בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני הנוער צמודים לאוזניות, רבע מהם יפתחו הפרעות שמיעה

עוד עלה במחקר כי כ-26% מבני הנוער מאזינים למוזיקה בעוצמה גבוהה יותר מתקן הרעש המותר במפעלי תעשייה. פרופ' מוצ'ניק: "מדובר בנזק מצטבר"

15תגובות

כרבע מבני הנוער בישראל עלולים לפתח הפרעות שמיעה בעקבות האזנה ממושכת לנגני מוזיקה וחשיפה מצטברת לרעש בעוצמה גבוהה. כך עולה ממחקר שנערך בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב.

במחקר, שבדק את הרגלי ההאזנה למוזיקה באמצעות אוזניות המחוברות לנגני MP3, טלפונים סלולריים ומחשבים, השתתפו 289 בני נוער בני 13-17. בשלב הראשון שלו, דיווחו 80% מתוכם כי הם מאזינים למוזיקה בנגנים אישיים על בסיס קבוע ו-41% השיבו כי הם עושים זאת מדי יום. בנוסף, 83% אמרו כי הם מאזינים למוזיקה בזמן נסיעות, בליווי רעשי רקע.

במחקר התברר כי 49% מבני הנוער כבר מזהים תסמינים שנגרמו להם בטוווח הקצר בעקבות האזנה למוזיקה רועשת בנגנים.

מוטי קמחי

כך עלה כי 21% מהנשאלים דיווחו על שינויים בשמיעה ו-11% סבלו מתופעת הטיניטוס, המאופיינת בשמיעת צלצולים ורעשים שאינם מגיעים ממקור חיצוני.

מלבד הרגלי ההאזנה, התייחסו בני הנוער גם למשך השימוש בנגנים. כך התברר כי 69% מהם מאזינים למוזיקה בנגן במשך יותר מחצי שעה ברציפות, 21% מאזינים בין שעה לארבע שעות ברציפות ושמונה אחוז מאזינים יותר מארבע שעות. כשנשאלו על עוצמת המוזיקה השיבו 31% מבני הנוער כי הם מאזינים למוזיקה בעוצמה גבוהה עד גבוהה מאוד.

בשלב השני של המחקר נמדדה עוצמת המוזיקה המושמעת באוזניות המשמשות את בני הנוער באמצעות מיקרופונים זעירים שהוחדרו לתעלות השמע החיצוניות באוזניהם. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות - בקבוצה אחת נמדדה העוצמה בסביבה שקטה ובשנייה בסביבה רועשת, שבה קיימת נטייה להגביר את עוצמת המוזיקה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

מהמדידות עלה כי 26% מהמתבגרים האזינו למוזיקה בעוצמה העלולה לגרום לנזקי שמיעה, והתברר כי עוצמת ההאזנה הממוצעת של בני הנוער עמדה על 89 דציבלים. זאת, לשם השוואה, בעוד לפי תקנות הרעש הקיימות במפעלי תעשייה בישראל, עובדים יכולים להיות חשופים לרעש בעוצמה של 85 דציבלים למשך שמונה שעות לכל היותר או לעוצמה של 88 דציבלים למשך ארבע שעות בלבד. המדידות אף איתרו מתבגרים שהאזינו למוזיקה בעוצמה של 100 דציבלים ויותר.

פרופ' חוה מוצ'ניק, מרצה בחוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת תל אביב ומי שעמדה בראש צוות המחקר, הדגישה כי בישראל ובארצות הברית, בניגוד לאירופה, גם אין חוק האוסר להפיץ נגנים המאפשרים להשמיע מוזיקה בעוצמה העולה על 100 דציבלים.

למחקר היו שותפים עמיתיה של מוצ'ניק לחוג, בהם ד"ר נעם אמיר, ד"ר ריקי קפלן-נאמן ואסתר שבתאי. מתוצאותיו עלה גם כי נזקי השמיעה מדאיגים רק מעט מן המתבגרים. כך התברר אמנם ש-79% מודעים לקשר בין האזנה למוזיקה בעוצמות גבוהות לבין נזק לשמיעה, אולם רק 20% מודאגים מקשר זה. מלבד זאת, רק 13% מהמתבגרים דירגו את נזקי השמיעה כמפריעים ביותר לאיכות החיים, פחות מסכנות אחרות כמו התמכרות לסמים, תאונות דרכים ואירועי טרור.

כיום אין אמצעי טכני המאפשר למנוע האזנה ממושכת לעוצמות גבוהות בנגנים. פרופ' מוצ'ניק הוסיפה כי בשל כך יש להעלות את מודעות בני הנוער לנזקי השמיעה העלולים להיגרם להם. "מדובר בנזקים שמצטברים לאורך שנים ולכן חשוב למנוע אותם מבעוד מועד", אמרה, "המתבגר לא מרגיש בבעיה כעת אלא יחוש בה רק בגיל מבוגר יותר. גיל המאזינים לנגנים האישיים יורד וכיום ניתן למצוא אותם גם בבתי הספר היסודיים. לכן יש גם לקדם תוכניות לשימור השמיעה ולהגנה מפני נזקי רעש, בדומה לתוכניות הלימודים לזהירות בדרכים".

בימים אלה מפתחים החוקרים בחוג להפרעות בתקשורת אמצעי חדש שיאפשר להתריע בפני מתבגרים על חשיפה לרעש מסוכן בנגנים, בהתאם לעוצמת הרעש ולמשך החשיפה. זאת לפי עיקרון דומה הקיים במכשיר המתריע בפני עובדים החשופים לקרינה על רמת חשיפה מסוכנת. החוקרים ממליצים גם להגדיר באופן מפורט את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפתח הפרעות שמיעה כתוצאה מחשיפה מוגברת למוזיקה רועשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו