בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשר של שפעת החזירים למהפכה החברתית

האם היענות הציבור הישראלי לחיסון לשפעת החזירים חזתה את המהפכה החברתית? פרויקט מחקר בוחן מדוע חששו הישראלים להתחסן

38תגובות

עונת חיסוני השפעת בעיצומה, ולצד המשבר החמור הפוקד את בתי החולים בימים אלה, על רקע מחאת הרופאים המתמחים, מתעורר חשש נוסף, שמא לא תהיה היענות מספיקה למבצע החיסון לשפעת שהחל בימים האחרונים בארבע קופות החולים.

הקופות רכשו השנה 1.3 מיליון מנות חיסון לשפעת, בעבור הציבור הרחב. משרד הבריאות עידכן השנה, לראשונה, את המלצותיו, וקרא לכלל הציבור מעל גיל חצי שנה להתחסן. בעבר הופצה קריאה רשמית להתחסן רק בקרב קבוצות היעד הקלאסיות: מבוגרים מעל גיל 65, ילדים מגיל חצי שנה עד חמש ונשים בהריון ולאחר לידה.

בוועדה המייעצת של המשרד למחלות זיהומיות וחיסונים, בראשות ד"ר שמואל רשפון, הוחלט לעדכן את ההמלצות באופן מדורג, כדי להוביל ליעד שהוגדר כ"חיסון שפעת לכל", מהחורף הבא.

למרות שהרכב החיסון לשפעת זהה לזה שניתן בשנה שעברה, ממליצים במשרד הבריאות ובקופות לכלל האוכלוסייה להתחסן, גם לאלו שהתחסנו בשנה החולפת, ובקופות נותנים את החיסון בחינם למבוטחי הקופה. ואולם, במערכת הבריאות חוששים כי היענות הציבור לחיסון תהיה נמוכה, מה שעלול להוביל להתפרצות המחלה בארץ ולהטלת עומס נוסף על בתי החולים, כמו גם לבזבוז התקציב שהושקע בהצטיידות בחיסונים.

מחקר חדש שנערך במכון גרטנר, מכון לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ביקש לבחון את דפוסי ההתחסנות כנגד השפעת בישראל, במטרה למנוע התנגדות לחיסון, כפי שקרה לפני שנתיים בשיאה של שפעת החזירים, כשישראלים בחרו לא להתחסן נגד הנגיף, שהוגדר אז כאיום חמור על העולם כולו. בניתוח השוואתי שביצע החוקר ד"ר ברוך ולן מהיחידה למדיניות גנטית וביו-אתיקה, עולה כי היענות הציבור לחיסונים לשפעת החזירים היתה נמוכה במדינות רבות שחוו בקיץ האחרון התקוממות חברתית, לרבות ישראל.

בישראל התחסנו כנגד שפעת החזירים רק 11.6% מהציבור. בספרד שגם בה היו הפגנות מחאה, התחסנו 10% וביוון רק 3%. בשוודיה, לשם השוואה, 60% מהאוכלוסייה התחסנו.

האם אפשר לראות בהיענות הנמוכה לחיסונים בישראל סמן למחאה החברתית? לדברי ולן, שהציג את הנושא בכנס לרגל עשור למכון גרטנר שנערך בתל השומר לא מזמן, ייתכן שיש קשר. "ההיענות הנמוכה לחיסונים היוותה נקודת מפנה ביחס של הציבור הישראלי להמלצות משרד הבריאות" אמר ולן בכנס. "המשרד עשה מאמץ אדיר לספק את התרכיב, אך הציבור הפך את הקערה על פיה, והפך את המאמץ ללא משמעותי כשלא הגיע להתחסן. זה כמעט נראה כמו מהפכה".

אפקט הדומינו

מערכת הבריאות מעוניינת לזהות את הסיבות לסרבנות להתחסן, כדי למנוע "אפקט דומינו", העלול להוביל לנטישת חיסונים נוספים בעתיד. בשני סקרים שבוצעו במסגרת הפרויקט בקרב 501 נבדקים במארס 2010 ובקרב 2,000 נבדקים במארס 2011, עלה כי רק 17% מהנבדקים חוסנו נגד שפעת החזירים: 21% מהגברים ו-13% מהנשים. 20% דיווחו כי סירבו להתחסן בגלל אדישות לסכנה, 22% הביעו אי אמון בחיסון, ואף היו מי שחשדו בשחיתות ואינטרסים זרים בהמלצה להתחסן (15%). היו שסירבו להתחסן מסיבות דתיות (8%), ואולם, 19% לא התחסנו מתוך שיקול דעת. ולן סבור, כפי שאמר בכנס, כי "על מערכת הבריאות לשכנע אנשים להתחסן באמצעות דיאלוג ושיח יותר רפלקסיבי עם הציבור הרחב".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לממצאים כי "התייחסות הציבור למבצע חיסון שפעת חזירים הושפעה ממרכיבים רבים, הקשורים בין היתר, לחומרת המחלה ומועד מבצע החיסונים ביחס להתפשטות המחלה". עוד נמסר כי בהיערכות למבצע חיסון דומה, יתחשבו במרכיבים אלה, "במסגרת הפקת הלקחים מהאירוע בארץ ובעולם". בשנה שעברה הוגדרה היענות הציבור הישראלי לחיסוני השפעת כטובה בקבוצות היעד, וחוסנו כ-16% מהציבור כנגד הנגיף, 57% מהמבוגרים מעל גיל 65 ו-17% מהילדים מגיל חצי שנה עד חמש.

חסינות העדר

עבודה נוספת שבוצעה על ידי ד"ר עמית הופרט מהיחידה להערכת סיכונים בגרטנר, מעלה כי אין צורך בהגדלת מספר המתחסנים. בעבודתו ניסה הופרט למצוא את סף "חסינות העדר" לשפעת העונתית, כלומר את אחוז האוכלוסייה המינימלי שיש לחסן, בכדי להגיע למצב של חסינות קבוצתית. לפי חישוב שבוצע בהסתמך על נתוני התחלואה בנגיף שפעת מסוג A בישראל בעשור החולף, בשנה בה השפעת מתפשטת במהירות ובעוצמה, יש צורך לחסן 38% מהאוכלוסייה כדי להגיע לחסינות עדר. זאת בהסתמך על נתוני חורף 2006-2007 אז היה נגיף השפעת הפעיל בישראל מידבק למדי. לעומת זאת, בשנה בה התפשטות השפעת מינימלית, ניתן להסתפק בחיסון של 15% מהאוכלוסייה, וזאת על סמך נתוני חורף 2000-2001, אז היה הנגיף מסוג A הכי פחות מידבק בעשור החולף. בממוצע, ניתן להסתפק בחיסון 25% מהאוכלוסייה.

החישוב מבוסס על חיסון שיעילותו 100%, אך מתברר שבפועל, יעילותו של החיסון לשפעת נמוכה יותר: 70% בלבד, ולכן יש לחסן לפחות 36% מהציבור כדי לספק הגנה לכלל האוכלוסייה. דווקא בקרב קשישים, שמהווים קבוצת יעד, יעילות החיסון לשפעת נמוכה במיוחד.

לדברי הופרט, "התפשטות נגיף השפעת, נמוכה מזו של רוב הנגיפים והחיידקים המחוללים מחלות ילדות שיש חיסון נגדן. לכן, אין צורך בחיסון של כלל האוכלוסייה לשפעת". כדי להגן מפני נגיף החצבת, יש צורך בחיסון של 90%-97% מהאוכלוסייה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המחקר עוסק בשפעת פנדמית, ולא שפעת עונתית", וכי קיימים מודלים אחרים לחישוב ההתפשטות של שפעת פנדמית, "שמצביעים על כך שנדרשים אחוזי חיסונים גבוהים בהרבה על מנת להביא להשפעה אמיתית על התפשטות המחלה".

עדיין לא ניתן לחזות את התפשטות השפעת בחורף הקרוב, אך לפי ארגון הבריאות העולמי, ידועים שלושה זנים שעלולים להיות פעילים השנה, והם נכללים בחיסון החדש: שפעת החזירים ושני נגיפים שמקורם באוסטרליה. לדברי הופרט, עדיין לא ידוע מה יהיה הנגיף הדומיננטי, אך "לרוב ניתן לחשב את עוצמת התפשטות השפעת על סמך נתוני ששת השבועות הראשונים".

במאמר שהתפרסם בינואר 2011 בכתב העת "Journal of the Royal Society, Interface" חישב צוות בראשותו של פרופ' לואי סטון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפותו של הופרט, את התפשטות שפעת החזירים בישראל כבר ביולי 2009, על סמך ששת השבועות הראשונים של פעילותו. אז נמצא מדד נמוך יחסית להתפשטות הנגיף, אך למרות ההערכה, ובשל גורמים נוספים, הוחלט במערכת הבריאות ובממשלה לרכוש חיסונים לכלל האוכלוסייה.

בהמשך היו טענות נגד ארגון הבריאות העולמי, על שתיאר את שפעת החזירים כמגיפה, מהלך שנתפש כאזעקת שווא, ואולם, לדברי הופרט, "יש מקום למדינה להצטייד בחיסונים כנגד שפעת פנדמית, ולו רק כדי להתמודד עם תרחיש של שפעת מסוכנת, כשתמונת המצב עוד לא ברורה".

בעבודה המבוצעת בימים אלה ומשווה את התפשטות השפעת באזורים שונים בישראל, לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מתברר כי למרות שניתן היה לצפות שבערים צפופות כמו בני ברק השפעת תתפשט במהירות, לא נמצאו הבדלים בשיעור ההידבקות בין בני ברק לתל אביב. לדברי הופרט, "ייתכן שהנתונים שבידינו חלקיים, כשבאוכלוסייה החרדית פונים פחות למרפאות בעקבות שפעת, אך ייתכן גם שצפיפות המגורים ומספר הילדים פחות משמעותיים מכפי שניתן היה להעריך".

בהשוואה נוספת שבוצעה באחרונה בין ישראל לצרפת, נצפו דפוסים דומים של פעילות נגיף השפעת. לדברי הופרט, "ממצא זה מאפשר להניח כי גם תנאי מזג האוויר פחות משמעותיים ממה ששיערנו עד היום בקביעת דפוסי ההתפשטות של השפעת, וקיים דפוס גלובלי כלשהו לפעילות השפעת בעולם בכל שנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו