משרד הבריאות מתלבט עד כמה לשתף את ההורים בתופעות הלוואי של חיסוני ילדיהם

דן אבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן אבן

משרד הבריאות מנסה להתמודד עם רתיעתם של הורים רבים מחיסון ילדיהם בחיסוני ילדות, אולם החלטה חדשה של ועדה שלו, שנועדה להסדיר את הדיווח להורים על אודות תופעות הלוואי של החיסונים, עלולה דווקא לגרום לירידה בשיעור המתחסנים.

שיעורי התחסנות התינוקות בחיסוני ילדות בישראל נאמדים ביותר מ-90% ונחשבים גבוהים בהשוואה לעולם. עם זאת, הורים רבים חוששים מתופעות הלוואי של חיסונים שונים ולכן נמנעים מלחסן בהם את ילדיהם. בימים אלה מעדכן משרד הבריאות את מדריך חיסוני הילדות שלו, בעקבות הגידול במספר התביעות המוגשות בגין פגיעת תינוקות כתוצאה מחיסוני ילדות, וכן על רקע פסק הדין שנתן בית המשפט העליון ב-1999 ביחס לחיסון השעלת. לפי פסק הדין, אין חובה לדווח להורים על כל הסיבוכים החריגים של חיסוני הילדות, כאשר מדובר בסיבוך נדיר העלול לגרום נכות נוירולוגית לצמיתות, ששכיחותו נאמדת באחד ל-310,000 מתחסנים. מלבד זאת, החל מאותה שנה התפרסמו פסקי דין המחייבים את המערכת הרפואית לדווח למטופלים אודות סיכונים משמעותיים הנלווים לטיפוליהם.

בטיוטה הראשונה של המדריך נכללה רשימה ארוכה של עשרות תופעות לוואי העלולות להיגרם לתינוקות המקבלים חיסון נגד צהבת מסוג B, הניתן בבתי החולים לאחר הלידה. הרשימה המפורטת, שנמסרה בהתאם לעלון היצרן המצורף לחיסון, עלולה היתה להרתיע הורים רבים מלחסן את ילדיהם בחיסון. סוגיית הדיווח יצרה מחלוקת במשרד הבריאות בין עמדת המחלקה לאפידמיולוגיה, לפיה יש להעביר להורים דיווח לגבי כלל תופעות הלוואי שמפרט היצרן במסגרת הליך ההסכמה לחיסון, לבין עמדות רופאים בכירים, הקוראות לדיווח שיתמקד בתופעות הלוואי השכיחות בלבד. הוועדה המייעצת של המשרד למחלות זיהומיות וחיסונים, שדנה בנושא, קבעה לבסוף כי המשרד ידווח להורים באופן סדיר על תופעות הלוואי השכיחות ביותר של חיסוני הילדות, אך לא יביא לידיעתם את אפשרות קיומן של תופעות לוואי חריגות.

הוועדה אימצה מודל הרווח במדינות המערב, ולפיו הדיווח להורים לא יכלול פירוט של תופעות לוואי ששכיחותן נמוכה מאחד ל-100,000 מתחסנים, כך שלא ניתן יהיה לקבוע קשר סיבתי בינן לבין החיסון. תופעות הלוואי המרכזיות של החיסונים לתינוקות, הצפויות להיכלל במדריך המעודכן, כוללות אדמומיות, נפיחות, כאבים בימים שלאחר ההזרקה, חוסר תיאבון, חום גבוה, בכי ואפאתיות זמנית.

הוועדה המייעצת קבעה גם כי משרד הבריאות ימסור להורים קישור אינטרנט לעלון יצרן החיסון, ובו הפירוט המדויק של כלל תופעות הלוואי שנצפו במחקרים שבוצעו אודות החיסון. "עלון היצרן מכיל מידע על החיסונים ומטרתו לא רק ליידע את ההורים", אמר יו"ר הוועדה, פרופ' שמואל רשפון, "קיימת בו גם חובה חוקית לדווח על אירועים חריגים ביותר שהתרחשו במהלך פיתוח החיסון. מדובר במידע גולמי, ולכן הוועדה החליטה שיש לאחד מידע מעלון היצרן ומגורמי בריאות נוספים".

על רקע ניסיונותיו של משרד הבריאות להנגיש מידע חיוני עבור ההורים, מבקשים רבים מהם להתאים תוכנית חיסונים אישית לילדיהם בטיפות החלב, השונה מתוכנית החיסונים הארצית של המשרד. כך, מלבד הורים המסרבים לחסן את ילדיהם בכל חיסון שהוא, יש כאלה המבקשים להימנע מחיסונים מסוימים שנקשרו בעבר לסיבוכים רפואיים, ואחרים המבקשים לחסן את ילדיהם רק בחיסונים נגד מחלות קשות יותר, כמו פוליו ודלקת קרום המוח. פרופ' רשפון ציין כי התופעה לא גרמה לירידה בשיעור המתחסנים הכולל.

אמצעי נוסף להתמודדות עם רתיעת ההורים מחיסון ילדיהם הוא תוכנה המותקנת בימים אלה במחשבי טיפות החלב, שנעודה לסייע באיתור מוקדים בהם שיעורי ההתחסנות נמוכים משמעותית ועלולים להוות סיכון לתושבי האזור. בינתיים כבר אובחן במועצה המקומית פרדס חנה-כרכור שיעור התחסנות נמוךב-30%-20% בהשוואה לממוצע הארצי. "קיימת תופעה של התחסנות עדר, אך כשיש קבוצות מרוכזות באופן גיאוגרפי שנמנעות מחיסון תינוקות, יש בכך חשש להתפרצויות בקהילה כולה", הוסיף רשפון. ההימנעות מחיסונים היא תופעה מוכרת בעיקר באוכלוסייה החרדית בישראל, ותרמה להתפרצות מגפת החצבת בארץ בשנים 2008-2007. בספטמבר האחרון דווח על התפרצות ממוקדת של חצבת בקרב ילדים ביישוב הקהילתי הרדוף, שמרבית ההורים בו נמנעים מחיסון תינוקותיהם. לפני כעשור דווח על התפרצות מחלות זיהומיות בקרב ילדים שלא חוסנו מקהילת הכושים העבריים בדימונה, אולם התופעה טופלה באמצעות הסברה המותאמת לקהילה בדבר חשיבות החיסונים.

פעוט מקבל חיסון בטיפת חלב ברמת גן, שלשום. למצולמים אין קשר לנאמר בידיעהצילום: ניר כפרי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ