בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הייטק בשירות השיקום

שימוש מושכל בטכנולוגיות חדשניות תורם לשיפור נוירולוגי ותפקודי בתהליכי שיקום של אנשים עם פגיעות מוח וחוט שדרה

2תגובות

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי עקבי בגישה הטיפולית בתחום השיקום הנוירולוגי. עד לפני כעשור אדם שסבל ממוגבלות קשה טופל לרוב בגישת ה"אדפטציה", כלומר הושם דגש על הסתגלות למצב קיים, תוך מתן פיצוי לתפקוד החסר. אך לאחרונה מתפתחת גישה אקטיביסטית המעודדת שיפור תנועתי במטרה להתמודד עם הלקות עצמה בשיטות חדשניות.

מה עומד בבסיסה של הגישה האקטיביסטית? במאמר שפורסם בכתב העת "Lancet" בשנת 2011 מובאים שני דגשים חשובים בטיפול באנשים עם שיתוק לאחר שבץ מוחי. הראשון הוא שימוש בטיפול אינטנסיבי חוזרני (רפטיטיבי) מכוון מטרה או במלים פשוטות - מי שרוצה ללכת, חייב ללכת והרבה.

הדגש השני הוא שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, למשל רובוטים, המסייעות בשיקום. הבסיס לגישה האקטיביסטית טמון במחקרים מדעיים שהראו כי למערכת העצבים המרכזית, המוח וחוט השדרה, תכונות פלסטיות. פלסטיות היא היכולת של חומר להתעצב או להשתנות כתוצאה מכוחות המופעלים עליו. בזכות תכונה זו, קיימת אפשרות לשיפור מיומנויות לאורך חייו של הפרט באמצעות למידה ורכישת ניסיון.

תהליכים פלסטיים דומים מתרחשים גם לאחר חבלות ומחלות במערכת העצבים המרכזית. רשתות עצביות שלא הופעלו בביצוע משימתי במשך תקופת זמן ממושכת עלולות להידרדר. מכאן עיקרון שהוגדר ע"י צוות חוקרים בארה"ב: "Use it or lose it, use it and improve it". מתפקידם של המטפלים לעודד ולנתב תהליכים אלו על ידי התערבות טיפולית-שיקומית מתאימה בשילוב אמצעים פיסיקליים, כגון פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

אי-פי

חזרות רצופות

העקרונות המוכרים בעולם השיקום לעידוד תהליכים פלסטיים הם טיפול אינטנסיבי, מכוון משימה וחוזרני. תוכניות שיקום המבוססות על עקרונות אלו, שמטרתן בעיקר שיפור יכולת התנועה, אורכות כשישה עד שמונה שבועות וכוללות כחמישה מפגשים של כמה שעות מדי שבוע. מרכזי שיקום בודדים בארץ ובעולם מסוגלים להציע תוכניות אינטנסיביות מסוג זה. הטיפולים חייבים להציב רף מאמץ אישי עולה, עד לרמת "ביצוע אוטומטי" של הפעולות הרצויות. החזרות הרבות הן המפתח ליצירת שינויים עצביים שיישמרו לאורך זמן.

שיקום אינטנסיבי איכותי דורש התמדה מצד המטופל אך גם מצד המטפל, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות ככלי עזר למטפל.

לדוגמה, הטכנולוגיה שעליה מתבססת המערכת "Armeo" של חברת "Hocoma" השווייצית, נועדה לטפל בסובלים מחולשה בגפיים העליונות כתוצאה מפגיעת ראש או חוט שדרה, שבץ מוחי, או מחלה כמו טרשת נפוצה. המערכת מקזזת באופן חלקי את כוח הכבידה, ומנצלת את שרידי כוח השריר הנותרים בזרוע, כך שהמטופל מצליח לתרגל תנועות תפקודיות-ספציפיות במהלך משחק מחשב, ברמת קושי משתנה המציבה אתגר אישי בפני המטופל. מערכת זו מספקת משוב כמותי של הביצועים, תוך הענקת תחושת הישגיות למטופל. ניתן להעצים את ההישגים השיקומיים ע"י שילוב בין טכנולוגיות שונות.

במאמר שהתפרסם בשנת 2008 בכתב העת "Stroke", הראו החוקרים כי מטופלים לאחר שבץ מוחי, שתרגלו הליכה בתמיכה רובוטית בסביבה של מציאות מדומה, השיגו תוצאה טובה יותר מאלה שתרגלו הליכה בתמיכה רובוטית בלבד. ביום עיון של מועצת המוח הישראלית (IBC) בשיתוף מרכז אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב ועמותת "נאמן" שנערך באוקטובר 2011, הציגה הפיסיותרפיסטית אורית עליון ממרכז השיקום בשיבא תוצאות ראשוניות של מחקר מבוקר שבדק טיפול באנשים עם הפרעה בשיווי משקל. הטיפולים ניתנו באמצעות אחת המערכות המתקדמות לשיקום, מערכת "Caren" מבית "Motek", חברה הולנדית עם "מוח" ישראלי. טיפול במשך תשעה שבועות, פעמיים בשבוע, השיג תוצאות המצביעות על שיפור ביציבות ובשווי משקל דינמי. בנוסף, חלק מהנבדקים דיווחו על תחושה של שיפור המסוגלות האישית והרחבת נפח פעילות הפנאי.

נוסף על הפתרונות הטיפוליים, טכנולוגיות מתקדמות מציעות כיום גם פתרונות תפקודיים. למשל, חברת "ארגו" הישראלית פיתחה מערכת בשם "ReWalk" שמאפשרת לנפגעי חוט שדרה משותקים לעמוד, ללכת ואף לעלות ולרדת מדרגות, לאחר לימוד ותרגול. המערכת הוכחה כבטיחותית במחקר שתוצאותיו פורסמו השנה בכתב העת Journal of Spinal Cord Medicine.

מסלולי שיקום

משותקים נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלות כרוניות כגון מחלות לב, כלי דם וסוכרת. מכשור טכנולוגי מאפשר להם לבצע פעילות אירובית, הליכה לדוגמה, ובכך לצמצם את גורמי הסיכון למחלות אלו. למשל, המערכת "Lokomat", אף היא מבית "Hocoma", מאפשרת לסובלים מחולשה קשה בגפיים התחתונות לשפר את כושרם הגופני באמצעות הליכה על מסוע נע בתמיכה רובוטית. מערכות רובוטיות אלה נמצאות בשימוש במרכז השיקום בהדסה הר-הצופים, בבית לוינשטיין ובמרכז לשיקום ניידות "צעדים" בשיבא.

במרכז השיקום בשיבא נבנו מסלולי שיקום ייחודיים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות שהותאמו לצרכים האישיים של המטופלים, בליווי צמוד של מטפלים בעלי ניסיון, לצורכי שיקום, שיפור הכושר הגופני ולהשגת מיומנויות תפקודיות. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות נושא עמו יתרון קליני, אך מה לגבי המשמעות הכלכלית? במבט צר, הטיפול בטכנולוגיות מתקדמות יקר יותר. אולם בחישוב גלובלי נוצר חיסכון למערכת הבריאות. לפי מאמר שפורסם בספטמבר 2011 בכתב העת "Stroke", עלות שיקום רובוטי-אינטנסיבי נמוכה מעלותו של שיקום אינטנסיבי לא רובוטי ומעלותו של שיקום מסורתי. הממצאים מסתמכים על שקלול העלויות הרפואיות הנלוות, לאורך תקופה של תשעה חודשים מתחילת הטיפול.

הרצף הטיפולי הוא אחד מאבני היסוד של הרפואה השיקומית. בכוחה של הטכנולוגיה לסייע ולהנגיש את אמצעי הטיפול והבקרה לבית המטופל באמצעות רשתות נתונים מהירות ומאובטחות המגנות על פרטיות המשתמש. אמצעים טכנולוגיים לשיקום ביתי נמצאים כעת בשלבי מחקר קליני, בתחומי הפיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק במרכז הרפואי שיבא.

לישראל מקום של כבוד בעולם בתחום פיתוח טכנולוגיות חדישות ברפואה השיקומית. חברות היי-טק ישראליות כמו מוטוריקה, ביונס, מדיטאץ', ארגו וביו-אקסטרים מפתחות מערכות מתוחכמות המסייעות בשיקום אנשים עם מוגבלויות מורכבות. במקביל נבחנות אפשרויות להתאמת תוכנות מעולם הבידור לצרכים שיקומיים כדי ליצור חבילות טיפול יעילות, מהנות ובעלות נמוכה. אנו בעיצומו של עידן גדוש בשינויים טכנולוגיים, שלא פסחו על עולם הרפואה. שיתופי פעולה שנוצרים בין קלינאים, חוקרים ואנשי תעשייה כבר מניבים פירות, גם בעולם השיקום. יש כאלו החוששים שבעידן בו יד הרובוט מחליפה את יד האדם ולעתים אף מאפילה עליה, ייווצר מצב בו לא יהיה עוד צורך במטפל האנושי. אולם בתחום השיקום, על אף מעלותיה הרבות של הטכנולוגיה, אנו משוכנעים כי היא תיוותר הכלי ולא תחליף את הקשר הטיפולי בין בני האדם.

ד"ר גבי זייליג הוא מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי ורם שלו הוא מהנדס מערכות תואר שני, מנהל המרכז הטכנולוגי לטורי, שניהם ממרכז השיקום במרכז הרפואי שיבא בתל השומר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו