בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחלה ללא פנים

* שלושים שנים חלפו מאז התגלתה לראשונה מחלת האיידס, ולמרות הפיכתה ממחלה קטלנית לכרונית, הנשאים בישראל עדיין חיים במציאות קשה

13תגובות

בינואר 1981 התחיל ד"ר מיכאל גוטליב, רופא צעיר, את עבודתו כרופא בבית החולים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). הוא לא תיאר לעצמו שתוך חצי שנה יגלה את חמשת החולים הראשונים במה שמאוחר יותר יתואר כאיידס - מחלת הכשל החיסוני הנרכש, שתהפוך במהרה למגיפה עולמית. 60 מיליון בני אדם נדבקו, 30 מיליון כבר מתו.

אז, בשנות ה-80, גם אחרי שמאות לקו במחלה, טענו מושל קליפורניה וראש המרכז האמריקאי לפיקוח על מחלות כי "זו מגיפה קטנה, מוגבלת, ותוך זמן קצר נשתלט עליה". אבל הנגיף המשיך להשתולל, והשאר - היסטוריה עצובה.

ב-1987 יצאה לשוק התרופה הראשונה לחולי איידס לשוק, ושמה AZT. כעבור עשר שנים נכנסה לשימוש "גישת הקוקטייל", לפיה יש להשתמש בשילוב של כמה תרופות על מנת להכחיד את הנגיף. בעשור האחרון נכנסו לשוק תרופות כה יעילות, עד כי החולים יכולים להגיע לתוחלת חיים דומה לזו הרגילה, ובאיכות חיים טובה. נשאיות הנגיף יכולות כיום ללדת מבלי שהילדים יידבקו בנגיף בלידה, נשאים יכולים לעבוד ואפילו לשרת בצבא ולהיכנס לארצות הברית (אחד הדברים הראשונים שעשה הנשיא ברק אובמה היה לבטל את התקנה המונעת כניסה מנשאי איידס). ואולם, בעוד שהעולם המערבי צועד קדימה, ישראל דורכת במקום, ובעצם נסוגה.

איור: אדם גלזמן

התאמה אישית

אחד הדברים שהרפואה שואפת אליו הוא התאמה אישית של הטיפול, דבר שמבטיח התמדה, בטיחות ויעילות גבוהה של הטיפול. בעוד שבתחומים אחרים יכולים הרופאים רק לחלום על כך, הרי שבאיידס יש כיום בדיקות גנטיות ותרופות שיכולות להגשים את החלום. לדבר זה חשיבות עליונה. אי התמדה בטיפול התרופתי מסוכנת ביותר, מפני שהיא עלולה לגרום להתפתחות של נגיף העמיד לטיפול. כדי שהחולה יתמיד, צריך שהטיפול יהיה נסבל ולא יגרום לתופעות לוואי קשות. כיוון שכל מטופל מגיב באופן שונה לתרופות, התאמה אישית של הטיפול מצמצמת למינימום את תופעות הלוואי.

בשנים האחרונות יורד והולך גיל החולים. חלקם בני 22 או פחות, ויש שמאובחנים כנשאים עוד בעת השירות הצבאי. אלה ייאלצו לחיות עם טיפול תרופתי שנים רבות. ואולם, בעוד שבשאר המדינות המפותחות נכנסו לשימוש בשנים האחרונות תרופות חדשות, יעילות ובטוחות יותר, בישראל לא הוכנסו תרופות חדשות לטיפול בקו הראשון כבר כמה שנים, עקב קיצוצים בסל הבריאות. בשביל לקבל תרופה חדשה, חייב החולה להתנסות קודם בתרופה ישנה, לסבול מתופעות לוואי או לגלות שהנגיף שלו יפתח עמידות - ורק אז יוכל לקבל תרופה, שאם היה מקבלה מלכתחילה לא היה נקלע לצרות.

אחד ממכרי, רופא במקצועו, נאלץ להתמודד לאחרונה עם תופעות לוואי של הקוקטייל למשך חודש, לאחר שנדקר ממחט של נשאית. לתרופות תופעות לוואי מיידיות כמו בחילות, גזים, שלשול והפרעות בריכוז, ותופעות לטווח הארוך כמו הפרעות מטבוליות, עלייה ברמת השומנים והפרעה בתפקודי הכליות והכבד. אחת התופעות היותר מציקות לחולים נקראת "ניוון שומני" (ליפודיסטרופיה), המתבטאת בנסיגת שומנים מהפנים, העכוז והגפיים ונדידתם לעורף ולבטן. תופעה זו גורמת לבעיה אסתטית ומתלווה לכך ליקוי בעמידות לאינסולין ובשומני הדם, שתורם לסיכון למחלות לב וכלי דם. לאחרונה אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) תרופה חדשה (Tesamerolin) המטפלת בשומן הבטני ומביאה לשיפור באיכות החיים, וכנראה גם לירידה בסיכון למחלות לב.

הסטיגמה נותרה

אם לא די בכך, בעוד שבעולם המערבי האיידס מזמן יצא מן הארון, בישראל הוא עדיין מחלה ללא פנים. הסטיגמה השתנתה רק במעט ונשאים רבים מעדיפים לסבול בדידות, רק לא להיחשף. בצרפת הועמד לדין לפני כשלושה חדשים רופא שיניים שסירב לטפל בחולה איידס. בישראל, רופאי שיניים רבים, כמו גם רופאים אחרים, מסרבים לטפל בנשאים, ואין מי שיתבע אותם לדין.

כיום ברור כי גילוי מוקדם מגדיל את הסיכוי לבלימת המגיפה, ולכן משרדי בריאות בעולם מעודדים ביצוע בדיקות. ואולם בישראל, רק מערימים קשיים. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי איתור מוקדם של נשאים וטיפול מוקדם עשויים למנוע עד 96% מההדבקות. בכל העולם מתפתחת הגישה של טיפול למניעה (Treatment as Prevention), שעשויה לחסוך הדבקות רבות. גם אם היא יקרה יחסית, היא חוסכת הדבקות רבות ולכן מצדיקה את עצמה מבחינת עלות-תועלת. בישראל לא מוכנים ליישם מדיניות זו.

זאת ועוד, בעוד שבכל מדינות העולם (כולל העניות) מעודדים נשים הרות לבצע בדיקות לאיתור הנגיף, כמדיניות ממשלתית, אצלנו לקתה הממשלה בעיוורון. המדיניות המוצהרת היא שאין צורך לבצע בדיקות אצל נשים הרות שאינן שייכות לקבוצת סיכון. כך, בכל שנה נולדים בישראל כחמישה תינוקות נשאים שניתן היה למנוע בקלות את הדבקתם. אם עד לפני שלוש שנים יכולתי לומר לחולים שלי כי ישראל עומדת בחזית המדע והטיפול, לצערי, כיום איני יכול לומר זאת עוד. וכיוון שלחולי האיידס בארץ אין פנים, הם לא ייצאו לרחובות ולא יקימו אוהלים. זוהי חובתנו כבני אדם, כמדינה, לדאוג לשינוי המדיניות, כי כמו שאמר נלסון מנדלה, יחסנו לאיידס משקף מי אנחנו כבני אדם.

הכותב הוא יו"ר החברה הישראלית לרפואת איידס ומנהל שירות האיידס ומחלות המועברות במגע מיני במרכז הרפואי שיבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו