זן נדיר

קבוצה המשלבת חוקרים ישראלים ופלסטינים זיהתה זן של חיידק עמיד לאנטיביוטיקה שהתפתח בעזה ומתפשט במהירות

דן אבן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן אבן

בשנים האחרונות גובר בקהילה הרפואית העיסוק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לא רק מוסדות רפואיים נוקטים צעדים למניעת העברה של זיהומים עמידים, לאחר שהתברר כי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה כבר אינם תוקפים רק בבתי חולים אלא עלולים להדביק גם בקהילה. מיזם חדש המשלב חוקרים ישראלים ופלסטינים אבחן לאחרונה חיידק מסוכן שכזה שמקורו בעיר עזה.

אחד החיידקים העמידים המוכרים יותר ברפואה הוא חיידק ה-MRSA, חיידק סטפילוקוקוס זהוב העמיד לאנטיביוטיקה מסוג מתיצילין. מדובר בחיידק שעלול להפוך לאלים ביותר. בספטמבר 1999 דווח בארה"ב על ארבעה ילדים באזור שיקאגו שמתו בפתאומיות מהלם טוקסי לאחר שנדבקו בחיידק בקהילה.

במסגרת פרויקט מחקרי המשותף לישראלים ופלסטינים זוהה כי חיידק ה-MRSA העמיד למתיצילין הופך לשכיח בעיר עזה, הנתונה זה כמה שנים במצור, שהמגורים בה מאופיינים בצפיפות גבוהה. בעבודה נבדקו 600 מתושבי עזה, 300 ילדים ו-300 הוריהם שאינם מאושפזים בבתי חולים בעיר, וניטלו מהם דגימות משטחי אף שהועברו למעבדות בשיבא. החוקרים זיהו את החיידק העמיד MRSA בקרב 15% מהנבדקים והבחינו כי לא מדובר בזן האלים האמריקאי (USA300), אלא בזן המאובחן בבתי חולים באירופה, אשר בעזה אובחן בקהילה. זן זה גורם בעיקר לאבצס וזיהומים בעור. בדיקה נוספת לא איתרה את החיידק בגדה המערבית.

לדברי ד"ר גילי רגב-יוחאי השותפה במיזם, חוקרת ביחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא וראש תחום מחלות זיהומיות במכון גרטנר, מכון המחקר הלאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, "מצאנו שהחיידק עובר בעזה במהירות רבה. תחילה חשבנו שמקורו במתנדב שהגיע מאירופה והפיץ אותו בתנאים של צפיפות, אולם אפיונים גנטיים של החיידק מעזה העלו כי מדובר בזן מסוג אחר, שאנו מניחים כי פיתח עמידות לאנטיביוטיקה במסגרת תהליך מיוחד שהתפתח בעזה".

החוקרים הוסיפו וזיהו קשר בין הסיכון להידבק בחיידק לבין הימצאותו של חתול בית בקרבה למשפחה. "החיידק עלול לעבור בין בני אדם באמצעות בעלי חיים, והממצא מעלה חשד לקשר בין הפצתו לבין ריבוי החתולים בעזה", אומרת רגב. בשלב הבא יבוצע מחקר בקרב המשפחות כדי לבחון מהן ההשלכות בקרב הנדבקים בחיידק בקהילה לאורך זמן, ובאופן ספציפי אם הם סובלים מעלייה בסיכון לזיהומים בעור או לאשפוזים. במקביל פועלים החוקרים לאפיין גנטית את הזן העזתי של חיידק ה-MRSA שהתגלה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת הארוורד.

קבוצת החוקרים המשותפת לישראלים ולפלסטינים, המכונה PICR, הוקמה בינואר 2009 במבצע עופרת יצוקה, בסיוע ד"ר מאיר רז ממכבי שירותי בריאות וד"ר מוהנד דענא, רופא במכבי ובבית החולים הדסה, ובתמיכת פרופ' מרדכי שני, מייסד מכון גרטנר וחתן פרס ישראל בשנת 2009. היא מונה 30 חברים, בהם רופאי משפחה וילדים ומומחים למחלות זיהומיות ממרכז הארץ, מזרח ירושלים ומרפאות בבית לחם, רמאללה, שכם ועזה. בפרויקט שותף גם ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש מאוניברסיטת טורונטו, ששלוש מבנותיו נהרגו בעופרת יצוקה בפגיעת טיל שנורה על ביתו.

פעילות נוספת של החוקרים מתמקדת בתחום החיסונים, ובמסגרת זו בדקה את השפעותיו של החיסון החדש נגד חיידק הפנוימוקוק, שהוכנס לתוכנית החיסונים הלאומית בישראל בקיץ 2009 בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים ושנה, אולם טרם ניתן בשגרה ברשות הפלסטינית.

החיסון הורכב משבעה זנים של החיידק הגורמים למחצית ממקרי התחלואה מפנוימוקוק בילדים, ולאחרונה אף הורחב כדי לכסות 13 זנים, אולם מאז כניסתו למדינות המערב החלו דיווחים על עלייה בזנים אחרים של החיידק שאינם נכללים בחיסון. ממצאים ראשונים מעלים כי באוכלוסייה המחוסנת משתנים זני הפנוימוקוק הפעילים, וחלה עלייה בנשאות של זני החיידק שאינם נכללים בחיסון, ללא שינוי מקביל באוכלוסייה שאינה מחוסנת. לדברי רגב, "נדרש מחקר המשך כדי לבחון האם גם התחלואה, ולא רק נשאות החיידקים שאינם כלולים בחיסון, תעלה עם הזמן".

ד"ר רגב במעבדה בשיבא. עדויות ראשונות כי בקרב ילדים המחוסנים כנגד פנוימוקוק עולה הנשאות לזני החיידק שאינם נכללים בחיסון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ