בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשליית התינוק המושלם: מציון תצא תורת גזע חדשה?

ישראל שיאנית בבדיקות בהריון ובמדיניות ליברלית כלפי הפלות. האם מציון תצא תורת גזע חדשה?

102תגובות

בבדיקת האולטרה-סאונד נראתה ציסטה במוח העובר. כלתי התלבטה האם לסיים את ההריון. לפי הסטטיסטיקה, לרוב אין לממצא משמעות - האם די בכך להרגיע חשש לילד פגום? לפני שלוש שנים נולד לנו נכד זה - ילד מקסים, עליז, אוהב ומדהים בפיקחותו - שכפסע היה בין חייו ובין הפלתו.

בישראל נעשות בדיקות סריקה בהריון יותר מאשר במדינות אחרות בעולם המערבי, כולל גרמניה, ארצות הברית ויפאן. כמו כן, מדיניות הפסקת ההיריון בארץ היא הרבה יותר ליברלית, בעיקר בנוגע להפלה מאוחרת, כשהעובר כבר בר-חיות. לצד יכולת טכנולוגית גבוהה ושכיחות מחלות גנטיות, התפתחה בישראל אשליה שאפשר להבטיח תינוק מושלם באמצעות ריבוי בדיקות במהלך ההיריון. בית המשפט העליון התבקש לאחרונה להכיר ב"הולדה בעוולה" - הזכות של הילד ושל הוריו לתבוע את הרופאים על לידה עם מום שהיה אפשר לגלותו ולבצע הפלה. בעקבות דיון בסוגיה, הוקמה ועדה ציבורית בפניה הזדמן לי להעיד. להלן היבטים שהעליתי בפניה. אני מודה לד"ר דוד מנקוטה, מנהל חדרי לידה בהדסה עין כרם, ולסופרת מיכל גוברין, על עזרתם בגיבוש דעתי.

בציבור נפוצה הערכה מוגזמת של תועלתן הכללית של בדיקות הריון. אשה בהריון לרוב תחשוב: "מה הנזק שעלול להיגרם מבדיקה? טוב יותר לדעת. מהילד שלי לא אחסוך כל מאמץ". אולם האמת מורכבת יותר. לכל בדיקה יש יכולת מוגבלת לגלות בעיה: זו תכונה של בדיקה הנקראת רגישות, והיא לעולם אינה מגיעה לרמה של 100%, אלא לרוב ל-80%-90. בנוסף, בכל בדיקה קיים הסיכון להצביע בטעות על בעיה, וככל שמרבים בבדיקות, הסיכון לטעות עולה. חשש שהועלה בבדיקה כזו גורר בירור חודרני, כגון דיקור מי שפיר, הכרוך בסיכונים, כולל גם הפלה.

דאגה לגיטימית או אובססיה המעוררת בעיות אתיות? דברו על זה בפייסבוק

ריבוי הבדיקות גם גורם למתח נפשי, והתהליך הטבעי של ההיריון הופך לסיוט של חששות בעבור ההורים. לבסוף, בהכרח, מתבצעות גם הפלות שלא לצורך. גם לרופאים לא קל להכיר בסיכון שבריבוי בדיקות. יתרה מזו, נוכח האיום לתביעת רשלנות אם יתגלה מום כלשהו לאחר הלידה, הם נמנעים מליטול סיכון ולו הקטן ביותר. את המחיר משלמים העוברים המופלים והמשפחות שנמנע מהן מלגדל ילדים אלו. לרוב לא מתבצעת בקרת איכות ראויה על ההחלטות לבצע הפלה, מהחשש שמא תתגלה טעות שתקשה על ההורים והרופאים.

יש בדיקות הריון מועילות וחשובות, אחרות מוכנסות לשימוש עוד לפני שהוכחו יעילותן ובטיחותן. בלחץ התעשייה, מוכנסות לשימוש בדיקות מתקדמות המזהות מוטציות בגנים, שטרם ידועה משמעותן. הבלבול גדול ולדעת מומחים רבים, יש להסדיר את המצב. מאחורי תעשיית הבדיקות עומדים אינטרסים כלכליים גם של מכונים פרטיים וציבוריים. אימוץ בדיקות שטרם הוכחה יעילותן מציב אתגר: אם הבדיקות אינן מועילות והן מבוצעות במימון ציבורי, הן גורמות לבזבוז משאבים. אם הבדיקות מועילות, והן מבוצעות במימון פרטי, זו פגיעה בשוויון ("רפואה לעשירים").

מחיר ההפלה

יש להכניס לסל הבריאות רק בדיקות מועילות, אך לרוב נדרשות שנים רבות כדי להגיע להערכה מגובשת על טיבן של בדיקות. כסף המושקע בבדיקות מיותרות היה יותר יעיל, לו הושקע בחינוך להורות: הפסקת עישון ונטילת חומצה פולית במהלך ההריון, הנקה במשך חצי שנה לאחר הלידה וחינוך למניעת תאונות. פעולות אלו, שהוכחו כיעילות, אינן נמצאות בשימוש מספיק, משום שלא עומדת מאחוריהן תעשייה חזקה. חוסר הכרה באי יכולתה של הרפואה להבטיח לידת תינוק בריא, ובכך שהסביבה לא פחות חשובה להתפתחותו, יוצר ציפייה לילד מושלם - מעין הגרלה שיש להפסיקה אם לא צלחה. בבסיס גישה זו רוחשות תפישות ערכיות ביחס לגוף.

בישראל קיים אתוס של שלמות הגוף, של הצבר החזק, כניצחון על חולשות הגלות. אובססיית הגוף המושלם החריפה עם התפתחות המדיה החזותית ותרבות הרייטינג, הגורמת למגיפה של הפרעות אכילה, שישראל היא חלק ממנה. היחס לבעלי מום לוקה בסטיגמה ובהערכה נמוכה של איכות חייו. קשה לנו להבין הורים חירשים הרוצים ילדים חירשים, כי בכך הם רואים שלמות. כפי שקבע פרופ' ויקטור פרנקל (בספרו "הרופא והנפש"), התגובה למוגבלות משמעותית יותר מהמוגבלות עצמה. ישראל מפגרת בגישה לנכה. האתוס של שלמות הגוף גובה מחיר חברתי נוסף: בהשוואה למדינות אחרות בעולם, ישראל מצטיינת בחוסר נכונות לתרום איברים, והסיבה הנפוצה לכך, לפי סקרים, אינה דתית, אלא הרצון לשמור על שלמות הגוף.

בלי בקרת איכות

האם גישה זו תואמת את המסורת היהודית? בסיפור ההישרדות במחנה ריכוז של אהרון אפלפלד ("והזעם עוד לא נדם"), במפתיע, גידם וחירש-אילם מנצחים את המכונה לחיסול החלשים. הגידם אומר: "בני אדם... לא מתארים לעצמם כי ביד שמאל אפשר לעשות מה שעושים בשתי ידיים ולעתים אפילו יותר".

בתרבות היהודית הגאולה באה דווקא מהחולה, מהחלש ומהשונה: מצורעים מבשרים את הישועה מסנחריב, המשיח חובש פצעיו בהמתנה בשערי רומא, רות המואבייה היא אמה של מלכות דוד.

השאיפה לגוף מושלם מלווה באמונה מוגזמת בטכנולוגיה. הסוציולוגית פרופ' דורותי נלקין מתארת את פריחת התקווה לפתרון בעיות החברה אחרי פריצות דרך מדעיות: פענוח הגנום כיום כמוהו כפענוח הכימיה לפני מאה שנה. למרות הצלחות המדע הפוזיטיבי, הטכנולוגיות הטובות ביותר אינן מחליפות ערכים.

פרופ' גרמני לגנטיקה, בנו מולר-היל, שהוקיע באומץ את שיתוף הפעולה של המערכת הרפואית ביישום תורת הגזע, כתב כי "בכל טכנולוגיה קיימת סכנה להתייחס לאדם כחפץ" ("מדע קטלן"). כיום נזהרים בגרמניה מברירת עוברים ומשימוש מופרז בטכנולוגיה. האם דווקא מציון יוצאת עכשיו תורת גזע חדשה?

תחושותיה של אם בהפסקת הריון מאוחרת נחקרו לאחרונה על ידי ד"ר רונית ליכטנטריט מאוניברסיטת תל אביב. במאמרה, שהתפרסם בכתב העת Medicine & Social Science בינואר 2011, מתואר צער האם כבלתי נסבל. ראיונות שהתקיימו לאחר שנים היו רוויי רגשות עזים, לדבריה, לרבות כעס, בושה וחוסר השלמה עם ההחלטה. כיוון שהנושא הוא בבחינת טאבו, חסר השיח המשקם שבטקסי אבל רגילים. הכרה משפטית ב"הולדה בעוולה", ובכלל זה הכרה כרשלנות באי שימוש בטכנולוגיה קיימת (או אזכורה להורה), מעודדת רפואה מתגוננת עם ריבוי בדיקות והפלות. הרחבת הזכות לתבוע בגין לידת תינוק נכה, גורמת לתפישה של המוגבל כמי שראוי היה למנוע את קיומו. זאת, במקום לעודד הסתכלות בשונה כמקור לרבגוניות, כבוד, ואתגר לתיקון ולצמיחה תוך חיפוש המשמעות שבנתינה. על משרד הבריאות להכניס לסל השירותים רק בדיקות סריקה שהוכחה יעילותן, ולבחון בדיקות חדשות במסגרת מחקר (במימון התעשייה ולא מביטוחים משלימים), ותוך בקרת איכות. במקום מתן תגמול כספי לפי כמות בדיקות, יש לפתח תגמול בעבור הסבר להורים, כולל הסבר על הסיכון שבריבוי בדיקות. אם בכל זאת נולד תינוק עם מום - כי אין דרך למנוע זאת ב-100% - במקום לקבל פיצוי בדרך לעומתית בבתי משפט, עדיפה תמיכה מערכתית בשיקום נכים בקהילה, מתוך הבנה שהפגום, החסר והנזקק הם מבחן לחברה, לעשות צדק וצדקה.

השנה נתתי לתלמידי להתדיין בשאלה היכן כדאי יותר להשקיע כסף, בבדיקות הריון או בחינוך להורות. בסוף הדיון, תלמידה הרימה ידה ואמרה, "אני רוצה לספר לכם על אחי הקטן שנולד עם פיגור: כל כך הרבה אהבה הוא הביא למשפחתנו". השיעור שקיבלה תלמידה זו בבית יהיה חשוב לה, כרופאה לעתיד, יותר מהרבה שיעורים בבית הספר לרפואה.

הכותב הוא פרופסור לרפואה בהדסה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מהמרכז לאיכות ובטיחות קלינית. הדברים נאמרו בפני הוועדה הציבורית בנושא "הולדה בעוולה", בראשות השופט (בדימוס) אליהו מצא

 

המלצות ועדת מצא - עד אפריל

הוועדה בראשות השופט בדימוס אליהו מצא מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה לבחינת תביעות המוגשות בישראל בשם תינוקות שנולדו עם מומים בעילה של "הולדה בעוולה". נושא זה נידון לפני כשנה בבית המשפט בתיק המאחד ארבע תביעות משפטיות שהגישו הורים לילדים נכים נגד מוסדות רפואיים במדינה. במסגרת הדיון המשפטי הגיש איגוד הגינקולוגים בהסתדרות הרפואית חוות דעת, שפורסמה ב"הארץ", המחלקת את המומים המולדים לשלוש דרגות חומרה, לפיה אין מקום לאישור תביעות רשלנות רפואית בגין "הולדה בעוולה" של תינוקות שנולדו עם מומים קלים.

ברשימה זו נכללים מומים גופניים קלים, לרבות מום שלד או חוסר או עיוות, לרבות עיוות בכף היד, עצם ירך קצרה יותר ורגל קלוטה; מום קוסמטי במבנה הפנים, לרבות שפה שסועה, סנטר נסוג, א-סימטריה וליקוי במבנה האוזן; או חוסר באחד משני איברים חיוניים, כשהאיבר השני בעל תפקוד תקין - למשל, חוסר בכליה אחת או עין אחת. עמדת לשכת עורכי הדין, שהוצגה על ידי עו"ד אסף פוזנר, הפוכה לזו שהציגו הגינקולוגים, ולפיה יש לאמץ את גישתו של השופט אהרון ברק, המתירה הגשת תביעות רשלנות רפואית בגין "הולדה בעוולה" בכל מום מולד שהוא.

הקמת הוועדה מלווה בעלייה משמעותית בתביעות רשלנות רפואית המוגשות בישראל בשנים האחרונות בגין מומים מולדים, לרבות חוסר אמה, מום בשוק, נמיכות קומה, חוסר בכף יד וחוסר באצבעות. לטענת לשכת עורכי הדין, אין בשנים האחרונות נתונים המצביעים על עלייה בהפלות בישראל מאז הותרה הגשת תביעות בגין "הולדה בעוולה", ולכן אין מקום להגביל תביעות אלה רק למומים קשים. ועדת מצא התבקשה להמליץ לשר המשפטים על הסדר משפטי ראוי לקיום עילת "הולדה בעוולה" כעילת תביעה נזיקית בישראל, לרבות בצורך בתיקוני חקיקה ליישום המלצתם. הוועדה אמורה להגיש מסקנותיה עד ה-1 באפריל 2012.

דן אבן

ניר קידר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו