זיכרון טעון גנטית

כיצד נרתם חקר הגנטיקה לסייע בהבנת הגורמים למחלות הפוגעות בזיכרון, ובהן אלצהיימר?

עידית מאיה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידית מאיה

דבורה (שם בדוי) היתה בריאה, מנהלת לשכה בחברה קטנה, נשואה ואם לשלושה. לאחר יום הולדת חמישים החל בעלה לשים לב שהיא שוכחת מעט יותר, והם צחקו על זה ביחד באומרם ש"הגיל עושה את שלו". בהמשך החלו הילדים לטעון שדבורה מתקשה למצוא מלים מתאימות בזמן שהיא מדברת. יותר ויותר היא משלבת מלים מספרדית - שפת האם שלה, למרות שהיא יודעת שאין הם מבינים שפה זו. בעלה פנה לרופא לבדיקה אחרי הפעם הראשונה שהתקשרו השכנים לספר, שראו אותה מסתובבת ליד הבית ונראית אבודה. כך לרוב מתחילה מחלת אלצהיימר. מחלה זו, הגורמת לבעיות זיכרון ותקשורת, מוכרת לרבים מאתנו מניסיון אישי. כ-10%-15% מהאוכלוסייה הכללית יסבלו ממנה במהלך חייהם. אך לא אתמקד במאמר זה באבחנה הקלינית, אלא אנסה לענות על השאלה: האם אלצהיימר הינה מחלה גנטית? האם מדובר במחלה אחת או בקבוצת מחלות?

אנו הגנטיקאים מתעניינים בנוגע לבני משפחה נוספים. ברור לכולנו כי אם המחלה קיימת אצל הורה ושניים מתוך חמשת ילדיו, וכן בכמה מאחיו ובני דודיו, נחשוד בגורם גנטי יותר מאשר אם מדובר במקרה בודד במשפחה. זו גם הגישה בבואנו לנתח את הגורמים הגנטיים במחלת האלצהיימר. לפי הנתונים בספרות הרפואית, בכ-75% מהמקרים מחלת אלצהיימר אובחנה בבן משפחה אחד בלבד. מרבית המידע הגנטי בנוגע לגורמים הגנטיים המעורבים במחלה נפוצה זו עדיין אינם ידועים או מצויים בתהליכי מחקר. כמו במחלות נפוצות אחרות כגון סוכרת או אסתמה, אנו מגלים כי קיימים גורמים גנטיים וסביבתיים שונים שמשפיעים על הופעתן, בצורת תורשה מורכבת.

מחלה משפחתית

רק ברבע מהמקרים אנו נתקלים בשני בני משפחה או יותר עם אבחנה קלינית של אלצהיימר, ורק אז נוכל להתייחס לכך כאל מחלת אלצהיימר משפחתית. העונים להגדרה זו נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: מחלת אלצהיימר מאוחרת אחרי גיל 65 שנים, המהווה כ-95% מהמקרים, ואלצהיימר מוקדמת שהסתמנה לפני גיל 65 שנים. אמנם קלינית מדובר במחלה דומה, אך מבחינה גנטית ותורשתית מדובר במחלות אחרות, ויש לכך השפעה על סכנת ההישנות במשפחה והאפשרויות לביצוע של בירור גנטי. מחלת האלצהיימר המשפחתית של הגיל המוקדם (Early Onset Familial Alzheimer Disease) מועברת ב"תורשה אוטוזומלית דומיננטית". בצורת תורשה זו קיים שינוי בעותק אחד של גן מסוים אצל המטופל, ולמרות נוכחות של עותק שני תקין, קיים ביטוי של מחלה קלינית. במקרים אלו הסיכוי להעביר את העותק עם השינוי הגורם למחלה לצאצאים הוא 50% - פי 3-5 מהסיכון באוכלוסייה הכללית. ידועים כיום לפחות שלושה גנים האחראים לצורת תורשה זו, אחד מהם הוא APP שמצוי בכרומוזום 21, והוא שאחראי להופעת מחלת האלצהיימר בגיל צעיר אצל מטופלים עם תסמונת דאון, הנובעת במרבית המקרים מ"טריזומיה" - שלישייה של כרומוזומים מספר 21.

התורשה האחראית לאלצהיימר המשפחתית של הגיל המבוגר היא תורשה מורכבת רב גורמית. בתורשה זו לא מספיק שינוי בגן אחד כדי לגרום להופעת המחלה. למעשה חוברים יחדיו כמה גורמים גנטיים עם גורמים סביבתיים, וכנראה רק בשילוב מסוים תהיה מחלה קלינית. לגנים המשתתפים בצורת תורשה זו אנו קוראים - Susceptibility Genes. כלומר גנים האחראים על "נטייה" גנטית. בקרב אנשים שאובחנו עם מחלת האלצהיימר קיימת שכיחות מוגברת של שינויים מסוימים בגנים אלו. אין הדבר אומר שכל מי שיש לו את השינוי יחלה במחלה, אלא רק שיש לו סיכון מוגבר לכך לעומת האוכלוסייה הכללית.

קיימים גנים רבים החשודים כאחראים להעלאת הסיכון לאלצהיימר של הגיל המבוגר - הידוע בהם הוא E-APO, שבו שינוי באות מסוימת שכיח יותר בקרב החולים ושינוי אחר שכיח יותר בקרב אלו שאינם חולים. בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה של מטופלים שחלו באלצהיימר קיים סיכון להופעת המחלה של פי 2.5-2 לעומת האוכלוסייה הכללית. אם נייצג זאת באחוזים: 15%-30% מבני המשפחה מדרגת קרבה ראשונה של חולים יאובחנו עם מחלת אלצהיימר, לעומת 10%-15% מהאוכלוסייה הכללית.

בפועל, בשלב זה של המחקר הרפואי, אין המלצה גורפת לביצוע של בדיקות גנטיות כאלו או אחרות לא במטופלים עם אלצהיימר ולא בבני משפחותיהם - גם לא כאשר המחלה הופיעה בגיל צעיר מ-65 שנים. מדוע? כיוון שעד שלא נדע בוודאות מהם הגורמים שמשפיעים על הופעת מחלת האלצהיימר, כיצד מונעים אותם ובכך מונעים את הופעת המחלה או כיצד מטפלים בה, מה יועיל לנו מידע זה? כיצד נתרום לבני המשפחות אם נאמר להם כי בגיל מבוגר - עוד 20 או 40 שנים - יחלו במחלה זו, אך לא נוכל למנוע זאת או לטפל בהם לאחר שיחלו? דרושה קפיצת דרך משמעותית במניעה ובטיפול של המחלה לפני שנמליץ על ביצוען של בדיקות גנטיות אלו בצורה שגרתית, במיוחד במחלה כה נפוצה באוכלוסייה הכללית כמו אלצהיימר.

הכותבת היא רופאה בכירה במכון רפאל רקנאטי לגנטיקה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ