בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתאושש ולהתחדש אחרי השבץ

סדרת מחקרים חדשים מכוונת לפיתוח טיפולים פורצי דרך בנפגעי שבץ מוחי; החוקרים מנסים לעורר תאי גזע כדי להוביל לריפוי רקמות פגועות

12תגובות

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 15 מיליון נפגעים בעולם משבץ מוחי בכל שנה, ומהם 5 מיליון מתים כתוצאה מהאירוע המוחי. מדובר בגורם המרכזי המוביל לנכות בעולם המערבי. בישראל נמנים מדי שנה כ–15 אלף נפגעי שבץ מוחי חדשים.


ואולם, הרפואה חסרה כיום טיפול יעיל בנפגעי שבץ מוחי. בשטח קיימים טיפולים בודדים שניתן להציע מיידית, בניסיון לעכב או למנוע את הפגיעה התפקודית. כך מוצעים כיום בחלק מבתי החולים טיפולים בתרופה TPA להמסת קריש הדם מחולל השבץ ב–4.5 השעות הראשונות לאחר הפגיעה או צנתור מוחי לפתיחת כלי דם סתום ב–8 השעות הראשונות לאחר שהופיע קריש הדם שהוביל לשבץ. ואולם, משאירעה פגיעה מוחית אבד חלון ההזדמנויות, והטיפול המוצע כיום לנפגעים כולל בעיקר תמיכה במחלקות שיקומיות, לרבות פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, בתקווה לשיקום יכולות תפקודיות שנפגעו, עד כמה שניתן.


סדרת מחקרים פורצי דרך המבוצעים באחרונה בבית החולים הדסה עין־כרם מבקשים למצוא תרופה שתוכל לרפא פגיעות מוחיות בקרב נפגעי שבץ. המחקרים המבוצעים בשלב זה בעכברים וחולדות, ופורסמו בכמה כתבי עת בשנים האחרונות, עושים שימוש בתאי גזע. אולם בניגוד לתפישה הרפואית של השתלת תאי גזע עצמוניים או מתורם זר, בשיטה החדשה מבקשים החוקרים לעורר תאי גזע המצויים כבר במוח האנושי, בניסיון להוביל אותם לתהליך של התרבות וריפוי הנזק המוחי שנוצר במהלך אירוע השבץ.


אמיל סלמן

"בניגוד לתאי גזע עובריים, שיכולים להפוך לכל תא, קיימים בגוף תאי גזע ספציפיים לרקמות שונות. תאי הגזע המצויים במוח יכולים להפוך לתאי עצב ‏(נוירונים‏), תאי תמיכה ‏(גליה‏) או תאים המאיצים את ההולכה העצבית במוח ‏(אוליגודנדרוגליה‏)", מסביר פרופ' רונן לקר, המרכז את המחקרים החדשים, מנהל השירות למחלות כלי דם מוחיים ושבץ מוחי ומנהל המעבדה לחקר מחלות כלי דם של המוח בבית החולים הדסה עין־כרם. תאי הגזע המוחיים מצויים בעיקר בשני אזורים במוח: סביב חדרי המוח הלטרליים ובהיפוקמפוס, ונודדים לאזורים פגועים כדי לשקמם. ואולם, מספר התאים הללו מצטמצם עם הגיל, ויכולתם להשתכפל יורדת. "לכן, הפוטנציאל שלהם לתרום להחלפת רקמות מוח שנפגעו באירוע מוחי קטן", אומר לקר. ואכן, ידוע כי תהליך ריפוי של ילדים או תינוקות לאחר חבלת ראש לרוב טוב יותר מאשר חולים מבוגרים, בין השאר הודות ליכולת הגבוהה יחסית של תאי הגזע המוחיים לתקן פגיעות בקרב ילדים.


הורמון השובע


בסדרת מחקרים שבוצעו בעכברים מצאו החוקרים בהדסה כי ניתן לשפעל במגוון דרכים את תאי הגזע המצויים במוח, ולגרום להם להתרבות, כדי להאיץ תהליך של ריפוי רקמות המוח שנפגעו בשבץ. באחת השיטות, מצאו החוקרים בהדסה כי החדרת הורמוני גדילה למוח, למשל חלבון המכונה VEGF, המופרש באופן טבעי מתאי אנתודל, מובילים לשגשוג תאי הגזע במוחם של העכברים. במודל של עכבר שבמוחו נפער חור גדול הוביל הורמון הגדילה להחלפת התאים המתים בתאים חדשים ולהשבת תפקודים שאבדו.


תהליך הריפוי המוחי בעזרת תאי הגזע מורכב מהמתואר עד כה. לדברי לקר, "תאי הגזע יכולים להשיב באופן מוגבל רק 5% מהתאים שמתו ברקמת המוח הפגועה. אולם ביכולתם לשפר את תפקוד התאים סביב האזור שנפגע בשבץ, וכן יש להם השפעה מדכאת על התהליך הדלקתי שמתפתח בשבץ המוחי ברקמות המוח הפגועות".


במחקר נוסף הצליחו החוקרים בהדסה לשפעל את תאי הגזע המוחיים באמצעות קנבינואידים - חומרים המיוצרים במעבדה ומחקים את פעילותו של החומר הפעיל בקנאביס - שנמצא כי אינם גורמים להשפעות פסיכוטיות. חומרים אלה התגלו במעבדתו של פרופ' רפאל משולם חתן פרס ישראל, מבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית והדסה, ונחקרים בארץ בשנים האחרונות כטיפולים למספר מחלות. במחקר שנערך בשיתוף פרופ' משולם ופרופ' אסתר שוהמי נמצא כי הקנבינואידים מאיצים את תהליך התרבות תאי הגזע שבמוח. לפני כעשור כבר נמצא במחקר בראשות שוהמי כי הקנבינואידים מסייעים להגן על המוח מפני פגיעה, ואף נבחן בעבר פיתוח תרופה המבוססת על חומרים אלה, שתינתן לסובלים משבץ בעת פינוים לבתי החולים למניעת נזקים. במחקר הנוכחי נצפה לראשונה אפקט ריפויי לחומרים אלה, בריפוי רקמות מוחיות שכבר נפגעו.


במחקר נוסף, שבוצע בשיתוף פרופ' אליוט בארי מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, נמצא חומר נוסף המשפעל את תאי הגזע: הורמון הלפטין, המכונה 'הורמון השובע', המופרש באופן טבעי בתאי שומן ורקמות שומניות, ומסייע בוויסות השומן בגוף והפחתת התיאבון. בשנים האחרונות פותחו טיפולים דיאטטיים המבוססים על הפרשת לפטין והורדת רמת הרעב, ואילו עתה נמצא כי הזרקת ההורמון ישירות למוחם של עכברים תרמה לתיקון רקמות מוחיות פגועות. הממצא פורסם במאי 2010 בכתב העת "Current Neurovascular Research".


שברים מהדם


מניפולציה נוספת לתאי הגזע המוחיים בוצעה בשיתוף פרופ' דוד ורון, מנהל יחידת הקרישה במחלקה להמטולוגיה בהדסה, באמצעות שברי טסיות דם, חלקיקים המצויים בזרם דם ולהם תפקיד מכריע בקרישת הדם. חומרים אלו הופקו ממנות דם אנושיות בבנק הדם של הדסה, ונמצא כי בניסויים מעבדתיים ביכולתם להביא להפעלת תאי גזע מוחיים ולהתמיינותם לתאי מערכת העצבים. בהמשך לקחו החוקרים פולימר המתפרק באופן ספונטני, ספגו אותו בתמיסה המכילה את חלקיקי טסיות הדם והחדירו למוחם של עכברים. לדברי לקר, "בדומה לספוג שמשחרר נוזל שנספג בו, כך הטסיות שוחררו במוח, וגרמו לחיות לשקם את הפגיעה המוחית". טסיות הדם מכילות גורמי גדילה רבים המסייעים בתהליך השיקום המוחי. גם הזרקת שברי טסיות הדם ישירות למוחם של העכברים הובילה לתיקון רקמות פגועות.


לסדרת המחקרים המבוצעים בישראל, שחלקם בוצעו בשיתוף המכון הלאומי לבריאות בארה"ב ‏(NIH‏), סיכויים להוביל לפריצת דרך בהתמודדות עם שבץ מוחי. לדברי לקר, "יש לכך השלכות גם על מצבים נוספים המערבים פגיעות מוחיות, לרבות נזקים מוחיים בחבלות מוח, וכן במחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון, המערבות פגיעה בתפקוד תאים מוחיים".


לפרויקט המחקרי עוד נכונו אתגרים, והמשמעותי שבהם הוא בהוכחת בטיחות השיטה לעירור תאי גזע מוחיים רדומים. זאת מאחר וקיים סיכון שהתרבות התאים הללו, שמטרתה לשקם אזורי מוח פגועים, תואץ עד כדי כך שיתפתח תהליך סרטני. כיום כבר ידוע כי מחלת הסרטן היא אחת מתופעות הלוואי האפשריות בטיפולי השתלת תאי גזע, מאותה הסיבה, ובעיקר התפתחות גידול מסוג גליובלסטומה מולטי פורמה ‏(GBM‏). לדברי לקר, "הסיכון הפוטנציאלי קיים, אולם במחקרים שביצענו עד כה בקרב חולדות לא נצפו גידולים ממאירים, במעקב לטווח קצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו