בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח משרד הבריאות: חולי נפש בסיכון גבוה לתמותה

הנתונים עולים ממחקר מקיף שערכו חוקרי משרד הבריאות, אשר בחנו את סיבות מותם של מאושפזים במוסדות הפסיכיאטריים משנות החמישים ועד 2006

21תגובות

ישראלים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים הם בעלי סיכון גבוה יותר למות ביחס לאוכלוסייה הכללית במדינה, הן בזמן האשפוז והן לאחריו. זאת כתוצאה מהתאבדויות, מחלות, רציחות ותאונות דרכים. כך עולה ממחקר מקיף שערכו חוקרי משרד הבריאות, אשר בחנו את סיבות מותם של מאושפזים במוסדות הפסיכיאטריים משנות החמישים ועד 2006, וממצאיו מצביעים על הזנחה מתמשכת בטיפול במאושפזים בזמן שהותם באשפוז וכן לאחר שחרורם.

המחקר בחן 136,687 מטופלים, אשר מתוכם מתו 42,836. החוקרים, בראשות ציונה חקלאי, מרכזת תחום מידע וד"ר יצחק לבב, היועץ לענייני מחקר באגף לבריאות הנפש, השוו את שיעורי התמותה בקרב המאושפזים לשיעורי התמותה באוכלוסייה הכללית במדינה. בדיקתם העלתה כי המאושפזים הפסיכיאטריים נמצאו בסיכון מוגבר פי 16.3 למות מהתאבדויות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. תופעת ההתאבדויות מוכרת במוסדות האשפוז, ולפי נתוני משרד הבריאות התאבדו בהם בעשור האחרון בין תשעה ל-16 מאושפזים מדי שנה.

מהמחקר התברר גם כי המאושפזים נמצאים בסיכון גבוה פי 3.6 למות בעקבות רצח ופי 2.6 למות בתאונות דרכים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בקרב המאושפזים ניכר גם סיכון מוגבר למות ממחלות גופניות ביחס לשאר האוכלוסייה. בין היתר אובחן סיכון גבוה פי 2.4 למות ממחלות נשימה, פי 2.1 למות מסוכרת ופי 1.6 למות ממחלות לב. בניגוד לכך, למאושפזים במוסדות הפסיכיאטריים לא אובחן סיכון עודף למוות כתוצאה מתחלואה בסרטן. המחקר העלה עוד כי הסיכון למות כתוצאה ממחלות היה גבוה יותר בקרב נפגעי הנפש שגם צרכו סמים או אלכוהול. בניגוד לכך, המחקר לא מצא קשר ישיר בין השימוש בתרופות הפסיכיאטריות, על תופעות הלוואי שלהן, לבין המוות ממחלות. זאת משום ששיעורי התמותה ממחלות גופניות בעשור האחרון, לאחר המעבר לתרופות מהדור החדש, היו דומים לשיעורים שנרשמו בעשור שקדם לו.

כיום אין בבתי החולים הפסיכיאטריים מסגרות לטיפול במחלות גופניות, כגון סוכרת ומחלות לב. על כן החוקרים המליצו להגביר את נגישות הטיפול במחלות הגופניות בתוך המוסדות. "יש להתחיל ברפואה מונעת ובחינוך לבריאות מיד עם תחילת האשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי", אמר ד"ר לבב, "יש גם לערב את בני משפחותיהם של המטופלים במהלך הטיפול בהם במוסדות, ולהנחות את רופאי המשפחה לעקוב אחר המאושפזים לאחר שחרורם". ההמלצות מקבלות משנה תוקף על רקע הנעת הרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה יועבר הטיפול בנפגעי הנפש לקופות החולים. במשרד הבריאות הבהירו כי הרפורמה תובא בתוך חודש לאישור הממשלה, בתיאום עם קופות החולים. ממצאי המחקר הזכירו את תוצאותיו של מחקר שנערך בדנמרק ב-2000, אשר הצביעו על תמותה גבוהה במיוחד של מאושפזים פסיכיאטריים כתוצאה מהתאבדויות, בשל העברת הטיפול הנפשי למסגרות קהילתיות.

במשרד הבריאות מסרו בתגובה כי "בקרב חולי נפש ממושכים אכן יש תחלואה גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. העובדה שמדובר במציאות מעיקה וחובקת עולם מרמזת על סיבות משותפות, כגון שיעור גבוה של מעשנים. בכל בית חולים פסיכיאטרי מתפקד רופא פנימאי, שמטפל בבעיות בריאות של המאושפזים. אנו מכירים בצורך במניעת תחלואה, ולפני כשנה וחצי הוציא האגף לבריאות הנפש מכתב לדיירי הוסטלים שיקומיים. הופיעו בו המלצות לפנות לרופא משפחה ולבדוק רמות סוכר, לחץ דם ורמת שומנים בדם, לבצע פעילות פיזית ולהשתדל לדאוג לדיאטה בריאה יותר. בכל בית חולים פסיכיאטרי יש תקן של דיאטנית". ביחס לרפורמה הצפויה נמסר מהמשרד כי "יש חשיבות גבוהה לשימור קשר של חולה עם רופא משפחה. הרפורמה עשויה לחזק את הקשר ולרכז את האחריות לכל תחומי הבריאות של חולה הנפש בידי גורם אחד - קופת החולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו