בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עודפי קליטה

מחקר חדש מזהה עלייה בממדי ההשמנה והרגלי תזונה לקויים בקרב נשים שעלו מאתיופיה בשנות התשעים

תגובות

עולות מאתיופיה פיתחו הרגלי אכילה גרועים יותר מנשים ישראליות ותיקות בתוך פחות משני עשורים, והן סובלות מעלייה דרמטית בשיעורי ההשמנה - כך עולה ממחקר ישראלי חדש.

המחקר בראשות הדיאטנית הקלינית הדס רגב טוביאס, ובשיתוף ד"ר עליזה שטרק ופרופ' רם רייפן מבית הספר למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אבחן 42% מהנשים שנבדקו מקרב יוצאי אתיופיה כסובלות מעודף משקל ו-11% מהשמנת יתר.

למרות שמדד ה-BMI המשמש להערכת עודף משקל עמד אצל הנבדקות על 17-19 יחידות עם העלייה ארצה, כיום עומד המדד על 25 בממוצע - הערך העליון בטווח התקין.

המחקר פורסם בינואר האחרון בכתב העת הבינלאומי Nutrition, וחושף תמונת מצב עדכנית על תזונתן של נשים שעלו מאתיופיה. הוא נערך לפני כשנתיים בשכונת קריית משה שברחובות בקרב 53 נשים שעלו מאתיופיה בשנות התשעים, בגילאי 20-45. הנבדקות נשאלו מה אכלו ב-24 השעות האחרונות לבדיקה, ובמקביל נערך מעקב בן שנה בכל הקשור להרגלי האכילה, לרבות מדידות גובה, משקל והיקף מותניים. "הנתונים מאוד מדאיגים", אומרת רגב טוביאס, "צריך להבין שכשהן הגיעו לישראל לא היתה להן בעיית השמנה. רבות מהן מבינות שהן בעודף משקל, אך גם לא דיברו איתן מעולם על המשמעות, הסיבוכים והתחלואה הנגרמת כתוצאה מההשמנה, כמו סוכרת. אנו יודעים שבאתיופיה הן היו הרבה יותר פעילות גופנית, וכאן הרבה פחות. מדברים איתן על הנקת התינוקות וחיסונים, אבל לא דובר איתן על טיפול בעודף משקל".

ממצאי המחקר הראו צריכה נמוכה ביותר של פירות וירקות (1.2 מנות ביום) בניגוד להמלצות (5 מנות), למרות שידוע כי חלק גדול מהעולים הגיעו מאזורים כפריים באתיופיה, גידלו שם פירות וירקות בעצמם, וצרכו מהם כמויות נכבדות. כמו כן, מצאו החוקרים כי הנשים האתיופיות זנחו את התפריט המסורתי הכולל שימוש בדגן עשיר בסיבים תזונתיים "טף", שממנו מכינים את המאפה המסורתי אינג'ירה. "מדובר במוצרי מזון יקרים - שק של 50 קילו טף עולה בארץ 60 ש"ח, כפול מקמח לבן, ולכן אלו שעדיין עושות אינג'ירה משתמשות בקמח לבן", מסבירה שטרק, "הן כמעט ולא אוכלות בשר ומוצרי חלב, והתגלה מחסור בסידן, שככל הנראה מסביר את העלייה במדדי האוסטאופורוזיס (דלדול העצם) בקרב בני העדה".

המחקר גם הראה עלייה בשיעור החולים במחלת הסוכרת, שלא היתה מוכרת לבני העדה בארץ מוצאם. 4% מהנשים שהשתתפו בסקר התזונתי דיווחו על סוכרת, שיעור גבוה מאוד בהשוואה לנתון הארצי בנשים בקבוצת גיל דומה העומד על 0.7%, כפי שנמצא בסקר בריאות לאומי של משרד הבריאות משנת 2003-2004.

מחקר נוסף שנערך בשנת 2001 על ידי ד"ר ענת יפה, אנדוקרינולוגית מבית החולים "הלל יפה", הראה עלייה במשקל בקרב עולות מאתיופיה. 30% מהנשים דיווחו על עלייה במשקל, לצד אחוז מזערי העוסק בפעילות גופנית מכוונת. "יותר מ-60% דיווחו על אכילת מזונות מסורתיים כמו האינג'ירה והוואטס, וכ-30% דיווחו על שתיית משקאות מסורתיים כמו "טלה" (בירה בייצור בייתי) העשויה מחיטה או שעורה", אומרת יפה, "אולם ראינו דלות בשימוש בחלב, מוצרי חלב ממותקים, גבינות רכות וקשות, פירות וירקות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו