בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהרופא מפנה לפסיכולוג

ההזדמנויות והבעיות ברפורמה בבריאות הנפש

העברת האחריות על תחום הנפש לקופות החולים עשויה להפחית הסטיגמה כלפי חולים פסיכיאטריים אך גם להוביל לאשפוזים מיותרים

13תגובות

הרפורמה בתחום בריאות הנפש עומדת לצאת לדרך לאחר שהמתינה בתחנת היציאה יותר מ-15 שנה. אין ספק שהזכויות לצעד הזה הן של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו רוני גמזו. הממשלה נאלצת להוציא צו, לאחר שוועדת העבודה הרווחה והבריאות הצליחה למשוך את הדיונים לאין קץ.

עיקרה של הרפורמה הינו, בהמשך לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, העברת האחריות על רפואת הנפש מהממשלה לקופות החולים, ובכך תושווה בריאות הנפש לבריאות הגוף. כדי לאפשר את הרפורמה תזרים הממשלה מאות מיליוני שקלים, בעיקר להשלמת החסרים לטיפול המרפאתי בקהילה.

אם קופות החולים ינהגו בתבונה, הן יוכלו להשפיע על אבחון וטיפול בבעיות גופניות הגורמות לבעיות נפשיות; על מניעה וטיפול בבעיות גופניות הנגרמות מתרופות פסיכיאטריות; על הפחתת הסטיגמה כלפי אנשים שחלו במחלת נפש; על התחלואה הנפשית בפריפריה; על הפניית אנשים לשיקום במערכת בריאות הנפש והקטנת מספר האשפוזים הפסיכיאטריים; ואלו רק חלק מהאפשרויות.

אלון רון

עם זאת, הקופות יודעות שעקב הסטיגמה רבים נמנעים מטיפול, וככל שהפנייה לקופת חולים תביא מטופל לחשיפה ליותר גורמים, כך אנשים יימנעו מלהגיע לטיפול. בידי הקופות נתונה ההחלטה אם לפשט את הנגישות לטיפול, או לסבך את הביורוקרטיה הכרוכה בטופס 17.

נושא הרובץ כענן על הרפורמה הוא האשפוז הפסיכיאטרי. כיום לבית חולים פסיכיאטרי תקציב שנתי, שאמנם נגזר גם ממספר המיטות שבו, אך בפועל אין תלות ישירה בין מספר ימי האשפוז לתקציב. עם הרפורמה, קופות החולים ישלמו לבתי החולים לפי מספר ימי האשפוז לכל חולה. התלות התקציבית בימי האשפוז תהפוך לקריטית. ברור שמבחינה כלכלית בית החולים הפסיכיאטרי ישאף להגדיל את מספר ימי האשפוז, וקופות החולים ישאפו לצמצמם. קופות החולים יתקשו להפעיל בקרה אפקטיבית, היות ובתחום הפסיכיאטרי האובייקטיביות קטנה מאשר בתחום הפיזיולוגי, וקיימת סכנה שבתי החולים יאשפזו חולים ללא הכרח קליני ויאריכו אשפוזם של חולים, רק כדי להגדיל את תקציבם.

מנהל בית חולים לא ירצה למצוא את עצמו נאלץ לצמצם את כוח האדם עקב הקטנת ימי האשפוז. הדרך להסיר את האיום, הן מהפחתת תקציב בית החולים והן מניפוח מלאכותי של ימי האשפוז, הינה מציאת מקור כספי נוסף, שיאפשר לשמור על כוח האדם של בתי החולים ועם זאת לא יגדיל את ההוצאה המתוכננת. מקור כספי זה טמון ברפואת הנפש בקהילה. ברפורמה אחראיות הקופות גם על השירות הרפואי בקהילה. כיום אין לקופות תשתית למתן שירות בקהילה, והן תצטרכנה לקנות שירות מקבלני משנה. כדי שבתי החולים לא יחששו מהפחתת ימי אשפוז ואפילו מסגירת מחלקות, יש לאפשר להם מתן שירות קהילתי.

אם הקופות יקנו שירותי רפואה קהילתיים מבתי החולים, לבתי החולים יהיה תקציב להעסקת הצוותים המתפנים עקב הפחתת המיטות, וכל המערכת תצא נשכרת. החולים יקבלו שירות נכון הן בבית החולים והן בקהילה, ולא ישהו באשפוז מיותר; הצוותים לא יפוטרו, ויוכלו לעבוד בצורה אופטימלית; השירות יהפוך יותר מקצועי, כיוון שיוכל להתרכז רק בטובת החולה בלי לערב שיקולים כלכליים; הקופות לא יוציאו כסף מיותר, כיוון שהן ממילא חייבות לקנות את השירות הרפואי בקהילה; והקופות יחסכו כסף רב מהפחתת המיטות. התכנות צעד הכרחי זה תלויה בחתימת אמנה בין האוצר למשרד הבריאות, שתבטיח שמירה על כוח האדם של בתי החולים ועל שכר העובדים, בין אם הם ממשיכים בבית החולים, ובין אם עוברים לקהילה. הסדר זה קריטי להשגת יעדי הרפורמה.

בנוסף: סביר שחלק ניכר מהפחתת המיטות ייגרם עקב הנחיית קופות החולים להפנות למערכת השיקום כל אדם שיכול להפיק ממנה תועלת. מערכת זו ממומנת במלואה דרך משרד הבריאות, ולכן לקופות יהיה תמריץ להפנות אליה כמה שיותר אנשים, ביודעה שהיא תרוויח כספים רבים מעלות ימי האשפוז שייחסכו באמצעות השיקום.

מחקרים הראו כי לאנשים שהופנו לשיקום מתוך אשפוז ארוך, נחסכו לאחר מכן יותר מ-90% ימי אשפוז, ולאנשים שהיו באשפוזים לא ארוכים נחסכו לאחר כניסתם למערכת השיקום יותר מ-60%. מן הראוי שהחיסכון הכספי מהפחתת ימי האשפוז (ולהערכתי מדובר בהרבה מעל מאה מיליון שקל לשנה) לא יישאר כולו בידי הקופות, אלא יחולק כך שהקופות אכן ירוויחו משמעותית, אך גם הממשלה תיהנה מחלק מהחיסכון ותוכל לסייע למימון מערכת השיקום, שתידרש למאמץ המיוחד שייצור חיסכון זה.

לסיכום, הרפורמה בבריאות הנפש עשויה להביא לשינוי חיובי ביותר, בתנאי שתופעל בתבונה רבה ותוך הבנת כל הגורמים המושפעים ממנה.

הכותב הוא פסיכולוג קליני, לשעבר הממונה על השיקום במערכת בריאות הנפש במשרד הבריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו