יותר והצהבת עלולה להגיע לערכים גבוהים יותר. בחלק מהמקרים ייתכן צורך באשפוז חוזר בבית החולים בגלל בעיות אלה.

הכותבת היא מנהלת יחידת היילודים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו