טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניתוח פתוח

מחקר ישראלי מצא את הדרכים למשוך רופאים למחלקות הכירורגיות: גאוות יחידה, הגברת זמינותם של רופאים בכירים וחלוקה מחדש של המטלות

תגובות

בחברה האמריקאית מזוהה הרופא המנתח כמקצוע יוקרתי אף יותר מנשיאי אוניברסיטאות, אסטרונאוטים, וראשי ערים, כפי שמתארת האנתרופולוגית, הד"ר פרל כץ, מבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס שבבולטימור במחקר שראה אור בשנת 1999. המנתח האמריקאי מחזיק לרוב בסטריאוטיפ הגיבור, כפי שמספרת בדיחה המתגלגלת שם בקהילה הרפואית על ההבדל בינו לבין אלוהים: אלוהים, כך אומרים, יודע שהוא לא מנתח. ואילו בישראל, לאחר שנים בהם הוגדרו המנתחים הכלליים כגיבורים בקהילה הרפואית ומחוצה לה, דעך בעשור האחרון מעמדם על רקע שחיקה מצטברת, כחלק ממשבר כולל שפקד את הרפואה, שתוצאותיו הם מחסור במשאבים ובכוח אדם, כפי שבא לידי ביטוי גם במאבק הרופאים בשנה החולפת.

ניתוחי רובוטיקה

מחקר חדש שנערך במכון ברוקדייל בחן דרכים להעלאת מעמדו של המנתח הישראלי ולהגדלת הביקוש בקרב הרופאים לעבור התמחות בכירורגיה כללית. בשלב הראשון למחקר רואיינו טלפונית 180 מתוך 208 המתמחים בכירורגיה הפועלים ב-40 המחלקות לכירורגיה כללית בבתי החולים בישראל, כדי לבחון מה משך אותם להפוך למנתחים. בין השאר אובחנו סיבות הקשורות במאפייני הכירורגיה, לרבות הרואיות, אחריות גדולה, עניין רב והחשיפה למקצוע בלימודי הרפואה הכלליים (41%), העבודה המעשית הידנית והרצון לנתח מטופלים (34%), התוצאות המיידיות של העבודה הכירורגית בשיפור מצבו הרפואי של המטופל והרצון לעזור לאנשים (22%) ונטייה למקצוע מגיל הילדות או משיכה בלתי מוסברת (17%). רק 15% מהנבדקים העידו כי בחרו להפוך למנתחים כברירת מחדל, למשל כשלא היתה פתוחה בפניהם האפשרות להתמחות במקצועות אחרים בגלל מגבלות שונות, או מאחר ועלו ארצה ועבדו כמנתחים במדינות מהם היגרו.

לדברי נורית ניראל, חוקרת בכירה במרכז סמוקלר לחקר מדיניות בריאות במכון ברוקדייל, שביצעה את המחקר יחד עם אילה הנדין והפרופ' מיכה רבאו מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומבית החולים איכילוב, "מצאנו כי רובם הגדול של המתמחים בכירורגיה הגיעו למקצוע מסיבות חיוביות, ובחרו במקצוע הכירורג באופן מודע, מתוך אהבה, ולכן המצוקה בה שרוי המקצוע בנפשם".

בשלב השני בוצעו ראיונות בחמש מחלקות שנחשבות למוצלחות במשיכת מתמחים לכירורגיה בישראל. מתוך הממצאים שהתקבלו הוגדרו מספר גורמים שעשויים לסייע לשיפור מעמדו של הרופא המנתח בישראל. המחקר בוצע במימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, וממצאיו יוצגו השבוע בכנס השנתי של המכון בתל אביב.

מספר גורמים המשפרים את מעמדו של המנתח נמצאו במחקר קשורים לאופן ההכשרה בהתמחות בכירורגיה כללית, שאורכת שש שנים. הומלץ להפוך את מחלקות הכירורגיה לאטרקטיביות יותר, למשל באמצעות התמקצעות המחלקה בניתוחי רובוטיקה או ניתוחים באמצעות חתכים זעירים, בשיטה האנדוסקופית.

מנתחי דור ה-Y

החוקרים ממליצים להתאים את סביבת העבודה במחלקות לדור רופאי ישראל של המאה ה-21. לדברי ניראל, "כיום אין ברירה, והרופאים הבכירים צריכים להתאים עצמם לדור ה-Y, המתמחים מהדור הצעיר שפחות מוכנים לעמוד בעומס ההתמחות. ניתן לעשות זאת בהוספת מקצועות חדשים במחלקות, כמו מזכירת מתמחים שמסייעת בפעולות האדמיניסטרטיביות שכיום מוטלות על המתמחה, לוקח דמים או עוזר רופא בחדרי המיון הכירורגים, שיהיה סטודנט בשנה החמישית ללימודי רפואה".

בקטגוריה זו ציינו הנבדקים את הצורך להפוך את חווית העבודה במחלקות הכירורגיה ליותר 'הייטקיסטית', לרבות באמצעות הוספת מחשבים ניידים המאפשרים ביקורים ממוחשבים של המנתחים לצד מיטת החולה. תפקיד חשוב ניתן במחקר לרופאים הבכירים בהזרמת כוח עבודה צעיר. לדברי ניראל, "על הרופאים הבכירים לשמש מודל לחיקוי, והדבר נכון בעיקר לגבי מנהלי המחלקות. עליהם לשמש 'דוגמה אישית' ולשתף את המתמחים בהתלהבות למקצוע".

המחקר מצא כי יצירת אווירה של 'גאוות יחידה' במחלקות הכירורגיה עשויה לתרום להעצמת מעמדו של המנתח הישראלי, לרבות יצירת 'הווי יחידתי'. ההמלצה לקוחה מהז'רגון הצבאי, ואיננה מפתיעה על רקע הרכב המנתחים הכולל עדיין רוב גברי. בשנים האחרונות עלה מספר הנשים המתמחות בכירורגיה כללית, ושיעורן הגיע לכ-20% מכלל המתמחים. לדברי ניראל, "יש צורך בהימצאות פיזית של מנהל המחלקה שתאפשר פתרון מיידי של בעיות וחשובה הדאגה למתמחים והגאווה בהם. מדובר בהמלצה משמעותית, כי עד השנים האחרונות היו מחלקות כירורגיות בהן שלטה לעתים אווירת טרור כלפי מתמחים".

לדברי הד"ר ריקרדו אלפיסי, יו"ר איגוד הכירורגים ומנהל מחלקה כירורגית ב' בבית החולים הלל יפה, "גם היום, לאחר מאבק הרופאים הממושך, עדיין יש מחסור בכירורגים. בכירורגיה כללית אין יום ואין לילה, ומעבר לאבחנה, הרופא צריך לבצע ניתוח, ולא פעם בתנאי עייפות. גם לעתיד, המקצוע אינו מהרווחיים ברפואה, כי בקופות החולים אין מקום להעסקת כירורגים, ובבתי חולים פרטיים רוב הפעילות משולמת מהביטוחים המשלימים, והתעריפים למנתחים נמוכים יחסית. שביתת הרופאים היתה גדולה, ונמהלנו בתוכה, לכן הבעיות נותרו. אך בכל מקרה, הכירורגים הכלליים לא מתבכיינים, גאים במקצוע, ורואים בו את המקצוע המאתגר ביותר ברפואה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות