בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לידה בלחץ גבוה

בישראל מתבצעות אלפי לידות ואקום בשנה. מחקרים חדשים מעלים לדיון את הדילמה בין בחירה בוואקום ללידה בניתוח קיסרי

17תגובות

"מבחינתי קרה לנו נס", מספרת אלה, שבנה נולד בלידת ואקום קשה לפני שנה וחצי בבית חולים בצפון הארץ והשתקם. כתוצאה מהלידה נוצר שטף דם פנימי קשה וחשד לזעזוע מוח עקב משיכה חזקה מדי של הוואקום. רק לאחר חודש שוחררה המשפחה לביתה בשלום, ועד היום התינוק במעקב. צלקת קטנה עדיין מעטרת את ראשו, מזכרת מההליך. "נשים לא מודעות להשלכות ולסיכונים של הוואקום. מדברים ומכינים אותך רק ללידה רגילה או לניתוח קיסרי", היא אומרת.

בישראל מתבצעות מדי שנה אלפי לידות ואקום. רובן מסתיימות ללא פגעים משמעותיים לתינוק ולאם, אך יותר מ-25% מלידות הוואקום גוררים סיבוכים רפואיים שונים והמשך טיפול ומעקב.

לידת ואקום היא לידה שבמסגרתה נשלף התינוק מתעלת הלידה באמצעות מכשיר שאיבה קטן, משאבה שממנה יוצא צינור גומי שבמרכזו ידית ובקצהו גביע (קאפ) קטן עשוי פלסטיק או מתכת. הגביע מולבש על ראשו של התינוק ומסייע במשיכתו החוצה. מכשיר הוואקום נמצא בשימוש ברפואת המיילדות מסוף שנות החמישים. כדי לבצע לידת ואקום, על העובר להיות מבוסס היטב באגן האם, במצג ראש (ראש העובר כלפי מטה). היולדת עצמה צריכה להיות בפתיחה מלאה, כשצוואר הרחם מחוק לחלוטין. נהוג לבצע לידת ואקום לעוברים שמשקלם המשוער אינו עולה על 4 ק"ג. בעת לידת ואקום חייב להימצא בחדר הלידה רופא מיילד, ולרוב רופא ילודים המוקפץ מהתינוקייה הסמוכה. לתינוקות בלידת ואקום תיווצר לכמה ימים כיפה סגולה על הגולגולת, כתוצאה משטפי דם.

בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור לידות הוואקום בישראל ובעולם. לפי נתונים שרוכזו במשרד הבריאות, בשנת 2000 בוצעו בישראל 5,503 לידות ואקום, בשנת 2004 עלה מספרן ל-5,938 ובשנת 2010 ל-6,656 לידות ואקום. לדברי פרופ' קובי בר, יו"ר החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ומנהל היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי וולפסון, אחוז לידות הוואקום עמד בשנת 2010 על 5.1% עם שונות של בין 1%-9% בין בתי החולים השונים.

הסיבות ללידת ואקום מגוונות, ותלויות במצב העובר והאם. המצב השכיח ביותר הוא כשהיולדת מתקשה לסיים את השלב השני של הלידה - שלב הלחיצות, ובמקביל נראה כי העובר משדר סימני מצוקה כגון האטה בדופק. יש המייחסים זאת לעלייה בשימוש במאלחש 'אפידורל', המאריך את השלב השני של הלידה, ותורם לתשישות האם. בנוסף, מבוצעת לידת ואקום כשידוע מראש שהאם סובלת ממחלה כגון מחלת לב או ריאות ובמקרים של זיהום בקרומים ובשק מי השפיר או מצוקה עוברית אחרת. ניסיונות ללידת ואקום ניתן לבצע עד שלוש פעמים. אם הניסיונות לא צלחו, יש לבצע במהירות ניתוח קיסרי. ללידות מכשירניות, לרבות לידות ואקום, סיכונים לא מעטים לתינוק וליולדת. לדברי ד"ר אורית מורן, מנהלת חדרי הלידה בשיבא, "מבחינת האם מדובר בעיקר בסיכוי רב יותר לקרעים ברצפת האגן ודימום במהלך הלידה. לאחר הלידה ייתכנו גם קשיים בשליטה על הסוגרים".

ומה לגבי הסיכונים לתינוק? "בלידת ואקום התינוקות לרוב יוצאים עם בצקת קלה על הקרקפת שנעלמת בתוך יומיים שלושה. ישנם גם מצבים של שטף דם תת עורי באזור הקרקפת, ובמקרים קשים ישנו צורך במתן דם לילוד או מתפתחת אנמיה. לתינוקות שנולדו בלידת ואקום סיכוי רב יותר לצהבת".

לדברי ד"ר מורן פגיעות חמורות כמו שברים בגולגולת ופגיעות מוח הן נדירות. "הוואקום אינו אמור להגיע למוח. גם שברים זה דבר מאוד יוצא מן הכלל. בעשרים שנה אני מכירה אולי מקרה אחד של שבר בגולגולת. בסך הכול, לידת ואקום הנעשית בזמן נכון ובמיומנות, משרתת את החילוץ של היילוד. לצוות הרפואי וליולדת אותה מטרה, להוציא את הילד בבטחה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

אז מה עדיף - ניתוח קיסרי או ואקום? למרות עידוד הילודה הטבעית ההולך ורווח, לאורך השנים שלטה בעולם המגמה בקרב רופאים גינקולוגים כי ברוב המקרים עדיף לבצע ניתוח קיסרי על פני לידת ואקום, מתוך רצון למנוע נזק לתינוק כתוצאה מהשאיבה. אחוז הניתוחים הקיסריים בישראל הוא כיום 19% בקירוב. מחקר שנערך בשנת 2009 באוניברסיטת טקסס בראשותו של ד"ר ג'יימס אלכסנדר, והתפרסם בכתב העת Gynecology & Obstetrics, קבע כי לידת ואקום אינה מעלה את הסיכוי לנזק מוחי לילוד יותר מניתוח קיסרי. נמצא כי במקרים מסוימים לידת ואקום אף עדיפה, ויכולה לחסוך לאם ולתינוק סיכונים מיותרים.

פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל בית החולים לנשים בבית חולים בילינסון, מעדיף לידה רגילה על ניתוח קיסרי. "כל מקרה לגופו, אבל עדיף - אמנם לא ברוח עקשנית - ללכת על ואקום. ניתוח קיסרי מורכב, ולידת ואקום הרבה יותר מהירה". לדברי פרופ' משה מזור, מ"מ יו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה, "הצוות צריך לעשות שיקול דעת מקצועי וענייני, ולעתים במהירות. ניתוח במצב בו האשה בפתיחה מלאה והראש נמוך - הוא ניתוח בסיכון גבוה. זה המצב הכי מסובך שיש. יש יותר דימום וסכנה לזיהום וקושי בחילוץ, חשש לקרע של הרחם או חלילה קרע בתעלת הלידה".

אצבע קלה על הוואקום

סיוון בן נתן, 28, ממושב רמות השבים, ילדה את בתה הראשונה לפני כשנתיים בבית החולים מאיר. לאחר לידת ואקום שהסתבכה, מצאו עצמם סיוון ובן זוגה עם התינוקת בטיפול נמרץ עם חשש לחייה.

"נכנסתי ללידה רגילה, ואחרי שעות של צירים וניסיונות דחיפה לא הצליחו להוציא את הילדה. הראש היה כבר ממש בחוץ, ולפתע התחילו לראות שהדופק מתחיל לרדת, ויש מצוקה עוברית. בנוסף היה רקע של היריון בסיכון, היות והיה חבל טבורי אחד. פתאום שמעתי בחדר את הרופא אומר צריך לעשות ואקום. הכול קרה מהר. אני ממש זוכרת את ה'פק' של הוואקום, את צליל המשאבה שהתנתקה מהראש. הוואקום נכשל, ופתאום אני שומעת את הרופא אומר בטון תקיף: 'זוז הצידה, תן לי לעשות את זה'. אז הבנתי שמי שניסה לעשות את הוואקום הראשון היה רופא מתמחה. בתי הובלה לתינוקייה, ואני למחלקת להתאוששות יולדות. לאחר שעה אמרו לי שיש חשד לאנמיה אצל הילדה ושזה שכיח. לאחר שעתיים קראו לי לעלות לתינוקייה, ואני רואה את הילדה עם ראש בגודל של כדורגל, לא פחות. זה היה נורא".

כתוצאה מהוואקום נוצר דימום תת עורקי וחשד לשבר פנימי אצל התינוקת. "ראש המחלקה אמרה שייתכן והילדה לא תחזיק מעמד. לאחר מכן התפתחה גם אי ספיקת כליות ודלקת ריאות. טסנו עם התינוקת באמבולנס לבית חולים 'שניידר', שם בדיעבד הצילו את חייה. היינו שם שלושה שבועות, ורק לפני כמה שבועות הסתיימו המעקבים הרפואיים. זו שערורייה שנותנים למתמחה לבצע ואקום במצב כזה. הלידה הותירה אצלי טראומה נפשית גדולה. הילדה שלי לוחמת, ותודה לאל הכול בסדר היום, אך אני מקווה שהחוויה הבאה תהיה מתקנת", אומרת סיוון.

ממשרד הבריאות נמסר כי "כמו כל פעולה מילדותית, לידת ואקום (שולפן ריק) מתבצעת לפי הוראות רפואיות ברורות בהתאם לשיקול דעת הרופא המטפל, המנסה לשקול איזו מהפעולות מתאימה למקרה הנדון, ומנסה לפעול לפי תועלת הפרוצדורה לעומת הסיכון ליולדת. בבתי החולים הציבוריים מתמחים מבצעים את כל הפעולות הפולשניות בהתאם לניסיון, ותמיד בהשגחת רופא מומחה. משרד הבריאות עורך ביקורות על מנת לוודא שהטיפול בבית החולים מתנהל ברמה המקצועית הטובה ביותר".

מהמרכז הרפואי מאיר נמסר בתגובה כי "ההנחיה הקלינית בחדר הלידה שלנו ברורה, ולפיה כל התערבות בלידה שאינה רגילה לחלוטין נעשית באחריות הרופא הבכיר. ההנחיות הקליניות של המחלקה מוגדרות על בסיס ההנחיות הרפואיות המקובלות במצבים של מצוקת עובר או חוסר התקדמות הלידה. בהערכת בטיחות הטיפול בחדרי הלידה יש להתחשב בעיקר בשיעור הסיבוכים. לגבי הלידה של גב' בן נתן, ההתערבות והשימוש במכשיר ואקום היו באינדיקציה נכונה ובזמן, ובוצעו לפי הנהלים המקובלים, ואכן כיום, כשנתיים לאחר הלידה, גם הצורך במעקב רפואי הסתיים. ההקפדה על ההנחיות הקליניות מבטיחה את שמירת הדרך הבטוחה ליילוד העובר. תהליכי העבודה בחדר הלידה במאיר ימשיכו להיות מבוקרים כל העת לשמירת בטיחות הטיפול באם ובילוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו