עד העצם

* לאחרונה חלה תפנית בטיפול בסרטן העצם מסוג אוסטאוסרקומה, הפוגע בעיקר בצעירים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

כאב ממושך, צליעה ונפיחות מקומית - אלה התלונות שמביאות את רוב החולים הסובלים מסרטן מסוג אוסטאוסרקומה לבדיקה הראשונה במרפאה. אוסטאוסרקומה היא אבחנה נדירה. בישראל מאובחנים בכל שנה בין עשרה לעשרים חולי אוסטאוסרקומה. בארצות הברית כולה יש 400 עד 1,000 מאובחנים חדשים בשנה. למרות נדירות המחלה, מדובר בגידול הנפוץ ביותר מבין גידולי העצם הראשוניים.

הגידול אופייני לצעירים ולמתבגרים - 75% מהחולים מאובחנים לפני גיל 25. ברוב המקרים אי אפשר להצביע על משתנה סביבתי או גנטי הגורם למחלה. האבחנה הסופית נעשית באמצעות הדמיית רנטגן וביופסיה.

בעת האבחנה, 75% מהחולים סובלים ממחלה מקומית בלבד. עם זאת, ההערכה היא שכבר במועד האבחנה קיימות גרורות מיקרוסקופיות בגופם של 80% מהחולים.

כתוצאה מהנחה זו, חולי אוסטאוסרקומה מקבלים טיפול כימותרפי סיסטמי. התוצאות הטובות ביותר מושגות באמצעות שילוב של כימותרפיה וכריתה של הגידול הראשוני. לפי מחקרים שפורסמו בעבר, בקרב חולים שעברו כריתה של הגידול הראשוני ולא טופלו בכימותרפיה, 83% סבלו מחזרה של המחלה בשנתיים הראשונות שלאחר הניתוח. לעומת זאת, רק 34% מהחולים שטופלו גם בכימותרפיה סבלו מחזרה של המחלה בשנתיים שלאחר כריתת הגידול.

קפיצת המדרגה המשמעותית בטיפול באוסטאוסרקומה היתה לפני כ-30 שנה, עם תחילת השימוש בכימותרפיה. הטיפול הכימותרפי שיפר את הישרדות החולים ואיפשר את שימור הגפה בזמן כריתת הגידול.

כמעט בכל הטיפולים הניתנים כיום לחולי אוסטאוסרקומה מקובל להתחיל בכימותרפיה, לכרות את הגידול ולהמשיך בכימותרפיה להשגת תוצאות מיטביות. בטיפול נעשה שימוש בתרופות כימותרפיות יעילות לטיפול באוסטאוסרקומה (אנטרציקלינים, מטוטרקסט, איפוספמיד ציספלטין). אחוזי ההבראה הם 60%-70%, אם המחלה מקומית, ו-20%-30% אם המחלה אובחנה כגרורתית.

עם זאת, מאז שנות ה-80 אין שיפור בתועלת המופקת משימוש בתרופות כימותרפיות לטיפול באוסטאוסרקומה. מתצפית בחולים שעברו כריתה של אוסטאוסרקומה התברר, שחולים שפיתחו זיהום בפצע הניתוחי, שרדו יותר מאלה שלא סבלו מסיבוכים לאחר הניתוח. התצפית הובילה להתעניינות גוברת בטיפולים המעוררים את מערכת החיסון. בעקבותיה פותח, לראשונה זה 30 שנה, טיפול חדש המשפיע על המערכת החיסונית (טיפול אימונומודולטורי) והמביא לשיפור תוחלת חיים מעבר למה שמצליחה להשיג הכימותרפיה.

התרופה החדשה, MEPACT, מאושרת לשימוש ב-27 מדינות באיחוד האירופי מאז 2009, ונמצאת בהליכי רישום בישראל. היא ניתנת לחולים באמצעות מרשם מיוחד. התרופה מנצלת את האינטראקציה שבין הגידול הסרטני לתאי מערכת החיסון כדי לגבור עליו. האסטרטגיה שעליה מבוסס מנגנון הפעולה של התרופה מזכירה את הסוס הטרויאני.

התרופה כוללת מרכיב קטן בדופן התא החיידקי ומעטפת דו-שכבתית, המזוהה על ידי תאי החיסון כתא בתהליך גסיסה. איתות מתאי גוף גוססים מעורר תאי חיסון מסוימים, המצויים בין השאר בריאות, בכבד או בטחול. תאי מערכת החיסון שהופעלו עם החשיפה לתרופה (בתהליך הנקרא שפעול) בולעים אותה על כל מרכיביה. בשלב זה המרכיב הדמוי-חיידקי משתחרר בתא החיסון, ומגביר את היעילות שבה התא החיסוני תוקף ומשמיד את תאי האוסטאוסרקומה.

תוצאות ניסויים שנערכו בשלבי מחקר קליניים מוקדמים הראו, כי תוחלת החיים של חולי אוסטאוסרקומה גרורתית מתקדמת שטופלו בתרופה, עלתה מארבעה חודשים וחצי לתשעה חודשים.

במעקב של שש שנים נמצא כי שיעור ההישרדות בקבוצת החולים שטופלו בתרופה הגיע ל-78%, לעומת 70% בלבד בקבוצת הביקורת, שיפור המבטא ירידה של כ-30% בסיכון למות מהמחלה. ירידה זאת נמצאה גם במעקב שנמשך למעלה מעשר שנים. התרופה מומלצת כטיפול משלים להשגת ריפוי עם כימותרפיה לאחר ניתוח להסרה מלאה של הגידול, אבל לא נמצאה יעילה כטיפול במחלה גרורתית מפושטת.

הכותבת היא אחראית תחום סרקומה במכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם בירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ