בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהרפואה המשלימה נכנסת גם לחדר הלידה

מחקר ישראלי חדש בוחן כיצד חדרו הטיפולים המשלימים והאלטרנטיביים למוסדות הרפואיים בארץ, ואם התופעה מאיימת על מעמדם של הרופאים

34תגובות

בשנים האחרונות התרחבה מאוד פנייתם של מטופלים לרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, בניסיון למצוא מזור לתחלואי הגוף. הזמינות הגוברת לאמצעי ידע של הרפואה הקונבנציונלית, שהיו נתונים בעשורים האחרונים בעיקר בידי הקהילה הרפואית ופרצו החוצה בעידן האינטרנט, והספקנות הגוברת בימינו כלפי קשרים שבין רופאים לחברות התרופות והציוד הרפואי, מובילות מטופלים רבים לנסות שיטות טיפוליות שאינן מתכתבות במפורש עם עקרונותיה של הרפואה המערבית המסורתית. וכך, עם העלייה בפופולריות, שיטות רפואיות אלטרנטיביות ומשלימות, שיעילותן לא הוכחה במחקרים רפואיים מבוקרים, עושות את דרכן למוסדות הרפואיים.

נתונים מישראל מצביעים על שימוש הולך וגובר בשנים האחרונות ברפואה משלימה ואלטרנטיבית. מחקר שבחן את המגמה, והתפרסם באפריל 2011 בכתב העת European Journal of Public Health העריך על סמך סקרים, כי 12% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל פנו למרפא אלטרנטיבי לפחות פעם אחת בשנה, נכון לשנת 2007, פי שניים בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 1993.

התקרבותן של הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית למחוזות שהיו שמורים עד לשנים האחרונות לרפואה הקונבנציונלית מאתגרת גם את המחקר הסוציולוגי, המבקש לבדוק אם אכן נוגסת הרפואה המשלימה בכוחה של הרפואה המערבית המקובלת.

תוצר המודרניות

בעשור האחרון בוצע בישראל מחקר מקיף על מערכת היחסים שבין הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית לבין הרפואה הקונבנציונלית (המכונה "ביו-רפואה"). המחקר פורסם לאחרונה בספר "Medicine in Israel: Boundaries and Bridges-Alternative and Bio", (הוצאת Academic Studies Press בבוסטון) מאת הפרופ' יהודית שובל, מחלוצות המחקר בסוציולוגיה של הבריאות בישראל וכלת פרס ישראל, בעבר יו"ר האגודה הישראלית לסוציולוגיה ונציגת ישראל באגודה המקבילה האירופית, והד"ר אמה אברבוך. במחקר בוצעו יותר ממאה ראיונות עומק עם מטפלים המקיימים פרקטיקה משולבת.

ככלל, מיוחסת מגמת התעצמות כוחה של הרפואה האלטרנטיבית במערב ליחס המאתגר כלפי מקור סמכות, המייצג את העידן הפוסט-מודרני. כפי שמסבירה הפרופ' שובל, "הרפואה כפרופרסיה וכמוסד היא תוצר של התקופה המודרנית, וביססה את כוחה מסוף המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. תקופה זו מאופיינת בהיררכיות ובמוקדי כוח ברורים, ובאמונה כמעט מוחלטת במדע ובקדמה. במנוגד, העידן הפוסט-מודרני מאמץ אידיאלים מגוונים ומקורות רבים ומקבילים של ידע, תוך התפרקות הכוח המאחד של הרפואה המסורתית. מגמות אלו אפשרו ואף תמכו בהתפתחותם של ענפים טיפוליים אלטרנטיביים".

באחד מפרקי הספר נדונה הכנסתן של שיטות הרפואה המשלימה לחדרי הלידה בישראל באמצעות אחיות מיילדות. במחקר, שבוצע בשיתוף הד"ר סקיי גרוס, בוצעו ראיונות עומק בקרב 13 אחיות מיילדות העובדות בחדרי לידה בבתי חולים בארץ, ומיישמות שיטות של רפואה משלימה ואלטרנטיבית, הכוללות לידה טבעית נטולת אפידורל בשילוב עם שיטות כגון רפלקסולוגיה, רייקי, דמיון מודרך, ארומתרפיה וטיפולים במגע. האחיות דיווחו כולן על יחס מעורב מצד הרופאים והמיילדות האחרות לשיטות החדשניות שהן מביאות לחדרי הלידה, החל מיחס תומך ועד לעוינות חריפה.

המחקר מראה את מגמת חדירתן של שיטות רפואה משלימה לחדרי הלידה כתופעה המשתלבת עם האידיאולוגיה הפמיניסטית המתנגדת למדיקליזציה מופרזת בחדרי הלידה, בניסיון לשמר אוטונומיה גופנית של האשה. מנקודת ראות זו, הלידה נתפסת כתופעה טבעית שיש לבצעה תוך התערבות מינימלית והימנעות ככל האפשר משימוש בכימיקלים כגון אפידורל, כשגוף האשה הוא המכתיב את התקדמות הלידה, ללא שימוש באמצעי זירוז. המיילדות הדגישו את מקומה של הלידה בהעצמתן של נשים וביכולתן לשלוט בגופן. המיילדות משלבות בדבריהן תחושות נוסטלגיה ללידות בעבר, שהיו טבעיות יותר ופחות התערבותיות, וחלקן אף התרחשו בביתה של היולדת, בסביבה חמה ותומכת. כפי שמציינת אחת המרואיינות, "החיבור למוניטור בעת התקדמות הלידה מביא לחיפוש פתולוגיות שברוב המקרים לא שם, או שחולפות מעצמן. לא הגיוני לחשוב שכל לידה היא בסיכון גבוה... 85% מהלידות הן נורמליות לחלוטין, ולא זקוקות לכל התערבות רפואית".

העדר פיקוח

פרק נוסף, שנכתב בשיתוף הפרופ' רויטל גרוס, חוקרת שהלכה לעולמה לפני עשרה חודשים וחצי, מתאר את כניסתה המדורגת של הרפואה המשלימה למרפאות המשפחה של קופות החולים בארץ. בעולם המערבי כבר קיימים דגמים של מרפאות משפחה המשלבות בהצלחה שיטות ביו-רפואיות עם טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים, לרבות בגרמניה, הולנד, צרפת וניו זילנד. אולם בישראל רופאי המשפחה עובדים, רובם ככולם, בקופות החולים ורק מעטים מהם מנסים לשלב בין השיטות בעבודתם הקלינית היום-יומית. במחקר אותרו ורואיינו 15 רופאים מסוג זה.

הממצאים מראים שהשיטות האלטרנטיביות מוצעות לפציינט לרוב רק לאחר שרופא המשפחה ביצע בדיקה ביו-מדיקלית יסודית, ולאחר מתן טיפולים הנכללים בסל הבריאות (טיפולים אלטרנטיביים אינם כלולים בסל). בהסכמת המטופל, רופא המשפחה מציע שיטות נוספות אם הן נראות לו מתאימות ואם נשאר לו זמן לכך. רופאים אלו מתקשים להגיע לאינטגרציה מלאה בין השיטות. כפי שניסח זאת אחד הרופאים בעת הראיון, "רופאים בפרקטיקה רגילה מתמקדים במחלה במקום במטופל... המערכת הרפואית אינה מספקת רפואה אכפתית הדואגת לרווחת הפרט... חברות התרופות הבינלאומיות הן הקובעות כיצד הרפואה הקונבנציונלית פועלת".

קופות החולים, כפי שנמצא, אינן מעודדות שילוב אינטגרטיבי, ומשום שבחרו בשיטה אחרת - מקורית ישראלית - השומרת על ההגמוניה של המערכת הביו-מדיקלית, ומונעת אינטגרציה מלאה בין השיטות. מיזם בקופת חולים לאומית, שהחל באפריל 2008, הכניס למרפאות המשפחה של הקופה חדרים המיועדים למטפלים אלטרנטיביים, אך שלוש קופות החולים הגדולות בישראל - כללית, מכבי ומאוחדת, מקיימות רשתות נפרדות לאספקת טיפולים משלימים. "למעשה אין אינטגרציה בין השיטות. כל אחת מבוצעת ללא קשר אורגני עם השנייה. באמצעות מנגנון פיקוח זה, שומרת מערכת הבריאות על דרישותיה של פקודת הרופאים, המאפשרת טיפול אלטרנטיבי בתנאי שרופא ביו-מדיקלי נוכח במקום", מסבירה שובל.

מסקנת-על של המחקר היא החשיבות שיש להפעלת פיקוח ורגולציה מסודרים על שיטות הריפוי המשלימות והאלטרנטיביות, שהם כיום פרוצות לחלוטין. "המחקר מדגיש את החשיבות בפיתוח שיטות בקרה מתאימות ויעילות", נקבע.

במחקר השתתפו כמה חוקרים ישראלים נוספים מתחום הסוציולוגיה של הבריאות, לרבות הד"ר ניסים מזרחי, הד"ר יעל קשת, הד"ר יהודה כהן, וכן אחד מבכירי הרופאים האינטגרטיביים בארץ, הד"ר עירן בן-אריה.

רפואה אמיתית או פלצבו בלבד? שוחחו על כך בפייסבוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו