בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההבדלים בין בעיות פסיכיאטריות של נשים וגברים

תפישת הרפואה המגדרית מחלחלת בהדרגה גם לפסיכיאטריה, ומחדדת את הצורך לאבחן ולטפל במצוקות הנפשיות של כל מגדר באופן שונה

33תגובות

מחקרים בפסיכולוגיה תעסוקתית מאבחנים לאחרונה הבדלים מגדריים באופיין של המצוקות הנפשיות שמפגינים מועסקים במקומות עבודה. במטרה למקסם את התועלת הכלכלית של העסק, בדיקות פסיכולוגיות בחנו את ההבדלים במצוקות הנפשיות שמתפתחות בקרב עובדות בהשוואה לעובדים. אחד המחקרים מאוניברסיטת טוקיו ביפן, שהתפרסם בספטמבר 2008, מצא כי הגורם המשמעותי לדיכאון של נשים עובדות מצוי ביחסים הבין-אישיים, בעוד שהגורם המשמעותי בקרב גברים קשור בהישגים מקצועיים. מחקר נוסף מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב מצא לפני שנה כי אחריות גדולה יותר לסידורים בבית, המאפיינת בעיקר נשים עובדות, מלווה בסיכון מוגבר לעלייה בלחץ הדם ולהתפתחות לחץ נפשי, יותר מאשר גברים מפרנסים, שלרוב אינם נדרשים במקביל למטלות יום-יומיות במשק הבית.

התפתחותו בשנים האחרונות של ענף הרפואה המגדרית מוביל לאחרונה חוקרים בעולם לבחון האם וכיצד מאפייני המגדר משפיעים על מצוקות הנפש. סקירה שבוצעה לקראת יום העיון השנתי של החברה הישראלית לרפואה מגדרית, שייערך מחר (שני), מעלה כי התרופות הפסיכיאטריות, שהשימוש בהן גובר לאחרונה, פועלות אחרת על גברים ונשים, מה שדורש מודעות מיוחדת מצד הרופאים המטפלים.

"המחקרים הרפואיים בתחום הטיפול הפסיכיאטרי נעשו בעיקר על גברים, וכתוצאה מכך הרפואה לא הבדילה בין המינים בהתייחס לריפוי ממצוקות נפשיות, למרות שנדרשת התייחסות שכזו", אומרת ד"ר ציפי דולב, פסיכיאטרית לבריאות האשה וחברת ועד החברה הישראלית לרפואה מגדרית.

בבחינת שכיחותן של מצוקות נפשיות מוכרים כבר שנים הבדלים בין המינים. כך, למשל, ידוע כי מחלות מצב הרוח, כמו דיכאון וחרדה, וכן הפרעות אכילה, הפרעת אישיות גבולית והפרעות שינה מאפיינות יותר נשים מאשר גברים, ואילו סכיזופרניה מגיל צעיר, הפרעה פוסט טראומטית, התמכרויות והתאבדויות מאפיינות גברים יותר מאשר נשים. "בדיכאון, למשל, השכיחות בקרב נשים גבוהה פי שתיים, ובין הגורמים המוערכים לתופעה קיימת הנטייה המוגברת של נשים לפנות לקבלת טיפול, שינויים הורמונליים נשיים, והשפעות מוגברות בקרב נשים של עונות השנה, ביחס לגברים", אומרת דולב. הפרעת דיכאון בקרב נשים תפגע יותר בתפקוד בבית, בעוד שדיכאון בקרב גברים נוטה לפגוע יותר בתפקוד במקום העבודה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

אחד התחומים הנוטה להבדל מגדרי שהראיות בו מתחילות להיאסף לאחרונה קשור בתרופות הפסיכיאטריות לטיפול בדיכאון וחרדה. תרופות אלה מקבוצת SSRI מעכבות את הספיגה מחדש של כימיקל הסרוטונין במוח, ומעלות את ריכוזו, במטרה להוביל לשיפור במצב הרוח. לפי נתונים מארה"ב, בקבוצת הגיל של 45 עד 64, 22% מהנשים משתמשות בתרופות אלה, בהשוואה ל-9% מהגברים. בישראל ההערכות כי מטופלים בהן 8% מהאוכלוסייה הבוגרת.

מחקרים מצביעים על הבדלים מגדריים ב"פרמקו-קינטיקה" של התרופות הללו, דהיינו בספיגה והפירוק שלהן בגוף. "ישנן תרופות כמו ציפרלקס, שלא מוכר בהן הבדל בין המינים, אולם ישנן תרופות אחרות בהן אובחנו הבדלים. למשל, התרופה 'לוסטרל' מגיעה לכדי ריכוז גבוה יותר בקרב נשים, לכן ייתכן וצריך להתאים לנשים המטופלות בה מינונים קטנים יותר בהשוואה לגברים", מסבירה דולב. באופן כללי, לנשים אחוזי שומן גבוהים מאשר לגברים, אולם מנגד, קצב התרוקנות הקיבה של נשים אטי יותר ונפח הדם שלהן נמוך יותר. לכן, מחקרים מצביעים על הצורך לתת לנשים מינון קטן יותר של תרופות מאשר לגברים.

לפי ההורמונים

גם הפעילות ההורמונלית הנשית משפיעה על ספיגת התרופות הפסיכיאטריות. "חומרי הסרוטונין ונוראדרנלין במוח קשורים לפעילות הורמון האסטרוגן, הנוטה לרדת לקראת סוף המחזור החודשי. תקופה זו שלפני המחזור עשויה להתבטא בירידה במצב רוח, המאפיינת נשים הסובלות מתסמונת הקדם וסתית", מסבירה דולב. "לכן, יש מצבים בהן יש לטפל בתרופות מקבוצת ה-SSRI באופן ממוקד, רק במשך עשרת הימים או השבוע שלפני המחזור".

גם באשר לתרופות נוגדות הפסיכוזה, המשמשות בין השאר לטיפול בסכיזופרניה, אובחנו לאחרונה הבדלים מגדריים, המצריכים התאמת מינון בקרב נשים בהתאם לשינויים הורמונליים. "כשרמות האסטרוגן נמוכות לקראת סוף המחזור או בגיל המעבר, ידוע כי בקרב נשים סכיזופרניות נצפית החמרה במצב, הדורשת העלאת מינון של התרופות הללו". העבודות החדשות מצביעות על הצורך להתאים טיפולים תרופתיים פסיכיאטריים בקרב נשים בהתאם לגיל ולמועד בחודש, בהתייחס למצב ההורמונלי. "כשאני בודקת אשה, אני נוהגת לברר מתי חלה ההחמרה הנפשית במצבה, ביחס למחזור. אלו פרטים שלרוב לא שואלים, כי בקרב מטפלים חסרה לעתים המודעות לביצוע התאמות תרופתיות לנשים", אומרת דולב. באשר לתופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטריות, ככלל מחקרים מצביעים על ריבוי תופעות לוואי אצל נשים בהשוואה לגברים, לרבות בחילות, הקאות, עצירות, כאבי ראש, רעד ושינויים בווסת, עלייה במשקל והפרעות שינה, ושיבושים בפעילות בלוטת התריס. בקרב גברים נצפות יותר תופעות לוואי הקשורות בעצירת שתן, פגיעה בתפקודי כליות והפרעות בתפקוד המיני. "קיימת שאלה האם התמונה השונה של תופעות הלוואי קשורה להשפעות תזונתיות, ואולי גם לכך שנשים יותר מדווחות על תופעות לוואי. בפסיכיאטריה, כמו בעוד ענפים ברפואה, יש צורך להתחיל להתרגל לאבחן ולטפל כל מגדר באופן שונה", מסכמת דולב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו