בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משכן התבונה

עדויות ראשונות לניתוחי מוח מופיעות כבר לפני 24 אלף שנים, אך חלפו שנים רבות עד שהתגלה כי הוא אוצר בתוכו גם תבונה וגם רגש

20תגובות

ההתייחסות הראשונה למוח נמצאה כבר בתקופה הניאוליתית (4,500-8,300 לפנה"ס) שבה הוזכרה פעולה נוירו-כירורגית: הטרפינציה - עשיית חור בגולגולת של אדם חי, שכנראה היתה הפרקטיקה הכירורגית הראשונה. ייתכן שזו בוצעה לצורך יציאה או כניסה של רוחות שהאמינו שהן הגורמות למחלה, או כתרופה לפרכוסים, כאבי ראש, דלקות ושברים.

הפפירוס הכירורגי ע"ש אדוין סמית, המיוחס לאימוטפ, רופא בחצרו של המלך זוסר - שליט השושלת השלישית ב-2980 לפנה"ס, הוא התיעוד העתיק ביותר שנמצא עד כה של הידע האנטומי והרפואי שהיה קיים במצרים העתיקה. המסמך נכתב ב-1700 לפנה"ס, ומבוסס על ידע קדום יותר. הפפירוס מעלה תיאור ראשון של מפרקי התפר של הגולגולת, קרומי המוח, המשטח החיצוני של המוח, הנוזל המימי שעוטף את המוח והפעימות התוך גולגולתיות.

בעולם העתיק - הן בין חכמי ישראל והן בין אומות העולם - שררה מחלוקת בשאלה היכן מרכז החוכמה, המחשבה והרגש, במוח או בלב? המלה מוח אכן מופיעה בתנ"ך, אך במשמעות של "marrow" (מח עצם) ולא במשמעות "brain": "ומח עצמותיו ישקה" (איוב כ"א,24).

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

מהתנ"ך נראה שהמחשבה, החכמה והרגש יוחסו ללב. למשל, לפי משלי ב',2: "להקשיב לחכמה אזנך, תטה לבך לתבונה". בתלמוד מופיעים תיאורים של פתיחת הגולגולת להוצאת טפילים מהמוח. במשנה מוזכר מכשיר בשם "מקדח של הרופאים" ששימש כנראה לביצוע טרפינציה. בתלמוד הירושלמי מתוארת הפעולה של "מעלין עצם הראש", שמכוונת כנראה לתיקון שבר דחוס או לדקומפרסיה.

בימי הביניים נמשכה המחלוקת: אסף הרופא במאה השביעית לספירה כותב: "הלב הוא בית חדר הנפש והוא מעין עצור הדם... ומשם ייוולד עומק החכמה והבינה". גם הרמב"ם קובע: "הלב... האיבר אשר בו מוצא חיות כל בעל לב... והוא גם שם המחשבה... והדעה... והרצון... והשכל". לעומתם כותב רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה ב-1080 לערך: "והמוח - משכן הכוחות הרוחניים ומבוע הרגש ושורש העצבים".

באופן מקביל התנהל ויכוח בין חוקרי יוון ביחס למיקום הרגש והמחשבה. פיתגורס (582-496 לפנה"ס) ייחס ללב את מקור התאוות, אך היה היווני הראשון שייחס למוח את המחשבה והחוכמה. היפוקרטס (460-379 לפנה"ס) זיהה את המוח עם אינטליגנציה, חלימה ומחשבה. האתיקה הבסיסית של הרפואה הוכתבה ונשמרת עד היום בשבועת היפוקרטס. אריסטו (384-322 לפנה"ס) האמין שהלב ולא המוח הוא מרכז החישה וכינה את המוח "חסר דם וקר". גאלנוס יליד 129 לפנה"ס מהעיר פרגמון, עסק ברפואה בבית חולים של הגלדיאטורים. בפציעותיהם הקשות איבדו את יכולת הדיבור והתנועה - ומכאן הסיק על חשיבותו של המוח בתהליך המוטורי ובחשיבה. באמצעות מחקריו הראה שהעצבים נולדים ממערכת העצבים המרכזית. כתביו שימשו אוטוריטה במשך 1,500 שנים, עד המאה ה-16.

אבן סינא (1020 לפנה"ס) כתב בפרס מאות חיבורים ויצירתו המפורסמת: Canon of medicine שבה הניח את יסודות הנוירו-אנטומיה, שימשה ספר לימוד עד המאה השבע עשרה. הוא טען שחדרי המוח מנהלים חמישה תהליכים קוגניטיביים נפרדים: שכל ישר, דמיון, הרהור, אומדן וזיכרון.

סקירה זו הועברה על ידי לסטודנטים במסגרת קורס ספרות ורפואה שאני מתכננת ומרכזת בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. בשיעור סיפר יוסי שריד על ניתוח המוח שעבר, והגיבו פרופ' צביקה רם ופרופ' אבי עורי. מרתק להבין שאנחנו הרופאים איננו אלא חוליה מקשרת בין העולם הקדום לבין עולם העתיד.

ד"ר לימור שרייבמן-שריר היא רופאה וסופרת, מרכזת קורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו