בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכביזם

המנכ"ל החדש של מכבי, רן סער, מציג ניסיון עשיר דווקא בתפקידים ביטחוניים חשאיים, אבל מבטיח שיש דמיון בין מערכת הבריאות למערכת הביטחון. אחד היעדים הראשונים שלו הוא שיפור נאמנות הרופאים העצמאיים לארגון - כמו במקום העבודה הקודם שלו, המוסד

8תגובות

ימים קשים עוברים על מערכת הבריאות. כאילו לא די במאבקי הרופאים של השנה החולפת, שהובילו להפסדים חסרי תקדים בבתי החולים ולדרישות שכר שמשמיעים באחרונה המתמחים, גם קופות החולים צפויות לסיים את השנה בחוב מצטבר של 1.5 מיליארד שקל.

אפילו מכבי, קופת החולים השנייה בגודלה, שהיתה תמיד בתפקיד "האחות הגדולה" והאחראית של הקופות, נהנתה במשך שנים ממבוטחים צעירים ובריאים יותר והתגאתה ברווחים כספיים, תסיים את 2011 בגירעון של 300 מיליון שקל.

לתוך הקלחת הרותחת הזו נכנס בשבועות אלה המנכ"ל החדש של מכבי - רן סער, בן 59, קצין קרבי ובוגר המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. סער, שמחליף את פרופ' אהוד קוקיה, שמונה לעמוד בראש בית החולים הדסה, מבטיח בראיון להביא עמו לקופה סדרי עבודה שלמד, גיבש ואימץ במשך 24 השנים שבהן עבד בשירות הביטחון החשאי בתפקידים מבצעיים, שעליהם הוא מסרב להרחיב את הדיבור.

צ`ציק דניאל

בחירתו של סער לתפקיד, מתוך יותר מעשרה מועמדים, הרימה לא מעט גבות במערכת הבריאות, מאחר שאינו רופא. עם זאת, בעשור האחרון גם מנהליה של המתחרה, קופת חולים כללית, אינם מגיעים מתחום הרפואה.

סער, שעבר מהמוסד למכבי לפני כעשר שנים, ניהל שש שנים את מחוז השרון ובארבע השנים האחרונות את מחוז מרכז ואילת, סבור כי ניסיונו מחוץ למערכת הבריאות מקנה לו יתרון: "דווקא משום שאיני רופא ואיני שותף למילייה הרפואי, אני רואה את הדברים באופן שונה, מה שמאפשר לי לפעול קצת אחרת", הוא אומר. "מערכת הבריאות הישראלית היא ביצה טובענית, כולם מכירים את כולם מבתי ספר לרפואה, רוב המנהלים היו בחיל הרפואה בצבא, כולם עוברים מסלולי קריירה דומים, ומערכת האינטרסים לא לחלוטין ברורה. אני, לעומת זאת, לא מחויב לאף אחד. לא אכלתי עם הרופאים מאותו מסטינג".

מחפש לויאליות

במבט ראשון, הקשר בין ניהול מוסד ביטחוני חשאי למוסד רפואי גדול נראה קלוש עד לא קיים. סער מסכים כי "לכאורה, כשאדם עובד בעבודה ביטחונית חשאית, יש תפישה שיש בה מסתוריות כלשהי שקוראים עליה רק בספרים". אך בפועל, הוא מבטיח, "בעבודה במוסד היה הרבה מן המשותף לעבודה הניהולית הנוכחית במכבי. ניהול של ארגון גדול נותר ניהול דומה, ואין הרבה הבדלים. גם שם, וגם כאן עכשיו, יש צורך להסתכל קדימה ולבנות אסטרטגיה לארגון, ולהפיק מאנשים את המירב. אם בהתחלה, כשהציעו לי לעבור לקופת חולים, זה לא כל כך נתפש אצלי, פתאום מצאתי עניין ברמה דומה כמו בארגון הקודם".

את אחד הערכים המרכזיים של מערכת הביטחון, הנאמנות לארגון, מבקש סער להטמיע בקרב רופאי מכבי. המשימה עשויה להיות קשה, מאחר שמרבית הרופאים בקופה - 85% - הם רופאים עצמאיים, החתומים על הסכמי עבודה עם מכבי. זאת בניגוד לכללית, למשל, שמרבית רופאיה שכירים, מה שמאפשר לה שליטה רבה יותר בפעולותיהם. "יכול להיות רופא שעובד עם כמה קופות חולים, למשל גם עם מכבי וגם עם כללית, וגם בבית חולים במקביל, אז למי הוא יהיה לויאלי?" תוהה סער. "ברור שהוא נאמן למטופליו, אבל זה אינו מספק, כשמצופה שיפעל על פי רוח מדיניות הארגון. התסבוכת הזו בין המערכות השונות בעייתית, ודווקא כאן יש יתרון לכך שהגעתי מבחוץ".

מודל הרופאים העצמאיים מקשה על מכבי לבנות עבור מבוטחיה - המונים כרבע מאוכלוסיית המדינה (24.6%) - מערכת אחת לזימון תורים בטלפון או באינטרנט, כפי שמפעילה בהצלחה המתחרה הגדולה, קופת חולים כללית. סער מבטיח: "לקחתי על עצמי להגיע בפרק זמן מהיר לפתיחת שני מרכזי זימון תורים גדולים גם לרופאים העצמאיים של מכבי. נוכל לעשות זאת רק אם נייצר מערכת זולה ושירותית שתהיה כדאית לרופא העצמאי, ולא בכוח".

ערך נוסף שלדברי סער הוא מביא עמו מהמוסד הוא שיפור השירות ללקוחות. אמנם, הוא אומר, "שם (במוסד) הלקוחות היו רחוקים, ופה הם קרובים יותר. פה כשאני בסניף, הלקוח בא אלי ולעתים מעלה בפני דרישות באופן בוטה, זה דורש התמודדות מסוג מסוים. בלי להיכנס לפרטים, מעבודתי במוסד למדתי כי גם כשאתה עומד מול מי שהוא האויב שלך, הוא הלקוח שלך, ואתה צריך להביא אותו לעשות משהו. גם אם הוא מקבל בעבור זה כסף או טובות הנאה, עדיין היית רוצה שהוא יעשה דברים מתוך הערכה כלפיך.

"שירות זה קודם כל להיות בנאדם. גם במוסד עשיתי את מה שעשיתי מנקודת מוצא של בנאדם. גם כשדיברתי עם גדולי שונאינו, באירועים למיניהם, הדבר הכי טוב הוא לדבר בגובה העיניים. בהמשך צריך להפוך את השירות לזמין, נגיש ואחיד במובן השוויוני", אומר סער.

כיעד קבע סער כי תוך שלוש שנים יקוצר זמן ההמתנה למענה טלפוני ללקוחות מכבי לכ-30 שניות בלבד. "אני פריק של שירות, אין לי סבלנות לעמוד בתור לסופר, אני לא מוכן לעמוד בתור של 15 דקות במרכז שירות של חברת טלפונים סלולריים שמרוויחה מיליונים. זו להערכתי חוצפה ממדרגה ראשונה", הוא אומר. "החזון שלי הוא שמכבי תיתן את השירות הטוב במדינה, לא רק במערכת הבריאות. הייתי רוצה להזמין עוד כמה שנים מנהלים של חברות עסקיות וחברות הסלולר למכבי, שילמדו מאתנו איך נותנים שירות".

אבודים בתור

לפי דו"ח מדצמבר 2009, מבוטח מכבי המבקש תור לרופא ריאות במחוז השרון נאלץ להמתין 47 ימים. תושבי מחוז הדרום צריכים לחכות לראומטולוג 88 ימים, והירושלמים נדרשים להמתין 33 ימים כדי לראות נוירולוג. "חשוב לצמצם את התורים", אומר סער, "אולי לא כל מטופל צריך להתקבל מיד, אבל בהחלט יש צורך לצמצם את זמני ההמתנה, ובעיקר לבדיקות לאיתור מוקדם של מחלות סרטן, למשל ממוגרפיה וקולונוסקופיה".

עד 1995, כשנכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, היתה מכבי קופת חולים פרטית שבחרה את מבוטחיה, ואלה היו מהצעירים שבתושבי המדינה. אולם לדברי סער, "ככל שחולפות השנים, הקופות מתחילות להשתוות בהרכב המטופלים. מכבי כבר לא הקופה הצעירה ביותר, והיא מתבגרת. כמחצית מהעולים החדשים לישראל ב-20 השנים האחרונות הצטרפו למכבי, לרבות עולים ממדינות חבר העמים וכן מאירופה וצפון אמריקה, וכעת יש בקופה אוכלוסייה מבוגרת של חולים קשים".

עם זאת, הקופה עדיין עירונית בעיקרה, וחזקה בערים יותר מאשר בפריפריה הרחוקה. בין הערים שבהן מובילה הקופה ניתן למנות את ערד (49.3% מבוטחים במכבי), בני ברק (46.8%), חולון (46.7%), תל אביב-יפו (45.2%), בת ים (44.9%), רמת גן (44.4%), נתיבות (41.1%), נשר (38%), יבנה (35%) ואילת (33%).

פרויקט ייחודי שעליו עמל סער בימים אלה מבקש לחזק את הטיפול במבוטחי מכבי הקשישים. בפרויקט שפותח בדגם ראשון מסוגו בעולם, בשיתוף פרופ' מרדכי שני ממכון גרטנר, מבכירי מערכת הבריאות וחתן פרס ישראל, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים שיבא, תוקם מערכת רב-תחומית לטיפול בכ-10,000 חולים קשישים מורכבים. במסגרת זו יופעל מוקד שיאפשר מענה אנושי של אחיות לבעיות רפואיות ואיסוף תוצאות בדיקות רפואיות של הקשישים מביתם. "הרפואה הציבורית בישראל בכללה, טובה, גם בהשוואה לארה"ב ולבריטניה, אך איננו מטפלים מספיק טוב בחולים הקשישים והמורכבים, שהולכים לאיבוד בנבכי הביורוקרטיה, והפרויקט מבקש לשפר זאת", אומר סער. המוקד יחל לפעול בתחילת יולי.

ביטחוניזם

אחד המאבקים המרכזיים המעסיקים את מכבי הוא זה שבין בית החולים איכילוב, ממנו הגיע מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי, לבין בית החולים אסותא שבבעלות מכבי. "במערכת הבריאות יש היום מלחמה נגד הרפואה הפרטית ונגד אסותא", קובע סער. "80% ממנה הם מלחמה אישית על אגו של אנשים שמעמידים את עצמם לפני המערכת. במקום שהמערכת הציבורית תלמד לדור בכפיפה אחת עם המערכת הפרטית ותנצל אותה, וזה אפשרי, נלחמים. למשל, לאסותא יש בתי חולים קטנים בבאר שבע, ראשון לציון וחיפה, ו-50% מהרפואה באסותא היא רפואה ציבורית. אבל במקום לנצל את המשאבים בפריפריה, המשרד מבקש לצמצם את הפעילות. אם אני פותח באסותא באר שבע שירות רפואי שיאפשר מענה למערכת הציבורית ויהווה תחרות בריאה עם סורוקה, זה לא לטובת הרפואה? אם אסותא מביאה MRI נייד שהושק בשבוע שעבר בדימונה, ויסייע לתושבי הדרום, זה לא לטובת החולים?"

סער מבקש לשנות את התפישה של מערכת הבריאות הפרטית, ולראות בה דווקא קרש קפיצה לשוויוניות. "מדינת ישראל הפריטה כל דבר, אך בבריאות היא חוסמת תחרות. בשטח אין הבדל משמעותי בין הקופות, ורק המערכת הפרטית המלווה את הציבורית היא שיוצרת את הבידול בין הקופות ומייצרת את התחרות".

בימים שבהם קיימת תמימות דעים בארבע קופות החולים באשר לאחריות משרד הבריאות למשבר הכספי שאליו נקלעו, מותח סער ביקורת על מבנה המשרד, שהוא לטענתו המקור המרכזי לבעיה. "כשנכנסתי לתפקיד, הופעתי מהמורכבות של מערכת הבריאות. האינטרסים שונים, ומשרד הבריאות משמש גם כמפקח וגם מנהל בתי חולים, לכן בפועל הפיקוח מוטה. יש לכך משמעות רצינית בהתנהלות ובתוצרים. כך, למשל, יש נציבת פניות לתלונות הציבור על קופות החולים המפרסמת דו"ח שנתי, אך אין מידע שמתפרסם לתלונות הציבור על בתי חולים.

"כשהגעתי למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, ביקשתי ממנו להיות מנהיג של כל מערכת הבריאות ולא רק של בתי החולים. זו חוכמה קטנה לדאוג לבתי החולים שבאחריותך, אך הבעיה הגדולה ביותר במערכת הבריאות היא הירידה בתקציבים והחלוקה הבעייתית של התקציבים בתוך המערכת. גם יישום ההסכם שנחתם עם הרופאים יחייב למצוא כסף, ומי ישלם? לקופות החולים כבר לא נשארו מאגרים כספיים שטרם נוצלו. ברקע, השקט עוד לא חזר למערכת, וגם המתמחים פתחו לאחרונה במאבק".

"במחאה החברתית של הקיץ האחרון, הבריאות לא הוזכרה", מלין סער. "ולמרות שבארה"ב תחום הבריאות נהפך למרכזי עם הרפורמה של אובמה, בישראל אין שר בריאות. כבר חודשים רבים מתנהל מאבק להצלת הרפואה הציבורית, וכאילו לאף אחד לא אכפת. כמי שמגיע מהמערכת הביטחונית, יש שם כסף, והורדת השומנים שם תוכל לסייע רבות למערכות אחרות. הצעד הזה דורש מנהיגות. כיום בקופות חולים, כמו בחברות עסקיות, עובדים לפי תוכנית עבודה. כשמסתכלים למעלה על משרד הבריאות כרגולטור ועל המדינאים, אלה מכבים שריפות ועובדים בצורה לא מסודרת. המנהיגות במדינה בעייתית. היא ביטחוניסטית מדי וסדרי העדיפויות שלה לא טובים מספיק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו