בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוק החדש לתכנון ובנייה: יותר בנייה, פחות תכנון

בשבוע הבא יעלה החוק החדש לאישור סופי. למרות שנתיים של דיונים, ברגע האחרון הוכנסו שינויים שלא הושגה לגביהם הסכמה ושיצמצמו את מעורבות הציבור

29תגובות

ביום חמישי בשבוע שעבר עשתה את דרכה סוללה של מומחי תכנון, בראשות ראש מינהל התכנון של משרד הפנים, בינת שוורץ, אל משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. על סדר היום עמד אחד החוקים היקרים ביותר לנתניהו, חוק התכנון והבנייה - שככל הנראה בשבוע הבא יעלה לקריאות שנייה ושלישית בכנסת. לאחר שיתקבל, אמור חוק זה לאפשר לממשלה לקדם הליכי תכנון ובנייה מהירים לטיפול, בין היתר, במחסור בדירות בישראל.

נתניהו שממתין כבר יותר משנה לאישורו של החוק בכנסת, שמע משוורץ שיש צורך להכניס בו עוד שינויים שייאפשרו ייעול הליכי תכנון - בראשם מתן סמכויות נוספות לוועדות תכנון מקומיות וביטול החובה לערוך נספח סביבתי (בדיקות השלכות סביבתיות) בתוכניות בנייה. בישיבה, שבה נכחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד שרית דנה - שהיא גם אחת ממנסחות החוק - הוסכם לכלול בחוק את התיקונים של שוורץ, וכך החל מרוץ קדחתני להכנסתם.

למרות החלטת ממשלה בעניין, אנשי המשרד להגנת הסביבה דווקא לא נכחו בישיבה זו ובתחילת השבוע מצאו עצמם נאלצים להתמודד עם ההצעות בתוך פרק זמן של שעות ספורות. "כך נראית עבודת מטה של הממשלה", ציין במרירות גורם מקצועי באחד ממשרדי הממשלה. "כמעט שנתיים דנים בחוק הזה ופתאום בתוך יום מכניסים בו שינויים שיכולים להיות בעלי השפעה משמעותית על הטבע והנוף בישראל".

תומר אפלבאום

המהלך של מינהל התכנון במשרד הפנים רק החריף את תחושת התסכול של אנשי המקצוע, נציגים של ארגוני ציבור ופעילים סביבתיים. אלו הופיעו בחודשים האחרונים בפני הוועדה המשותפת לוועדות הפנים והגנת הסביבה והכלכלה בכנסת, שהופקדה על הכנת החוק לאישור בקריאות שנייה ושלישית.

ועדה זו היא תולדה של הליך שהחל כבר לפני כשנתיים. אז גובש חוק התכנון והבנייה באמצעות צוות מצומצם במשרד ראש הממשלה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה ובשיתוף יועצים משפטיים של משרד הפנים. תחילה התכוונה הממשלה לאשר את החוק בהליך מזורז אולם בעקבות לחצים הסכימה להליך ארוך יותר בוועדה זו. בכל הדיונים נכחו נציגי משרדי המשפטים ומשרד ראש הממשלה ופעלו לכך שתוצג עמדה ממשלתית אחידה. זאת על אף שהיה ידוע שלמשרד להגנת הסביבה, יש הסתייגויות רבות מהחוק המוצע. בדיונים ניסו נציגי הארגונים הסביבתיים והציבוריים להכניס שינויים שייצרו לטענתם מערכת איזונים טובה יותר בין צרכי הפיתוח ושימור הטבע ובין יכולת הציבור להתנגד והרצון של הממשלה לקדם תוכניות למגורים ותשתיות.

יושב ראש הוועדה המשותפת, חבר הכנסת אמנון כהן (ש"ס), האזין לטענות השונות שעלו בדיונים והבטיח בחגיגיות: "אחרי כל השינויים שנעשה בעקבות מה ששמענו בוועדה, אפילו האמא של החוק הזה לא תכיר אותו". אולם, בימים האחרונים, לאחר שהנוסח המעודכן של החוק הופץ, התברר כי לא רק שהממשלה כמעט ולא הכניסה שינויים מטעם הציבור וגורמים מקצועיים שהופיעו בפני הוועדה - היא הוסיפה דווקא שינויים שכלל לא דנו בהם, לרבות אלו שדרשה שוורץ, לזירוז התהליכים והפחתת הדרישות הסביבתיות.

החוק החדש נועד, על פי הממשלה, לסייע להתמודד עם הפער ההולך וגדל בין היצע הדירות הנדרש לבין זה שאושר על ידי מוסדות התכנון. ההנחה היא שהגדלת ההיצע תסייע גם לירידה במחירים, אם כי לאף גורם ממשלתי לא ברור מה יהיה שיעור הירידה ומתי היא תתרחש. במשרד ראש הממשלה נתפש החוק כאמצעי שייתן מענה למחאה החברתית והוא קובע שיש לכלול דיור בר השגה בתוכניות, אולם בפועל הוא אינו מתייחס לאמצעי מימון של קידום דיור כזה.

לשם זירוז ההליכים גובש חוק המבטל את הנוהל הקיים של דיון בתוכנית בנייה בכמה ועדות תכנון - הליך היררכי שמתחיל בוועדה מקומית, משם עובר למחוזית ובמקרים רבים אף מגיע לוועדות ארציות. כעת, ידונו בכל תוכנית בוועדת תכנון אחת בלבד. כמו כן מעביר החוק סמכויות רחבות לוועדות תכנון ובנייה מקומיות ומאפשר להן להכין בתחום השיפוט שלהן "תוכניות כוללניות" שיחליפו את תוכניות המתאר המחוזיות.

בנוסף כולל החוק הקמה של שורה ארוכה של ועדות משנה או ועדת מיוחדות לתשתיות שיוכלו לאשר בהליך מזורז תוכניות בנייה, תוך צמצום זכות הערר וההתנגדות של הציבור. מרכיב בולט אחר של החוק הוא צמצום היכולת של המשרד להגנת הסביבה לקבוע אילו בדיקות השפעה על הסביבה יתקיימו במסגרת הליכי תכנון ובנייה.

בדיוני הוועדה טענו נציגים של ארגוני ציבור וסביבה כי תוכניות המתאר המחוזיות - שאותן רוצה החוק לבטל - כבר שריינו עתודות קרקע לבנייה, העונות על הביקוש והצרכים לשנים רבות. טענה זו קיבלה חיזוק גם מוועדת מומחים מטעם משרד הפנים שבדקה באחרונה את עתודות הקרקע המאושרות לבנייה בישראל. לטענת הארגונים הסביבתיים, המתכונת המוצעת של החוק תביא בפועל למצב שבו ועדות מקומיות יוכלו לשנות ייעוד של שטחים פתוחים.

"הוועדות האלו יוכלו למשל לאשר גריעות משטחי יער לטובת בנייה", טוענת איריס האן, מתכננת במכון דש"א של החברה להגנת הטבע. דבר דומה יקרה בעקבות פעילותן של ועדות מיוחדות לאישור תשתיות ותוכניות מגורים. למשל, ניתן יהיה להחיות תוכניות כמו הקמת אלפי יחידות דיור בפארק אריאל שרון, תוכנית שנדחתה בעבר. דוגמה בולטת נוספת היא תוכנית בנייה של אלפי יחידות דיור ברכסים ממערב לירושלים, שבאופן עקרוני ניתן יהיה במסגרת החוק החדש לשוב ולהגיש אותה לאישור. כך, נוסף לפרויקטים של בנייה, תצומצם היכולת של הארגונים הסביבתיים להתערב בפרויקטים של תשתית, דוגמת קו הרכבת בין דימונה לאילת העובר בנוף מיוחד וייחודי.

לדברי האן, בפני ועדת הכנסת הועלו טענות רבות ונימוקים כבדי משקל בעד שינויים בחוק לא רק מצד גופים ירוקים אלא שורה ארוכה של מומחים בתחומים שונים. אולם החוק במתכונת החדשה שהוצגה השבוע, כמעט ולא כולל שום שינוי ממשי הנענה לקולות הביקורת. במקום זאת נוספו לו לטענתה עוד תיקונים מטעם הממשלה שכלל לא נדונו בוועדה, והם מגבירים את סמכותיות הממשלה ואת יכולתה להתעלם מביקורת ציבורית.

האן מזכירה למשל את העובדה ששרים יוכלו למנות נציגים למועצה הארצית לתכנון ובנייה לא על פי רשימה שהוצגה להם, ויוכלו להציג אנשים מטעמם, מה שיוצר פתח למינויים פוליטיים. שינוי נוסף בעל משמעות ציבורית הוא ביטול החיוב לפרסם בתוך שבוע ימים פרוטוקולים של ועדות תכנון או חוות דעת של מומחים שהוגשו לוועדות אלו. כך יוכל מוסד תכנון לקבוע לעצמו לוח זמנים, וליצור מצב שבו הציבור לא מקבל הזדמנות לקבל מידע על תוכניות שעשויות להשפיע על איכות חייו.

"הרפורמה הזאת החלה את דרכה ללא עבודת הכנה של ועדה ציבורית כפי שמקובל ברפורמות מסדר גודל כזה", מציינת האן. "כעת מתברר שבמקום לנסות ולרפא את הפגמים שהולידו הצעת חוק כה דורסנית, ממשיכה הממשלה בשלה ומקדמת להצבעה נוסח שלא רק מתעלם באופן גורף מאלפי הערות שנשמעו אלא משלב במחטף מביש של הרגע האחרון הצעות דורסניות נוספות".

גם ראש הגוף הממשלתי האחראי על שמירת הטבע בישראל, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, הביע אתמול את חששו מהשלכות החוק. הוא מודאג בעיקר מצמצום הנציגות של גוף זה בוועדות התכנון. "כדי לשמור על הטבע וגם לזרז מתן היתרי בנייה, צריך לאפשר לרשות הטבע והגנים להציג את עמדתה וכן חלופות לביצוע כבר בשלב התכנון הראשוני ולא כאשר הכל כבר מתוכנן", טען גולדשטיין אתמול. "הערות בשלבים הראשונים מונעות עיכובים ובזבוז כספים. החוק במתכונתו הנוכחית הרסני לשמירת הטבע המורשת והנוף בישראל ויגרום להגשת אין סוף התנגדויות ועיכובים מיותרים".

ממשרד הפנים נמסר אתמול בתגובה: "העדכונים שהוכנסו להצעת החוק ידונו בכנסת בהתאם להליכים הקבועים. הם גובשו על ידי מינהל התכנון בעקבות עשרות ומאות התייחסויות שהוגשו לרפורמה המוצעת. זה נעשה מתוך ראייה כוללת ושקלול מכלול השיקולים לטובת השגת מטרות הפורמה ובראשן ייעול הליכי התכנון והבנייה וביזור הריכוזיות בענף זה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "הרפורמה תשפר ותקצר משמעותית את הליכי התכנון והבנייה. היא תחסוך לאזרחי ישראל את הסרבול הקיים כיום בהשגת אישורי בנייה ותילחם בתופעת העסקנות והשחיתות. עם כניסתה לתוקף יהיו מסמכים רבים נגישים לציבור באינטרנט ויחסך הצורך לעמוד בתור. הרפורמה גובשה במשך שנתיים בהליך מעמיק על ידי צוותים ממשרדי הממשלה והוקם מנגנון מיוחד לשמיעת הערות הציבור ורבות מהן הוטמעו בחוק. הרפורמה מרחיבה את יכולת ההתנגדות ברמה המקומית כך שאזרח לא צריך להוכיח קשר ישיר לתוכנית אלא יכול להגיש התנגדות כאזרח. הצעת החוק נמצאת בהליכי חקיקה, על פי ההליכים הקבועים בכנסת, ולפיכך כלל התיקונים שהוצעו ידונו במסגרת זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו