בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה טרומית חוק המגן על רופאים מתביעות בגין מום מולד

על פי הצעת החוק, לתינוקות שייולדו עם מומים יינתן פיצוי אוטומטי, מבלי שיהיה צורך להוכיח מחדל של רופא שגרם לנזק

9תגובות

מליאת הכנסת אישרה טרומית חוק שנוי במחלוקת, המגן על רופאים מפני תביעת פיצויים אזרחית בגין רשלנות רפואית, מצד הורים לתינוקות שנולדו עם מום מולד או גנטי. החוק קובע כי לתינוקות אלו יינתן פיצוי אוטומטי, מבלי שיהיה צורך להוכיח מחדל של רופא שגרם לנזק. בכנסת טענו שהחוק נועד להטיב עם הרופאים וחברות הביטוח, על חשבונם של פעוטות שנפגעו כתוצאה מרשלנותם של הרופאים.

ההצעה, אותה יזם חבר הכנסת מאיר שטרית (קדימה), קובעת כי משפחות הפעוטות לא יוכלו לתבוע פיצוי נוסף, גם אם היתה רשלנות רפואית. במקביל, החוק קובע כי ניתן יהיה להגיש תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית. ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), טענה אתמול כי החוק, במתכונתו הנוכחית, נועד לכסות על מחדלי רופאים ולצמצם את ההוצאות הכספיות של חברות הביטוח. לדבריה, "אין שום סקטור אחר שזוכה כיום להגנה כזאת מפני תביעות רשלנות. מאחורי החוק הזה עומדות ההסתדרות הרפואית וחברות הביטוח. העובדה שכיום ניתן לתבוע פיצויים מהרופאים ובתי החולים גורמת להם לפתח מנגנונים למניעת פגיעות עתידיות בגלל רשלנות. מי מבטיח לנו שככה יקרה גם בהמשך, כשהם לא יהיו חשופים לתביעות באופן ישיר?".

הצעת החוק אושרה ברוב של 16 תומכים מול תשעה מתנגדים ונמנע אחד. על אף שהדיון עליה בוועדת השרים לחקיקה עדיין לא הסתיים. יו״ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ׳, שהיתה שותפה להגשת החוק, משכה את ידיה ממנו כבר לפני שבועות ארוכים, בעקבות פניית משפחות של ילדים שנפגעו מרשלנות רפואית שהסבירו כי הדבר יפגע בגובה הפיצויים שאותו יצליחו לגייס לשם הטיפול בילדים.

ח"כ שטרית הסביר בדיון את הסיבות שהביאו אותו ליזום את ההצעה. לדבריו, "כיום התפתחה בישראל רפואה מתגוננת, שבה הרופאים שולחים את הזוגות לעשות בדיקות רפואיות וגנטיות רבות, חלקן מיותרות, יקרות ואף מסכנות חיים, וזאת על מנת להגן על עצמם מתביעה עתידית". שטרית הזכיר שקיים בעבר דיון בוועדת המדע בעניין זה, שם אמר יו"ר התאחדות הגניקולוגיים בישראל שהם למעשה רוצחים כל שנה כ-4,000 תינוקות סתם".

שירן גרנות אי-אף-פי

על פי ההצעה, התשלום לנפגע ייעשה מאוצר המדינה ויתחשב בהוצאות הטיפול והשיקום, לרבות מכשירי החייאה, תרופות ומזון, טיפול סיעודי ואובדן הכנסה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מאחר שהמערכת הרפואית בישראל מבוטחת, המערכת המשפטית "נוטה לצד המטופל, לכן רוב הפעמים השיפוט הוא נגד הרופאים".

יוזמי החוק מנו בהצעה שורה של בעיות שמעורר המצב החוקי הקיים, שההצעה החדשה נועדה לפתור: הראשונה היא חשש של רופאים להעניק ייעוץ בהריון ואיומים מצד חברות הביטוח להפסיק לבטח את העוסקים בתחום; הבעיה השנייה היא שבשל חששם של הרופאים מתביעה, מערכת הבריאות מקיימת עשרות אלפי בדיקות מיותרות, ומספקת המלצות מיותרות לדיקורי מי שפיר ולהפסקות הריון שלא לצורך; לדברי יוזמי החוק, הבעיה השלישית היא אי הצדק הנגרם למשפחות הנאלצות להמתין זמן רב ולהשקיע ממון רב בדיון משפטי כדי לקבל פיצויים. בנוסף, משפחות חסרות אמצעים או משפחות חרדיות וערביות, שאצלן תפיסת עולם דתית לא מאפשרת הפסקת היריון גם אם מתגלה חשש לפגם גנטי בבדיקות, נאלצות לחתום על כך שהן מודעות לפגם ולכן נשארות חסרת יכולת לתבוע ולזכות באמצעים לטיפול בילד.

בניו זילנד קיים חוק כזה מ-1974 והוא אף הורחב לשאר השטחים ברפואה בשנת 2005. בארה"ב קיים חוק דומה בפלורידה ובווירג'יניה, שם הרפואה אינה ציבורית. במקביל נעשה בימים אלה ניסיון להעביר חוק דומה גם בניו יורק.

רק בשבוע שעבר הקדיש לנושא המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, את פסק הדין האחרון לפני צאתו לגמלאות. ריבלין בחר בטקס הפרישה בפסק דין המבטל את זכותו של אדם בעל מוגבלות מלידה לתבוע פיצויים מהצוות הרפואי, שבדק את אמו לקראת או במהלך ההריון. עד כה, היה זכאי ילוד שנולד בעוולה לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית, נוכח הטענה שטוב מותו מחייו.

ריבלין ושישה שופטים נוספים קבעו בפסק הדין כי תביעה בשל "חיים בעוולה" לוקה לא רק בקשיים משפטיים, אלא גם בקשיים עקרוניים וערכיים. לדבריהם, הגדרת החיים כ"נזק", גם אם מדובר בחיים תחת מוגבלות, והקביעה כי היה מוטב לאדם שלא היה נולד כלל, אוצרת בחובה פגיעה אסורה בתפיסה שלפיה לחיים יש ערך שאינו מתבטל בשל קיומו של מום או קיומה של מגבלה. הגדרה זו אינה מוסרית ואינה אפשרית, קבעו. לצד זה, הרחיבו השופטים את עילת התביעה שעומדת לרשות ההורים בגין "הולדה בעוולה", באופן שיאפשר להם לקבל פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו של הילד וסיפוק צרכיו למשך כל חייו. ההורים יהיו רשאים לתבוע סכום הקרוב לזה שעד כה היה זכאי לו הילד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו