יואל זהר
יואל זהר

המהנדס אנדרה סיטרואן (בהולנדית: לימון), יליד פאריס 1878, בן למשפחה יהודית, הביא לראשונה לתעשיית הרכב האירופית את שיטת הייצור ההמוני האמריקאית. הוא שאף ליצור מכוניות חזקות, זולות ואמינות, כך שרבים יוכלו להרשות לעצמם לקנות מכונית. פטנט מיוחד שרכש - העברת תמסורת בעזרת גלגלי שיניים בצורת V - היה לסמל המסחרי של כלי הרכב שיצר.

בשנת 1919 יצאה לדרך המכונית הראשונה, דגם A. סיטרואן, שתמיד שאף לייחודיות ואתגרים, הוציא ב-1922 משלחת רכובה על זחל"מי קגרס מתוצרתו שחצו את מדבר סהרה. כבר באמצע שנות ה-20 התווה גישה מהפכנית בייצור גופי כלי הרכב מפלדה.

הפריצה האמיתית של חדשנות טכנולוגית באה ב-1934, כשדגם טראקסיון אוואנט עם ההנעה הקדמית יצא לשוק. עד 1940 יוצרה הטראקסיון ב-21 גרסאות שונות. באמצע שנות ה-30 נקלעה החברה לקשיים כלכליים ונמכרה למישלין, חברת הצמיגים הצרפתית. עני וחסר כל מת אנדרה סיטרואן ב-1935.

בתקופת מלחמת העולם השנייה תיכננו בחשאי מהנדסי סיטרואן את הדגם הבא, שלימים היה לאחד מסמליה של צרפת. כך באה לעולם ב-1949 הדה שבו, מכונית מינימלית, שעליה סיפרו, שכל איכר יכול היה להוביל בה ביצים לשוק בדרכי עפר קופצניות בלי חשש שיישברו. עד אמצע שנות ה-50 היו הדה שבו והטראקסיון הדגמים היחידים של סיטרואן. הדה שבו המשיכה להיות מיוצרת בשינויים קלים עד 1990.

ב-1955 הוצג הדגם הבא, שעורר סערה בחדשנותו - ה-DS. כלי הרכב בעל הצורה הייחודית והמוזרה, שהיה מצויד בהגה כוח ותיבת הילוכים חצי אוטומטית, זכה במקום השלישי המכובד בתחרות "מכונית המאה" בחגיגות המילניום. מישראל של שנות ה-70 זכורה היטב הסיטרואן המשפחתית דגם GS. באותו עשור, כדי למנוע פשיטת רגל אפשרית, התמזגה סיטרואן עם פז'ו. סיטרואן השכילה לשמר את מרבית דגמיה ושומרת כיום את האוסף העצום בהאנגר עצום ממדים במפעל ליד פאריס, המכיל גם כלי רכב שהשתתפו באירועים היסטוריים ואבות-טיפוס שונים ומשונים שיוצרו במשך השנים. האוסף המכובד אמור להיות מוצג בעתיד באופן סדיר לקהל הרחב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ