בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאות רופאים בהדסה מודים: אנחנו תורמים לאלימות נגדנו

כשליש מהצוות הרפואי בביה"ח הודו במחקר שיחס מזלזל למטופלים והתנשאות תרמו להתפרצות כלפיהם; המחלקות ה"מסוכנות" ביותר: המיון והחוץ

105תגובות

כשליש מהרופאים והאחיות בבית החולים הדסה עין כרם הודו כי התנהגותם תרמה להתרחשות אירוע אלים במוסד. כמחצית מאנשי הצוות הרפואי אף העריכו כי התנהגותם תורמת להתפרצות האירועים האלימים. כך עולה ממחקר שנערך בקרב 705 רופאים ואחיות בבית החולים, אשר הצביע לראשונה על תפקידם של חברי הצוות הרפואי בליבוי תקריות אלימות במרכזים רפואיים.

במחקר נאספו מחברי הצוות הרפואי 4,047 היגדים על הגורמים המלבים אלימות בבית החולים, והתברר שהצוותים הרפואיים סבורים שלהתנהגותם היתה תרומה מכרעת להתפתחות אווירה אלימה. התברר כי 39% מהגורמים נבעו מההתנהגות הכללית של הצוות, 29% היו קשורים למטופלים ו-16% נגעו להתנהלות בית החולים. מלבד זאת, 10% מההיגדים היו קשורים להמתנה הממושכת בבית החולים, המשפיעה על המטופל או מושפעת מנוהלי הארגון ועשויה ללבות אלימות.

במחקר זוהו הגורמים התורמים לאלימות בקרב המטופלים, הצוות הרפואי והארגון. בין הגורמים שהוזכרו כתלויים בצוותים הרפואיים היו התנהגויות מונעות אלימות, כמו יצירת אווירה בטוחה להעלאת שאלות, וכן מתן הסבר מפורט וסבלני למטופל על מצבו. לצדם הוזכרו גורמים התורמים להיווצרות אלימות, כמו יחס מתנשא, זלזול, היעדר תודעת שירות, טון דיבור לא מכבד כלפי המטופל והיעדר ותק.

אמיל סלמן/ג'יני

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ועדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ביחס לגורמים התלויים במטופלים וקרוביהם ערך המחקר הבחנה בין מטופלים הנתפשים כבעלי רקע אלים, לבין מטופלים שנקלעו לאירוע האלים כתוצאה מהסיטואציה, וכך מהווים אתגר התמודדות גדול יותר לצוות הרפואי.

מצד הארגון זוהו כמה גורמים מעודדי אלימות, בהם מבנה ארכיטקטוני בעייתי של המחלקה, מחסור בכוח אדם ואשפוז בצפיפות.

המחקר העלה כי מרבית הסיטואציות האלימות בבית החולים מתחילות מאירוע שגרתי שמסלים, כמו בן משפחה של מאושפז שיושב לצדו על מיטה נקייה ומעורר זעם בקרב הצוות, או קרובים שמבקשים לבקר מאושפז מחוץ לשעות הביקור הרשמיות במחלקה. "במצבים אלה התרחשה פגיעה רגשית דו-צדדית בקרב התוקף והמותקף בסיטואציה, וכל צד האשים את האחר", הסבירה סיגל שפרן-תקוה, מרכזת לוגיסטיקה ומיחשוב בהנהלת הסיעוד של בית החולים בעין כרם, שערכה את המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלה.

המחקר העלה כי הנטייה לאלימות בבית החולים גבוהה במיוחד בחדרי המיון, ובהמשך, בסדר יורד, במרפאות החוץ, במחלקות הכירורגיה, במחלקה הפנימית, בטיפול נמרץ ובאונקולוגיה. כך התברר כי אחות בחדר המיון מצויה בסיכון גבוה פי 5.5 להיפגע בתקרית אלימה בהשוואה לאחות במחלקה פנימית. "רמת האלימות הגבוהה במחלקה תלויה ככל הנראה בגורם ההמתנה", הסבירה שפרן-תקוה, "צוותים רפואיים שמותקפים באלימות אינם אשמים בכך והאשם מצוי ראשית כל בתוקף. אולם הצוות הרפואי יכול לנהוג באחריות ולהימנע מתרומה לליבוי האירוע האלים, ויש לתת לו את הכלים לכך".

ביום ראשון האחרון השבית ועד האחיות בהדסה עין כרם את הפעילות בחדר המיון למשך שעתיים, במחאה על תקיפת אחות בסוף השבוע שעבר. האחות הותקפה בחדר המיון על ידי עציר שהובא לטיפול רפואי כשהוא מלווה בשוטרים. היא נחבלה באפה ונזקקה לטיפול רפואי. במקרה אחר דווח כי קרוב משפחתו של מטופל שהמתין סמוך לחדר המיון תקף מילולית אח העובד במיון, באירוע שלדברי אנשי הצוות כמעט הידרדר לאלימות פיזית.

מחקרה של שפרן-תקוה נערך במימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, וממצאיו יוצגו מחר בכנס השנתי של המכון. הוא המליץ להקים צוות משימה ארצי למיסוד נהלים אחידים במוסדות הרפואיים כלפי אלימות ולמניעת אלימות, וכן לשפר את תודעת השירות בבתי החולים, בניסיון לשמור על אווירה לא אלימה. "האלימות במערכת הבריאות מופיעה במקומות שמסמלים חמלה והצלת חיים, כמו חדרי מיון או חדרי טראומה, ההופכים לפתע לשדה קרב", הוסיפה שפרן-תקוה, "צוותים רפואיים נתפשים כבעלי יכולות, וברמה המשפטית כאחראים על הטיפול הרפואי. כשיש אלימות המצב מתהפך והצוותים הופכים לקורבנות פסיביים. כמטפלים עלינו לזהות תהליכים שתורמים לאלימות ולטפל בהם".

בשנים האחרונות תועדה ירידה במספר התקריות האלימות במוסדות הרפואיים, אולם נרשמה עלייה בדיווחים על אלימות מילולית. בין השנים 2005-2007 דווחו 1,600 אירועים אלימים במוסדות רפואיים מדי שנה לאגף הביטחון במשרד הבריאות. ב-2008 זינק מספר הדיווחים ל-4,000, בשנת 2009 דווח על 3,670 מקרים, וב-2010 על 2,528 תקריות אלימות, כחמישית מהן פיזיות והיתר מילוליות. בינואר 2011 הפיץ מנכ"ל משרד הבריאות חוזר שקרא למוסדות הרפואיים לנקוט צעדים למניעת אלימות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו