בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סחה, לבריאות

* פרויקט ייחודי מאפשר לצוותים רפואיים במרכז הרפואי סורוקה ללמוד את הערבית המדוברת בחברה הבדווית, כדי להבין את המטופלים טוב יותר

תגובות

האוכלוסייה הבדווית בנגב מונה כ-180 אלף נפש. חלקה דוברת ערבית בלבד, וחלקה גם עברית. הודות למערכת החינוך הממלכתית, ובשל החיכוך הקבוע בין שתי האוכלוסיות, היהודית והבדווית, רוב הגברים הבדווים מדברים עברית וחלקם אף קוראים וכותבים עברית ברמות שונות. בבתי הספר מתחילים ללמוד עברית בכיתה ג' ועד התיכון. ובכל זאת, רבים מהבדווים בנגב אינם מבינים עברית, במיוחד הילדים הקטנים, הנשים והקשישים.

כך, ילד בדווי אינו יכול לזכות במלת הרגעה מרופאו בשל חוסר לשון משותפת, וקשיש זקוק לעזרת מתרגם כדי לבקש עזרה מלשכת הרווחה. זהו מצב קבוע שגורם לשני הצדדים אי נוחות, טרחה ומתח. הדברים באים לידי ביטוי בכל מגע של הבדווים עם הרשויות, אך הם קשים ביותר במצבי מצוקה.

לבית החולים סורוקה בבאר שבע מגיעים מדי יום חולים בדווים לטיפול רפואי. שנים רבות היה המחסום הלשוני עובדה נתונה, מעין גזירת גורל שאין לה תקנה. הצוות הרפואי נאלץ להתמודד עם אי-הבנות, על ההשלכות המסוכנות שעלולות להיות להן, ולתפקד ללא מתרגמים מוסמכים.

צ`ציק דניאל

בשנים האחרונות פועל בית החולים לפתרון הבעיה בדרך חדשה. יחד עם המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, ובעזרת תרומות, נעשית בתוכו פעילות ייחודית, שמטרתה לתת ביד הצוות המטפל את הכלים הדרושים לדיאלוג ישיר עם מטופליו הבדווים. במקום להשתמש בשירותיהם של מתרגמים, מציע בית החולים תוכנית מיוחדת ללימוד הערבית המקומית, הבדווית, למטרות שיח מקצועי מכוון.

במהלך התוכנית לומדים רופאים, אחיות ואנשי צוות מתחומים שונים, דוברי עברית, לדבר בערבית המקומית. כל הלומדים בחרו להשתתף בתוכנית מתוך הרגשת צורך, רובם לא ידעו קודם לכן ערבית. הלימודים כוללים שני מעגלי שיח: דיאלוג שגרתי של חיי היום יום ודיאלוג מקצועי מיוחד לתחום הרפואי.

כך, רופא עיניים למשל, לומד לנהל שיחת חולין ראשונית בעניינים שבשגרה, ובנוסף, הוא לומד לברר מה מציק למטופל בנושא הרפואי המיוחד לו, בתחום העיניים. כדי ליצור אווירה מקרבת ולטפח יחסי אמון בין הצוות והמטופלים, אף ניתנות בתוכנית הרצאות בנושאי חברה ותרבות במגזר הבדווי, ונלמדים נוסחי הבעה ייחודיים, וביניהם ברכות ופתגמים. הצוות במחלקות הילדים והתינוקות גם לומד בתוכנית שירי ילדים בערבית, דקלומים ומשחקי מלים הלקוחים מעולמו התרבותי של הילד הבדווי.

כיוון שהדיאלקט הבדווי הוא ייחודי, ואין במדינת ישראל מורים להוראת הערבית הבדווית, מלמדים את הצוות הרפואי מורים מתחומי התמחות שונים, שלשון אמם ערבית בדווית מקומית. כל המורים הוכשרו להוראה במכללת קיי ולקראת הפרויקט קיבלו הכשרה מיוחדת להוראת לשון אם כלשון זרה.

לתוכנית הפועלת במסגרת הפרויקט "דיאלוג בנגב" אין תקדים בהוראת שפות במוסדות הלימוד בארץ. בכל אחד מהמחזורים משתתפים 12 מורים בדווים המלמדים בעת ובעונה אחת כ-20 אנשי צוות בהנחיית מנחה מרכז. כל אחד מן המורים אחראי לשני לומדים לכל היותר, ולחלק בתרגול הקבוצתי הכולל. כך מובטחת התקדמותם המהירה של הלומדים ומתעצמת יכולת הדיבור שלהם.

בשיחות הסיכום של הפרויקט הביעו כל הלומדים את שביעות רצון מאופן דיבורם עם המטופלים, והצביעו על היתרונות הגדולים שבשיח הישיר על פני תיווכם של מתרגמים מזדמנים. הם ציינו את תרומת הלשון המשותפת לבניית אמון, והצביעו על יתרון ההבנה ההדדית בעת מצוקה. רבים מהם דיברו גם על הסיפוק ההדדי בעת השיחה עם המטופלים והדגישו את חשיבותה הרגשית של התקשורת הישירה עם ילדים.

העובדה שלשון משותפת יש בה כדי לבנות יחסי גומלין, אינה צריכה הוכחה. על המדינה לדאוג לכך שכל נותני השירות מטעמה לאוכלוסייה הבדווית יוכלו ליצור דיאלוג בסיסי עם מקבלי השירות. על כל המערכות בדרום לפתוח את שעריהן ולאפשר בתוכן לימודי ערבית מקומית שיקנו לנציגיהן מכשיר ראשוני לדיאלוג עם אזרחיה הבדווים של המדינה בנגב.

הכותבת היא מנהלת הפרויקט "דיאלוג בנגב" מטעם המכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו