בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גידולים אבודים

האם כל חולה סרטן המתמודד עם דיכאון וחרדה זוכה לטיפול במצוקותיו הנפשיות?

5תגובות

כמחצית מהאנשים באוכלוסייה הבוגרת שיש להם הפרעות חרדה ודיכאון אינם מקבלים טיפול פסיכיאטרי. נשאלת השאלה, האם המצב משתנה כשהאדם מאובחן כחולה סרטן?

הפרעות חרדה ודיכאון נפוצות בקרב אנשים עם סרטן, במיוחד בשנה הראשונה לאחר אבחון המחלה. חלק מהסיבות הן פחד מהאבחנה, כאב, חששות הנלווים לאובדן ולמגבלות הפיזיות הצפויות, ומהחשש מסוף החיים. למרות השכיחות הגבוהה, מחקרים בעולם הראו כי לרוב מתקשים הן הרופא המטפל והן החולה לזהות בעיות רגשיות. הסטיגמה המלווה הפרעות פסיכיאטריות הינה אחת מהסיבות העיקריות לנטיית אנשים להכחיש קיומם של קשיים רגשיים.

ההפרעות הפסיכיאטריות בקרב אנשים עם סרטן עלולות להשפיע לרעה על התפתחות המחלה, להאריך ימי אשפוז, לפגוע באיכות החיים, ולהגביל את יעילות הטיפולים ואת סיכויי ההחלמה. מחקרים חדשים מראים כי גם בישראל שכיחות הפרעות דיכאון וחרדה בקרב אנשים עם סרטן גבוהה, וכנראה שהשירותים הניתנים אינם מותאמים לצרכים של אוכלוסייה זו.

במחקר הראשון שיופיע בקרוב בכתב העת European Journal of Psychiatry, שנערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסייה בוגרת בישראל, נמצא כי לאנשים עם סרטן פעיל החיים בקהילה יש שכיחות גבוהה עד פי 2.5 לפתח הפרעות חרדה ודיכאון, בהשוואה לאנשים ללא סרטן. אנשים עם סרטן פעיל דיווחו גם על עלייה משמעותית במצוקה רגשית והפרעות בשינה.

שיפור האבחון והטיפול בבעיות דיכאון וחרדה בקרב אנשים עם סרטן צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהטיפול הכללי הניתן ביחידות אונקולוגיות בישראל. מטרות אלה קשות להשגה, מחמת לחץ הזמן ותנאי חוסר הוודאות שבהם עובדים אונקולוגים רבים. הבעיות מוכפלות כשהמוצא האתני של המטופל שונה מזה של הרופא, שכן התרבות שבה נטוע המטופל משפיעה על המידע אותו הוא מדווח והפירוש שנותן הרופא. השוני האתני של המטופלים ביחידות אונקולוגיות עשוי להביל לאי-שוויון בבריאות לטובת אוכלוסיות חזקות.

במחקר נוסף, שעומד להתפרסם בקרוב בכתב העת Supportive Care in Cancer, נבחנו תיקים רפואיים של כ-300 מאושפזים אונקולוגים בבית חולים גדול בישראל, ונמצא כי רק לכ-10% מהמטופלים תועד אבחון של בעיה רגשית, אחוז זה נמוך בהרבה משכיחות ההפרעות הרגשיות בקרב אנשים עם סרטן שתועדה במחקר הראשון שצוטט. יתרה מכך, בקרב המטופלים מהמגזר הערבי, רק כ-5% תועדו עם קשיים רגשיים. בנוסף, לאחוז גבוה באופן משמעותי מקרב החולים היהודים תועד מתן טיפול פסיכולוגי או תרופתי לקשיים הרגשיים, לעומת אחוז נמוך יותר בקרב המטופלים הערבים.

הבדלים אתניים בסיכון פסיכיאטרי בקרב אנשים עם סרטן עלולים להיות מושפעים גם מהתרבות אליה שייך המטופל, כפי שנמצא במחקר שהתפרסם באפריל בכתב העת European Journal of Public Health. במחקר זה נבדק הסיכון לאובדנות בקרב קבוצות אתניות שבהן הסיכון לאובדנות שונה באוכלוסייה הכללית. הממצאים מראים כי בקרב אנשים עם סרטן יוצאי ארצות אירופה ואמריקה הסיכון לאובדנות גבוה עד פי 2.5 בהשוואה ליוצאי אותן היבשות שמעולם לא היה להם סרטן. הקשר בין הפרעות פסיכיאטריות, סרטן ותרבות הינו מורכב, והבנתו חיונית להגברת יכולתנו להתאים את השירותים הרפואיים לצרכים המיוחדים של אוכלוסיות שונות. סוגיה זו חשובה אף יותר, לנוכח הרפורמה בבריאות הנפש שאמורה להגביר את נגישות ויעילות השירותים הפסיכיאטריים לכלל האוכלוסייה. על הרופאים, החולים ומשפחותיהם לעמוד על המשמר, ולא להתעלם מקשיים רגשיים המלווים את אלה המתמודדים עם מחלת הסרטן.

ד"ר אורה נקש היא מרצה בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ופרופ' יצחק לבב הוא חוקר בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו