הכל בראש, גם התרופה

מחקר אמריקאי חדש מגלה כי נוגדי דיכאון ושיחות טיפוליות אינם יעילים יותר מגלולות פלצבו לטיפול במחלה

רויטרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רויטרס

ניסוי קליני שערכה אוניברסיטה אמריקאית, מציב סימני שאלה סביב מידת יעילותם של הטיפולים המקובלים בחולי דיכאון. מהמחקר עולה כי כדורים נוגדי דיכאון ושיחות טיפוליות אינם מועילים למטופל יותר מגלולות אינבו (פלצבו), ונמצאו רמזים לכך שייתכן שתגובת החולים לטיפול קשורה למינם ולגזעם.

הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry, מהווים חיזוק להנחה שלפיה אנשים המקבלים טיפול אמיתי, החל בכדורים וכלה בצמח ההיפריקום (St. John's wort), אינם מרגישים טוב יותר מאלה שמקבלים פלצבו ולעתים אפילו חשים גרוע יותר.

כחלק מהניסוי, חילקו החוקרים באופן אקראי 156 משתתפים הסובלים מדיכאון לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה נוגדי דיכאון מסוג סרטרליין (זולופט ואחרים) מדי יום במשך 16 שבועות. קבוצה שנייה הופנתה לטיפול פסיכו-תראפי פעמיים בשבוע בארבעת השבועות הראשונים ופעם בשבוע ב-12 השבועות הנוספים, וקבוצה שלישית טופלה בפלצבו בלבד.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לאחר 16 שבועות, לא מצאו החוקרים הבדל משמעותי במצב החולים משלוש הקבוצות. אמנם, 31% מהמשתתפים שקיבלו נוגדי דיכאון הגיבו בצורה חיובית לטיפול, לעומת 28% מחברי הקבוצה השנייה ו-24% ממקבלי הפלצבו, אולם לדברי החוקרים ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות היו כה זעירים, שניתן לייחס אותם למקריות. "התוצאות הפתיעו אותי", אומר החוקר הבכיר ז'אק ברבר מהמכון ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת אדלפי, ניו יורק. לדבריו, מתוצאות הניסוי אין אמנם להסיק שטיפולים נגד דיכאון הם חסרי תועלת, אולם הם מעידים שקבלת פלצבו "אינה דומה לאי קבלת תרופה בכלל".

אל המטופלים בפלצבו נוהגים להתקשר גורמים רפואיים שמתעניינים בתסמינים שהם חווים. לדברי ברבר, מסתבר שאצל אנשים מסוימים עצם התעניינות הרופאים יוצרת את ההבדל, וזו עשויה להסביר את התגובה לפלצבו. לכך, יש להוסיף מחקרים המצביעים על כך שלאמונתם של חולים בטיפול שהם מקבלים, יש תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה.

המחקר הנוכחי, שמומן על ידי המכון הלאומי לבריאות וכמה מחוקריו הועסקו על ידי חברות התרופות, התמקד באנשים דיכאוניים, מעוטי יכולת והתבסס על שיעור גבוה של בני מיעוטים. מתוך המשתתפים, 45% היו ממוצא אפרו-אמריקאי. בין היתר, התגלה כי שחורים נטו להגיב טוב יותר לתראפיית שיחה מאשר לטיפול תרופתי או לפלצבו. לעומת זאת, גברים לבנים הגיבו טוב יותר לפלצבו.

בקרב נשים שחורות לא הסתמן הבדל בתגובה לאחד משלושת הטיפולים. לעומת זאת, נשים לבנות הגיבו לפי הצפי הראשוני של החוקרים, כלומר: תגובה מהירה לתרופות ולשיחות ואחר כך לפלצבו. חשוב לציין כי המחקר התבסס על מספר קטן של נבדקים וכדי לקבוע אם יש אמת בטענה שמקור ההבדלים הוא מגדרי או גזעי, יהיה צורך במחקר נוסף ומקיף יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ