בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זיכרון קולקטיבי

* רופאים המטפלים בחולי אלצהיימר בישראל מגבשים קווים מנחים למניעת המחלה ולטיפול בה

2תגובות

אלצהיימר היא אחת המחלות היחידות שבהן מטפלים כמה גורמים רפואיים, כל אחד מהם בתחום מומחיות שונה. מכיוון שיש חשיבות רבה לטיפול רב-מערכתי בחולים ולתמיכה בבני המשפחה, ומאחר שלכל התמחות רפואית יש גישה ודגשים משלה, חשוב לשמור על אחידות הטיפול ועל תיאום בקרב צוות המטפל.

בחודשים האחרונים שקדו ארבעה צוותי עבודה של רופאים - מומחים ברפואת משפחה, בנוירולוגיה, בגריאטריה ובפסיכיאטריה - על כתיבת קווים מנחים וגיבוש המלצות למניעה של מחלות שיטיון הבאות לביטוי בירידה בזיכרון, ובהן אלצהיימר, לאבחונן ולטיפול בהן. את ועדת ההיגוי של הצוותים הובילו ארבעה יושבי ראש: פרופ' יהודית אהרון-פרץ מהמרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' עמוס קורצ'ין מהמרכז הרפואי איכילוב, ד"ר צבי דוולצקי מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ומחבר שורות אלה, מהמרכז הרפואי אברבנאל. בהמשך לעבודת הצוותים התקיים כנס רופאים, שבו נחשפו ההמלצות והמשתתפים הוזמנו להעיר עליהן.

הצוות הראשון, בראשותם של פרופ' דב אייזנברג וד"ר יאן פרס, עסק באסטרטגיות למניעה של אלצהיימר ומחלות שיטיון אחרות. זהו הצוות הראשון בעולם הדן במניעה במסגרת כזאת. מהסקירה שערך הצוות עולה כי רצוי שחלק מרכזי באסטרטגיית המניעה יתבסס על איתור וטיפול נכון בגורמי סיכון, ובראשם יתר לחץ דם. הטיפול ביתר לחץ דם יבוצע באמצעות קבוצת התרופות האניוטנסיניות, המספקות הגנה ייחודית למוח, בניגוד לתרופות אחרות שחלקן אף פוגעות בתפקוד המוח. הוכח גם, שפעילות קוגניטיבית היא גורם המגן מפני התפתחות מחלות שיטיון.

עם זאת, יעילותם של תשבצים למיניהם, כולל סודוקו, שרבים רואים בהם פעילות מונעת, מוטלת בספק. פעילויות מומלצות יותר הן כתיבה מסודרת (כתיבת זיכרונות, לדוגמה), קריאה של חומר לא מוכר, לימוד שפה חדשה, האזנה למוסיקה קלאסית שידועה כפעילות המגרה את המוח ולימוד נגינה שנחשב פעילות מאתגרת ביותר למוח האנושי, בייחוד אם לומדים גם קריאת תווים. גורם חשוב לא פחות במניעת המחלה הוא השמירה על השתתפות בפעילות חברתית, לרבות התנדבות בקהילה.

פעילות גופנית היא גורם מונע נוסף הידוע בחשיבותו. ואולם, עד היום היא היתה מונח ערטילאי בהקשר של מניעת אלצהיימר ומחלות שיטיון. ההמלצות שיונחו על שולחנם של רופאי הקהילה בישראל יכללו פעילות רציפה ואינטנסיבית של לפחות 150 דקות בשבוע או פעילות של 75 דקות בעצימות גבוהה. בין הפעילויות המומלצות: הליכה מהירה ורכיבה על אופניים במישור, כפעילות רציפה ואינטנסיבית; או ריצה אטית, שחייה ורכיבה על אופניים בעלייה, כפעילות בעצימות גבוהה יותר.

ללא ניקוטין

הפעילות תחולק כך שכל אימון יבוצע במשך עשר דקות לפחות. המלצה נוספת היא לשלב תרגילים לחיזוק השרירים לפחות פעמיים בשבוע. יש להתאים את התרגילים למצב הגופני. במקרים של מבוגרים הסובלים מנפילות, מומלץ להוסיף תרגילים לשיפור שיווי המשקל.

בנוגע לתזונה מונעת, מומלץ להימנע לחלוטין ממשקאות אלכוהוליים, למעט יין בכמויות קטנות, בעיקר יין אדום, שממנו מומלץ לשתות 50 מ"ל שלוש-ארבע פעמים בשבוע. לפי מחקרים רבים, אומגה 3 עשויה לסייע במניעת אלצהיימר, אם כי הממצאים אינם מובהקים וההמלצה אינה חד-משמעית.

מחקרים שבוצעו בעבר הצביעו על ניקוטין כחומר המשפר תפקודי זיכרון, מפני שהוא מפעיל קולטנים במוח. בשנים האחרונות התברר כי זאת סברה שגויה.

מחקרים מראים שמי שלא הפסיק לעשן עד גיל 50 עלול לשלם מחיר קשה גם באלצהיימר, מעבר לנזקי העישון האחרים. חשוב לציין כי אפקט העישון על אלצהיימר יימחק אם אדם הפסיק לעשן באמצע שנות ה-40 לחייו. מובן שדברים אלה מתייחסים רק למחלות שיטיוניות, ולא לנזקים אחרים שגורם העישון.

הצוות השני, בראשותם של ד"ר אליסה אש וד"ר גרי סינוף, עסק באמצעי ההערכה הקלינית לאבחון המחלה. לפי המלצות הצוות, יאומצו בישראל קריטריונים חדשים לאבחון - אלה של המכון הלאומי לזקנה בארצות הברית, שפורסמו בחודשים האחרונים. אחד השינויים המרכזיים בהערכת המחלה בישראל יהיה הגדרת שני שלבים מוקדמים למחלות שיטיון: "שלב ההידרדרות הקוגניטיבית המתונה" (Mild Cognitive Impairment - MCI) שעלול להוביל לאלצהיימר, ו"שלב הפרודרום", המוגדר כשלב מקדים למחלה. זיהוי מצבים אלה מאפשר להציע, כבר בשלב מוקדם, התערבויות שאולי ידחו את התפתחות המחלה.

המלצה נוספת היא לעבור בעתיד הקרוב לאבחנה שאינה מבוססת רק על בדיקה קלינית - שלעתים מובילה לאבחון שגוי - אלא להוסיף בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדתיות של נוזל שדרה. בשלב ראשון ההמלצה תחול על מקרים יוצאי דופן, דוגמת סימפטומים בגיל צעיר במיוחד, סימפטומים לא טיפוסיים או הידרדרות קוגניטיבית מהירה במיוחד.

מטפלים בדיכאון

בחודשים האחרונים נודע כי זוהו הגנים הגורמים לאלצהיימר. הזיהוי יסייע לבדוק קיום של גנים המעלים את הסיכון למחלה, באמצעות בדיקות גנטיות. עם זאת, ההמלצה הגורפת היא להימנע מבדיקות אלה, למעט במקרים העונים על קריטריונים ברורים כדוגמת תורשה (כמה בני משפחה החולים במחלה) והופעת המחלה בגיל צעיר מאוד. זהו דיון מורכב מאוד מבחינה אתית, וכל מטופל יתייחס לנושא בצורה שונה: יש שיעדיפו לבדוק ולגלות, בעוד אחרים יעדיפו לא לדעת.

במציאות הנוכחית, שבה אין פתרון אחר, יומלץ למטופלים שבדיקה שעברו הניבה אבחנה חיובית להקפיד שבעתיים על אורח חיים מונע.

הצוות השלישי, בראשותם של ד"ר אלכס למברג וד"ר זאב מיינר, בחן את הטיפולים התרופתיים הקיימים בתחום. הצוות המליץ כי מעקב אחר יעילות הטיפול יבוצע על ידי רופא מקצועי בשיתוף רופא המשפחה. לאחר שלושה-ארבעה חודשי טיפול, תבוצע הערכת יעילות. לאחר השגת איזון תרופתי, תיעשה הערכת יעילות הטיפול מדי שישה חודשים, לכל היותר. המעקב חייב לכלול מדדים להערכת תפקוד יום-יומי (ADL - activities of Daily Living).

בנוגע לקבוצות התרופות המשמשות לטיפול במחלה, ההמלצה המסתמנת היא להשתמש בתרופות מקבוצת בולמי האצטילכולין, המונעים את פירוק החומר במוח, לשלב המוקדם והבינוני של המחלה, ובתרופה ממנטין (שם גנרי) לשלבים הבינוניים והקשים של המחלה.

נושא נוסף שהוועדה התייחסה אליו הוא הקריטריונים להפסקת טיפול תרופתי בשלבים המתקדמים של המחלה, כשהטיפול מפסיק להשפיע. זוהי קביעה חשובה, שעשויה להקל על המשפחה את קבלת ההחלטה לחיוב או לשלילה. גם ההיענות לטיפול התרופתי נדונה בוועדה. ממחקרים עולה כי ההיענות לטיפול לאורך זמן נמוכה יחסית. לכן חשוב שהרופאים המטפלים יקפידו להבהיר למשפחת החולה את חשיבות ההתמדה בטיפול.

הצוות הרביעי, בראשותם של ד"ר מיכאל חייגרכט וד"ר בוריס פינקל, עסק בטיפול הלא-תרופתי ובתמיכה בחולה ובמשפחתו. המלצות הצוות מגדירות כמה מהלכים חדשניים, ביניהם מיקוד הטיפול גם במטפל העיקרי, בשל העומס המוטל עליו. במקרים רבים המטפל העיקרי אף לוקה בדיכאון בשל הקושי במגע יום-יומי עם אדם קרוב שסובל משיטיון.

ההמלצה החד-משמעית היא להעניק למשפחה טיפול פסיכולוגי קצר טווח, שמשפר משמעותית את יכולות המטפל ואת תמיכת המשפחה בחולה ובמטפל העיקרי. הניסיון מראה כי טיפולים אלה עשויים לדחות בשנה וחצי את העברת החולה מביתו למוסד, בהשוואה למשפחות שלא קיבלו טיפול כזה.

הטיפול הלא-תרופתי בחולה מתמקד בשיפור איכות חיים באמצעות התאמת סביבת הבית לחולה והקפדה על סביבה חברתית ערה, תוך טיפוח קשרים חברתיים ומניעת בדידות. מסגרות יום ייעודיות לחולים הללו עשויות לשפר את איכות חייהם.

יש שלושה סוגי טיפולים לא-תרופתיים נוספים: מוסיקה, מגע ועיסוי והבעה ביצירה. יעילותם טרם הוכחה חד-משמעית, אולי משום שהם פחות אטרקטיביים להשקעה במחקר. ההמלצה בנושא זה היא שמשרד הבריאות, קופות החולים וארגונים פילנתרופיים ישקיעו את הסכומים הנדרשים למחקר של הנושא, בעקבות עדויות מצטברות ליעילות הטיפול.

ממצאי התהליך, שנעשה בתמיכתם הפעילה של הסתדרות הרופאים, איגודי הרופאים ועמותת עמדא המייצגת את החולים ובני משפחותיהם, יוגשו למשרד הבריאות כדי להקנות להם משנה תוקף כהוראה בישראל.

התוויית קווים מנחים להתייחסות לאלצהיימר ולמחלות שיטיון אחרות תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם המערבי שכבר מפעילות תוכניות כאלה, כמו ארה"ב, צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, איטליה, קנדה, פולין ונורווגיה.

הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל ויו"ר החברה לפסיכיאטריה של הזקנה. נכתב בשם ועדת ההיגוי של כנס ההסכמה למניעה, אבחון וטיפול באלצהיימר ובמחלות השיטיון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו