בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית ניסיונית של משרד הבריאות הביאה לירידה במספר ההתאבדויות

התוכנית הופעלה בשלוש ערים, וכעת נשקלת הרחבתה ליתר הארץ. ברמלה וברחובות ירד מספר המתאבדים מ-17 בשנה שעברה ל-5 בלבד השנה

30תגובות

משרד הבריאות מקדם תוכנית לאומית למניעת התאבדויות, לאחר שפיילוט שנערך בשנתיים האחרונות בשלוש ערים, הביא לירידה במספר המתאבדים.

לפי הנתונים, מאז תחילתו במארס 2010, חלה ירידה במספר ההתאבדויות ברמלה, רחובות וכפר כנא. כך למשל, בשנת 2010 דווח על 17 מתאבדים ברמלה ורחובות, ומספרם ירד בשנת 2011 ל-5 מתאבדים. בכפר כנא, שם אירעו שני מקרי התאבדויות בכל שנה מאז 2006 - לא היו מקרי התאבדות כלל מאז 2010.

ביישובים אלו אותרו כ-150 תושבים שהוגדרו בסיכון לאובדנות, אשר הופנו לטיפולים ייעודיים. 50 מהם היו בני נוער בכיתות ז-י"ב, שאותרו בבתי הספר השונים, 50 נוספים, בני נוער ובוגרים, אותרו בבתי החולים, והיתר אותרו במרפאות קופות החולים ועל ידי שירותי הרווחה.

50 בני הנוער שאותרו בבתי הספר הם כ-0.6% מתוך סך 8,000 בני הנוער ביישובים אלה. במסגרת התוכנית התברר כי בבתי הספר מופנים עשרות ילדים לחדרי המיון לאחר שעלה החשד לנטיות אובדניות, ואולם פניות אלו הוגדרו כמיותרות. לפיכך, עברו העובדים הסוציאליים בבתי הספר ביישובים אלו הכשרה, שאיפשרה להם לטפל במה שהוגדר במדרג החומרה שפותח במשרד הבריאות "מצבים קלים של נטיות אובדניות". בסיכום הנתונים התברר כי לאחר מכן ירד ב-90% מספר ההפניות לחדרי המיון.

דגש נוסף הושם על אוכלוסיית הקשישים. ברמלה ורחובות אותרו בשלב הפיילוט 60 קשישים בקהילה במצב של דיכאון ונטייה אובדנית, ואלו קיבלו שיחה של חצי שעה אחת לשבוע על ידי מתנדבי ער"ן, נוסף לטיפול של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה.

בעקבות הפיילוט, מציע משרד הבריאות בתוכנית החדשה לבצע איתור יזום של אנשים עם נטיות אובדניות, לאפשר להם קדימות בקבלת טיפולים נפשיים ציבוריים, לטפל באתרים שונים במדינה שבהם מתבצעים יותר ניסיונות התאבדות, וכן להציע סיוע לקרובי משפחתם של ישראלים שהתאבדו.

הפיילוט לתוכנית הופעל בשנתיים האחרונות על ידי משרד הבריאות והג'וינט, בשיתוף משרדי החינוך, הרווחה, הקליטה, התמ"ת והגמלאים, בתקציב של 5.6 מיליון שקלים. בעקבות תוצאותיו, הורה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, לפעול להרחבתו לתוכנית לאומית, וההצעה בנושא תובא בהמשך לאישור הממשלה.

ועדת הבריאות של הכנסת תקיים דיון בתוכנית, שעל פי התכנון תתוקצב בסכום מדורג שיגיע בתוך חמש שנים לתקציב שנתי של 40 מיליון שקל.

עשו לנו לייק לקבלת כל הפרשנויות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לפי הסטטיסטיקה, כ-400 בני אדם מתאבדים מדי שנה בישראל, כ-6,000 שמאושפזים בבתי החולים לאחר ניסיונות התאבדות. עם זאת, על פי הערכות מספר המתאבדים גבוה בכ-20%, וזאת בשל הרגישות לסעיף "סיבת המוות", שמביא משפחות רבות לבקש להימנע מקביעת מותו של אדם כהתאבדות, בין היתר בשל ההלכה היהודית. שליש מהמתאבדים הם עולים חדשים וותיקים לישראל, מאתיופיה ומרוסיה. נתון נוסף מצביע כי רווקים מתאבדים יותר מנשואים.

שומרי סף למניעת התאבדויות

במסגרת הפיילוט הוכשרו יותר מ-600 "שומרי סף" במסגרות טיפוליות וקהילתיות. לדברי ימימה גולדברג, פסיכולוגית ראשית במשרד הבריאות והאחראית על רישום פסיכולוגים במשרד, השותפה בפרויקט, מדובר בין היתר באנשי מקצוע כגון רופאים, פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים - אך במקביל גם בעובדי סניפי הביטוח הלאומי, מתאמות איידס של משרד הבריאות, עובדי טיפות חלב ופעילי עמותות, שנמצאים כולם במגע עם אוכלוסייה בסיכון. בכפר כנא הועברה הכשרה ניסיונית גם להורי ילדים.

רון אלון

בסיום התקופה נמצא כי ביישובים אלו חלה עלייה של 300% במספר ההפניות ממרפאות קופות החולים למרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, זאת בהשוואה ליישובים שאינם משתתפים בפיילוט. בקרב עולים חדשים נרשם פער של פי 6 יותר הפניות מקופות החולים למרפאות לבריאות הנפש.

באופן ייחודי הוכשרו שומרי סף בחברות אבטחה - שבהן, ציין ליאור כרמל, מנהל הפיילוט ומרכז הטיפול במניעת התאבדויות, נמצא סיכון גבוה להתאבדות. "מאבטחים עובדים שעות ארוכות ולעתים בתנאי בידוד עם נשק", סיפר כרמל.

"הכשרה למנהלי המשמרות מאפשרת לזהות סימנים המעלים חשד לנטייה אובדנית ולהפנות את האנשים הרלוונטיים להמשך טיפול בקהילה".

בהמשך, סיפר כרמל, נשקלת הרחבת הכשרת שומרי הסף למקצועות נוספים, בהם אף נהגי מוניות ומעצבי שיער, שנכללו בהכשרות שנערכו בתוכניות דומות בסקטולנד ובדרום אמריקה.

לדברי כרמל, "שומר סף יכול להיות כל מי שבא במגע עם האוכלוסייה, וביכולתו לזהות התנהגות חריגה של מצוקה נפשית וקריאה לעזרה, החל משפת גוף מסוימת או אנשים שאומרים למשל 'נמאס לי לחיות' או 'אני עייף מהחיים'".

מילרוד מוטי

כרמל הוסיף כי "ההכשרה מסייעת לשומרי הסף לנהל דיאלוג עם אנשים אלה ולהניע אותם לבקש עזרה. לא מדובר חלילה במונחים של 'הלשנה', אלא במונחים של עזרה לאדם שמרגיש לא טוב לקבל טיפול".

לקראת הרחבת הפיילוט לרמה הלאומית, הוכשרו גם עובדים סוציאליים בשירות בתי הסוהר, שם הנטייה לאובדנות נחשבת למסוכנת יותר.

קדימות במרפאות הפסיכיאטריות

סוגיה נוספת שטופלה במסגרת הפיילוט היא מתן קדימות בקבלת טיפולים במרפאות לבריאות הנפש, ואלו שיבקשו הפניה למרפאה, יקבלו מענה בתוך 72 שעות לטיפול פסיכיאטרי ראשוני, לעומת כחודשיים בממוצע למבוגרים ושבעה חודשים עד שנה לילדים ונוער.

"יש לזהות במערכת הפסיכיאטרית אנשים עם סימני אובדנות בדומה לאדם שמגיע לבית חולים כללי עם סימנים של התקף לב", מבהיר כרמל. כמו כן, בתי החולים הונחו להפנות מטופלים שהגיעו על רקע אובדני להמשך טיפול אצל רופא המשפחה או במרפאה לבריאות הנפש. גולדברג הוסיפה כי "בעבר, מי ששוחרר מבית החולים היה נופל לתוך חלל, כי הרי מדובר באנשים שלא פונים מיוזמתם לקבל טיפול".

הפיילוט לווה במסע פרסום הסברתי ביישובים, שכלל שלטי חוצות, סרטוני הסברה באתרי האינטרנט של הרשויות, ואף הצגה שהומחזה להעלאת המודעות לסכנת התאבדויות בקהילה האתיופית. לדברי כרמל, שיתוף הפעולה של הקהילה עם התוכנית היה גבוה, אם כי בשטח היו משפחות שסירבו לשתף פעולה. "מדובר במשפחות עם מצוקה, שמופתעות שהן חשובות למישהו, ועצם הניסיון להגיע אליהן ולהציע עזרה נענה לרוב בחיוב", מסביר כרמל.

יותר הרוגים מבדרכים

ישראל ממוקמת במקום השני מהסוף ביחס למדינות המערב בשיעור ההתאבדויות: 4.7 מתאבדים בקרב מאה אלף תושבים, לעומת 27.6 ברוסיה שבראש הרשימה, או 2.9 ביוון, שבתחתית. בצרפת מתאבדים מדי שנה 14.7 בני אדם בקרב מאה אלף תושבים, בארצות הברית 11.3, בגרמניה 9.8 ובבריטניה עומד מספרם על 6.1 מתאבדים בקרב מאה אלף בני אדם.

ואולם לצד זאת, מספר המתאבדים בישראל עולה אף על מספר ההרוגים בתאונות הדרכים, נתון שלדברי כרמל, ששימש בעבר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, דורש התייחסות מיוחדת מצד השלטונות.

"הנתונים מראים כי מספר המתאבדים גבוה יותר ב-20%-30% מההרוגים בתאונות הדרכים, ולכן נדרשת תוכנית לאומית מתוקצבת לטפל בתופעה זו, בדומה לתוכנית לטיפול בנפגעי תאונות דרכים", הוא סיפר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו