בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפלסבו לא משקר

* גם כשמגלים למטופלים שהתרופה שהם קיבלו היא תרופת דמה, מצבם עשוי להשתפר

5תגובות

האם תרופה יכולה להועיל, גם אם ידוע למעשה שאין בה חומר פעיל? מתברר שכן. "פלסבו ללא רמייה", זוהי כותרתו של מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בראשות פרופ' טד קפצ'וק וקבוצת המחקר של המרכז הרפואי בית ישראל (BIDMC) בבוסטון, ארצות הברית. המחקר, שפורסם בדצמבר 2010 בכתב העת המקוון "PLoS ONE", בדק אם תרופת דמה (פלסבו, או אינבו בעברית) תשפיע על חולי מעי רגיש (IBS), גם אם ידווח לחולים שהכדורים שהם נוטלים מכילים סוכר בלבד.

תרופות דמה משמשות בעיקר במחקרים להוכחת יעילותן של תרופות חדשות. אפקט הפלסבו, שבו חל שיפור במצבו של אדם גם אם קיבל תרופת דמה, מוכר עוד מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת. דיווחו עליו רופאים כמו ד"ר הנרי ביצ'ר, שבהעדר תרופות מתאימות נתן לחוליו "כדורי לחם" והתפלא לגלות כי כ-30% מהם דיווחו על הקלה בתסמינים. מאז ועד היום אפקט הפלסבו ממשיך להעסיק חוקרים, רופאים ופסיכולוגים.

בכל שנה מתפרסמים מחקרים הנערכים כדי להגיע להבנה ביולוגית מעמיקה יותר של התופעה ולנסות למדוד את השפעתה. קבוצת הנחקרים בהארוורד מנתה 80 חולים, 70% מהם נשים, בגיל 18-47. קבוצה אחת של הנחקרים קיבלה תרופת דמה, שנאמר עליה כי היא מכילה בעיקר סוכר, אך הוכח במחקרים שהיא משפיעה באמצעות תהליכי ריפוי עצמי. הקבוצה השנייה לא קיבלה כל טיפול. "הדפסנו את המלה 'פלסבו' על האריזה ואמרנו לנחקרים כי אינם חייבים להאמין ביעילות אפקט הפלסבו, רק ליטול את הכדורים", תיאר פרופ' קפצ'וק.

תוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים: 59% מנוטלי הפלסבו דיווחו על ירידה בתסמיני המעי הרגיש, בעוד שבקבוצת הביקורת, שלא קיבלה טיפול, רק 35% דיווחו על הקלה. "בני אדם מתנהגים בהתאם לקונטקסט ולנסיבות. כך גם כשמדובר בטיפול תרופתי או רפואי", סבור ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית והיחידה לרפואה משלימה בסרטן במרכז הרפואי רבין-בילינסון. "אנשים מגיבים בהתאם לשם התרופה, צבעה, ממדיה ומינונה. לאופן מתן התרופה יש השפעה משמעותית. זריקה יעילה יותר מכדור. זריקה אדומה יעילה יותר מזריקה שקופה וניתוח נחשב הטיפול היעיל ביותר. כלומר, יש מדרג הייררכי שבו אנחנו מורגלים. חולים מגיבים לסוגסטיות. אם אומרים לאדם שיש תרופה ש'מאוד עוזרת', זאת סוגסטיה שמשפיעה על החוויה שלו, ומכאן שעל תוצאת הטיפול".

פרופ' רפאל גורודישר מהיחידה לבטיחות המטופל ולניהול סיכונים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, סבור כי "הציפייה להצלחת הטיפול והמוטיווציה של המטופל משפיעות פסיכולוגית על התגובה לפלסבו. גורם נוסף הוא ההתניה הקלאסית כתוצאה מתהליך למידה".

בית מרקחת של הגוף

כיצד אפשר להסביר את השיפור שחל במצבם של חולים שידעו שהם נוטלים חומר סוכרי שאין בו תרופה? "בכל תחום ברפואה יש אפקט פלסבו. התנאי העיקרי לכך שהאפקט יורגש הוא מודעות המטופל", מסביר כספי. "אם אתן לחולה טיפול מאחורי וילון, הוא לא יוכל לייחס לו משמעות ולהגיב אליו. אם נותנים לאדם חומר לאחר ניתוח, בלי לומר לו מה ההשפעה הצפויה של החומר, אפקט הפלסבו לא יבוא לידי ביטוי.

"מבחינה אבולוציונית, אפקט הפלסבו הוא בית המרקחת הפנימי של הגוף. הגוף יודע להפריש חומרים בתגובה לסוגסטיה. אם זה כאב, הגוף יפריש חומרים נגד כאב. אם הגוף סובל מפרקינסון, יופרש דופמין וכדומה. מובן שאשה לא תיכנס להריון מרוח הקודש, אבל שיעורי הכניסה להריון עולים בהינתן דברים קונטקסטואליים שאליהם אנחנו מגיבים".

גורודישר אומר שיש הוכחות מדעיות לתהליכים הביולוגיים שמתרחשים בהשפעת תרופות דמה ושאפשר לבטל את אפקט הפלסבו. לדבריו, "כשמדובר בהקלת כאב, למשל, תרופה בשם נלוקסון עלולה לבטל את האפקט. זאת תרופה שנוגדת את פעילותם של חומרים אופיואידים, והדבר מצביע על כך שבשיכוך כאב באמצעות פלסבו יש מעורבות של אופיואידים אנדוגניים - חומרים דומים לאופיואידים שנוצרים באופן טבעי בגוף".

חוקרים ממכון קרולינסקה בשטוקהולם הוכיחו את הממצא באמצעות סריקות מוח. לאחר גרימת כאב למתנדבים, ושיכוך הכאב בהזרקת אופיואיד או באמצעות הזרקת פלסבו, הוגברה זרימת הדם לאזורי המוח העשירים בקולטני אופיואידים. "הוכחות נוספות של התהליכים המטבוליים המסבירים את אפקט הפלסבו התקבלו בטיפול בחולי פרקינסון, בחולים הסובלים מדיכאון ובמכורים לסמים", אומר גורודישר. "במקרים אחרים היו עדויות לכך שנטילת פלסבו משפיעה על מערכת החיסון ואף על המערכת האנדוקרינית". עם זאת, לדבריו, יש להיזהר בשימוש בפלסבו בלבד במחלות שיש להן מרכיב פיסיולוגי מובהק.

במחקר שנערך בקרב חולי אסתמה, שממצאיו פורסמו ביולי בכתב העת הרפואי "New England Journal of Medicine", השוו החוקרים בין שימוש במשאף המכיל תרופה להרחבת הסימפונות (Albuterol), שימוש במשאף דמה (פלסבו), טיפול המדמה דיקור סיני (אקופונקטורה) והמתנה עד שהתסמינים יחלפו מעצמם ללא טיפול. חולים בשלוש הקבוצות הראשונות העידו על הקלה בתסמינים, אבל רק טיפול במשאף שהכיל את התרופה הוביל לשינוי בתפקודי הריאות.

רשימת מחלות

המחקר העלה אל פני השטח את השאלה אם טיפול רפואי יעיל כשהמטופל מדווח על הקלה בתסמינים, או רק כשיש לכך הוכחות באמצעות בדיקות. השאלה הזאת עומדת במרכז הדיון במאמר שמפרסם האנתרופולוג האמריקאי פרופ' דניאל מוירמן באותו גיליון.

מוירמן מביע הסתייגות מהזלזול שהפגינו החוקרים, לדבריו, לנוכח דיווחים של חולים על הטבה במצבם, במקרים שבהם לא היתה התאמה בין הדיווח הסובייקטיבי לתוצאות בדיקת תפקודי ריאה. "האם התעלמות מדיווחי החולים היא האינטרפרטציה הנכונה?" הוא תוהה. "החולים פנו לטיפול רפואי לא משום שהיו להם תוצאות של בדיקת תפקודי ריאות, אלא משום שסבלו מקשיי נשימה, מחרחורים ומצפצופים. לכן השאלה היא מה חשוב יותר: השקפת הרופא על המחלה, או ההתייחסות הסובייקטיבית של החולה?" לפי גישתו של מוירמן, יש רשימה ארוכה של מחלות שהמשותף להן הוא תלונות ותסמינים, שאפשר להקל עליהם בעזרת תרופות דמה.

האם תוצאות המחקרים עשויות לשנות את ההתייחסות לתרופות, למשל להביא להפחתת כמות החומר הפעיל שהן מכילות? ד"ר כספי מפקפק בכך. "אני מאמין שאם יהיה שינוי, הוא ישפיע על הרגולציה במחקרים שבהם נעשה שימוש בתרופות דמה מול תרופות פעילות. במתכונת הזאת, הצלחת הטיפול מיוחסת כולה ליעילות התרופה ותוצאות נמוכות בקבוצת הביקורת שקיבלה תרופה דמה, מיוחסות כולן לאפקט הפלסבו. אבל אדם הוא תמהיל של גוף ונפש, פסיכולוגיה ופיסיולוגיה. לכן גם כשניתנת תרופה במחקר כפול סמיות (מול תרופת דמה), ואדם לא חווה את תסמיני המחלה שמהם הוא סובל, למשל התקף מיגרנה, האם אפשר להיות בטוחים שהתרופה היא שמנעה את ההתקף הבא? אני מאמין שיש פה משהו מורכב יותר".

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו