בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מס על מוצרים לא בריאים? קודם תספקו אלטרנטיבה

באחרונה החלו במדינות המערב להטיל מסים על מוצרי מזון לא בריאים. יישום יוזמה שכזו בארץ מחייבת במקביל הוזלה של המזון הבריאותי

14תגובות

לאחרונה עבר בצרפת חוק המטיל מס על כל פחית משקה מוגזת. בין אם מדובר במלחמה כנה בהשמנה או בניסיון לצמצם את גירעונות המדינה לאור המשבר הכלכלי, כיום יותר ויותר מדינות נאורות נלחמות בהשמנה בצעדים חקיקתיים ודרמטיים. רובן ככולן שוקלות הוספת "מס שומן" או "מס סוכר" כדי לרסן מכירות של מוצרי מזון לא בריאים.

דוגמה נוספת היא דנמרק, שהודיעה באוקטובר על מיסוי מוצרים המכילים שומן רווי בשיעור של יותר מ-2.3%. שיעור המס יהיה 16 קרונות (כ-11 שקלים) לכל ק"ג שומן רווי, כך שככל שבמוצר יש יותר שומן רווי יהיה מחירו גבוה יותר. הונגריה הציגה היטל על מוצרים עשירים בשומן, סוכר או מלח, פינלנד מענישה את אוהבי הממתקים בצורה דומה, ואוסטריה ושווייץ נמצאות בשלבי חקיקה מתקדמים גם כן.

ואילו בישראל, מעבר לכך שמחירי המזון התייקרו בשנים האחרונות, המזון המזיק נעשה זול יותר והמזון הבריא נעשה יקר יותר. מנתונים שהוגשו לכנסת על עליות המחירים בשוק המזון בישראל, רואים בבירור כי קטגוריות כמו ממתקים ומשקאות קלים רשמו מאז 2005 עליית מחירים צנועה יחסית, לעומת קטגוריות בריאות יותר כמו בשר ועופות, פירות וירקות. בנוסף, בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה מאסיבית בחקיקה התזונתית לנוכח הנתונים הקשים של היקפי הבעיה אך עד עתה לא קודם חוק המטיל מס.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לפי נתוני משרד הבריאות, 37% מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ סובלת מעודף משקל ו-15% סובלת מהשמנת יתר. כלומר, 52% מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ בעלי משקל גוף לא תקין. מדאיגים במיוחד הנתונים בקרב בני נוער: 14% מבני נוער בגילים 12-18 סובלים מעודף משקל ו-7% מהשמנת יתר, בסה"כ 21% בעלי משקל גוף לא תקין.

חוקים שכן עברו בינתיים בישראל הם חוקים המקדמים סימונים תזונתיים ברורים ופשוטים יותר. כך לגבי החוק לסימון הסוכרים וכך גם לגבי חיוב יצרני המזון לסמן את אחוז השומנים בצמוד לשם המוצר בצורה בולטת לעין.

עם זאת חשוב להבין, יישום הדוגמה הצרפתית, להתמודדות עם בעיית ההשמנה - שהיא פחות חמורה מאשר בארץ - היא רק חצי הדרך. בהמשך יש להוזיל את מחירם הגבוה של המזונות הבריאים בישראל. נדרש כעת חיבור מיידי בין שני התהליכים: את הכסף המתקבל ממיסוי מזון לא בריא יש להקדיש להוזלת המזון הבריא, בין אם בהורדת המע"מ עליו או בסבסוד כזה או אחר. רק כך ייווצר תהליך שלם. כי מה הועילו חכמים בתקנתם, אם בסופו של יום יגיע הציבור למדפי רשתות השיווק ולא יוכל לאפשר לעצמו לקנות מזונות בריאים יותר?

מדיניות התמחור והמיסוי חייבת להיות בהלימה אחת עם מדיניות הבריאות. אם לא כך, הסיכוי לשינוי ההרגלים התזונתיים נמוך מאד. יתרה מכך, חקיקה שכזו תתקבל על ידי הציבור ברוח אוהדת יותר: לא רק לקחו לנו - גם נתנו לנו. מן הראוי שמהלך זה יחובר לתוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא, שאישרה הממשלה בנובמבר 2011, ואז בכלל נרגיש שיש כאן חשיבה כוללת: שמבינים שאת מה שממליצים לנו לאכול גם מנגישים מבחינת המחיר. אחרת תהיה זו עוד אות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל, וכאלו יש לנו מספיק.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו