בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוחנים כליות

העלייה המרשימה במספר הישראלים שתרמו השנה כליה בעודם בחיים עדיין אינה נותנת מענה לצורך הגובר בתרומת אברים

7תגובות

הדו"ח השנתי שפרסם המרכז הלאומי להשתלות מצביע על עלייה מרשימה בשיעור של 64% במספר הישראלים שתרמו השנה כליה בעודם בחיים. מגמת העלייה יוחסה להטבות בשווי עשרות אלפי שקלים הניתנות לכאורה לתורמי איברים חיים. יש מי שיחשוב כי בכך נמצא הפתרון המיוחל למחסור החמור בתרומות כליה בישראל, אולם לצערנו, ניסיוננו בשטח ומספרים שהוצנעו בדו"ח, מציירים תמונת מצב שונה בתכלית.

בעשור האחרון זינק מספר מטופלי הדיאליזה בכ-80%, ובחמש השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-50% במספר החולים הממתינים להשתלת כליה. בסוף שנת 2010 היו רשומים במשרד הבריאות כ-5,500 מטופלים בדיאליזה, מתוכם 733 הממתינים לתרומת כליה. התורים בהמתנה לתרומת כליה עדיין ארוכים מאד ומספרם של הממתינים לתרומה נכון לסוף שנת 2011 נותר כמעט ללא שינוי, 729 חולים. גם מספר החולים הנפטרים בזמן ההמתנה להשתלת כליה נותר על כנו - 36 חולים בשנה החולפת.

מכאן שהעלייה במספר תרומות כליה מן החי, משמחת ככל שתהא, עדיין אינה נותנת מענה מספק לצורך הגובר בשטח. אסור לנו להשלות את עצמנו. התורמים כליה מן החי אינם עושים זאת בגלל ההטבות שהחוק מעניק להם, אלא מתוך הבנה שאם לא ידאגו ליקיריהם ויתרמו להם כליה הם עלולים למות בתור הארוך של הממתינים להשתלה. חוק ההשתלות קובע פיצוי מקסימום לתורם בגובה משכורת של 40 ימים בגין אובדן השתכרות והטבות כספיות בגובה עד 36,000 שקל, אולם למיטב ידיעתנו אין בנמצא אפילו מושתל אחד שקיבל את מלוא הסכום. לעמותה שלנו מגיעות פניות מצד חולים ותורמים המתלוננים על חוסר בהירות של הקריטריונים לתשלום ואפליה לפי גובה השתכרות, כך שתרומת כליה של עקרת בית מתוגמלת פחות מתרומת כליה של מנהל בנק; על קיפוח של בני משפחה תורמים המגיעים מחו"ל בזכאותם לתגמול; ועל התשה בירוקרטית של תיאומי מס וקבלות שגורמת לרבים מהם לוותר על זכויותיהם.

ניר כפרי

כיום, המדינה משלמת על הוצאות הטיפול הרפואי של כל מטופל דיאליזה כ-220,000 ש"ח לשנה ובנוסף משלמת לרוב המטופלים קצבאות נכות והבטחת הכנסה. לכן קיים אינטרס לאומי מדרגה ראשונה לקדם את ההשתלות מן החי. חוק השתלות האיברים שחוקק ב-2008 מתיר תרומה מן החי רק לקרבה משפחתית בדרגה ראשונה/ שנייה או ב"תמורה מוצלבת" (הסכמת אדם לתרום בחייו איבר מגופו לאדם זר כנגד הסכמת קרוב של אותו זר לתרום לקרוב של התורם הראשון). החוק נולד מתוך כוונה טובה להסדיר את התחום ולהיטיב עם החולים, אך בפועל יוצר מציאות בלתי אפשרית לציבור החולים ומשפחותיהם. בעקבות החוק קופות החולים וחברות הביטוח אינן מממנות השתלות מן החי מתורמים בחו"ל, לכן החוק מחזק למעשה את האפליה בין עשירים לעניים בישראל, כך שמי שידו משגת יכול לממן עצמאית השתלה בחו"ל, מי שידו אינה משגת נאלץ להמשיך ולסבול.

לצערנו אין הסברה ברמה הלאומית על תרומת איברים מן החי, כל המשאבים מנוצלים כיום רק לעידוד חתימה על כרטיסי אדי, ולמרות שמספר החתימות על הכרטיס עולה הרי שבפועל מספר התרומות מנפטרים עדיין קטן מדי. כתוצאה, משך ההמתנה לתרומת כליה עומד על 5-6 שנים בממוצע.

חיים במתנה

כדי להציל חיים אנחנו חייבים להגדיל את מספר תרומות הכליה מאנשים חיים - זהו יעד חברתי. תרומת כליה מעניקה לחולה את חייו במתנה ואינה מסכנת כמעט בכלל את התורם.

אנו מעוניינים לקדם תיקונים בחוק הקיים שיסייעו להגדלת מספר התרומות מן החי. אנו קוראים לחברי הכנסת לתקן את החוק הקיים באופן שיאפשר לתורמים שלא מקרבה ראשונה לתרום תחת רגולציה ופיקוח מלא של המדינה. מכוח אותו רציונל שבו המדינה מאפשרת לנשים לשמש אימהות פונדקאיות לילדים של אנשים זרים בתמורה לפיצוי כספי, כך עליה לאפשר לאדם לתרום כליה לאדם זר כנגד פיצוי כספי.

לתפיסתנו, יש להעביר את האחריות לאיתור התורם למדינה. כמו כן, אנו סבורים שיש להגדיל את סכום הפיצוי לתורם ולקבוע סכום קבוע, שאינו ביחס לגובה המשכורת, וללא התניה בהחזר קבלות על נסיעות.

מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר בתגובה לטענות כי "הקריטריונים לתשלום פיצויים לתורמי איברים חיים ברורים, ונקבעו על ידי ועדת הבריאות של הכנסת. בכל העולם מחמיאים על כך שההחזר בישראל אינו אחיד, אלא בהתאם להשתכרות, כדי שלא לעודד אוכלוסיות חלשות לתרום בעבור פיצוי. עד היום כל התורמים בישראל קיבלו החזרים, לרבות אלו שהגיעו מחו"ל, פרט לאחד שוויתר מסיבות של אלטרואיזם. במרכז ההשתלות החל במארס 2011 בקמפיין לעידוד השתלות מתורמים חיים באמצעות שיווק תוכנית לחילופי תורמים, ונערכו כנסים לצוותים הרפואיים והסעודיים בארץ בכל יחידות הדיאליזה".

הכותב הוא מושתל כליה ויו"ר העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו