בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דור המבחנה

הקשר בין הפריה חוץ גופית למומים מולדים

מחקר חדש שופך אור על הקשר שבין טכנולוגיית ההפריה החוץ-גופית להתפתחות מומים מולדים, ובעיקר מקדם מסר מרגיע בנושא

9תגובות

מאז הוחל בטיפולי הפריון בעולם, הועלו כמה סברות לגבי הסיכונים הטמונים בהם. חלקם הוכחו מעבר לכל ספק, כמו העלייה בסיכון להריון מרובה עוברים, וחלקם שנויים יותר במחלוקת, כגון העלייה בסיכון להופעת מומים מולדים. מחקר חדש שפורסם בחודש מאי בכתב העת New England Journal of Medicine מעמיד בספק את הסברה.

קרן זוכרת עד היום את הבשורה כי אם תרצה להרות, תיאלץ לעבור טיפולי פריון. היא ידעה כי תוכל לעמוד בטיפולים שיידרשו אך חששה מהם, בעיקר לאחר שקראה כי טיפולי פריון מגבירים את הסיכון למומים מולדים בעובר.

יש להבדיל בין סוגי טיפולי הפריון. הסדרת הביוץ בנשים שאינן מבייצות באופן קבוע כוללת נטילת תרופה להסדרת פעולת השחלות והביוץ. בדרך זו ניתן לתזמן את הביוץ למועד קיום יחסי המין או לצורך הזרעה (החדרת הזרע לחלל הרחם). שיטה זו מתזמנת בין הביוץ לחשיפה לזרע, ובכך מגבירה את הסיכוי לפגישת זרע עם ביצית; בגירוי השחלות לביוץ של יותר מביצית אחת נוטלת המטופלת זריקה יומית הגורמת לגיוס של מספר זקיקים. זקיקים אלה ימשיכו להתפתח ויביאו לביוץ של כמה ביציות. במהלך הטיפול נערך מעקב בעזרת אולטרה-סאונד כדי לוודא שלא התפתחו מספר רב מדי של זקיקים; בהפריה חוץ-גופית מבוצע גם כן גירוי של השחלות לגיוס של מספר זקיקים, להעלאת הסיכוי לקבל כמה ביציות. בהמשך הביציות נשאבות ומופרות במעבדה, מחוץ לגוף המטופלת, ולכן מכונים הריונות אלה "הריונות מבחנה". העוברים מוחזרים לרחם האם בתקווה שיושרשו ויובילו להריון תקין; וכשיש צורך לסייע לזרע בחדירה לביצית, נעשה שימוש בטכנולוגיה המכונה "מיקרו-מניפולציה" (ובקיצור בלעז, ICSI).

בלומברג

במחקר שבוצע באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה ופורסם לפני חודש, נבדק שיעור המומים באוכלוסיית מטופלות הפריון. החוקרים בדקו את כל הלידות באזור מסוים באוסטרליה בין השנים 1986 ל-2002 - 308,974 נשים במספר - וחילקו אותן לשתי קבוצות עיקריות: כאלה שהרו בעזרת טיפולי פריון וכאלה שהרו באופן ספונטני.

עוד כתבות בנושא

כשבדקו החוקרים את שיעור הופעת המומים המולדים, נמצא אחוז גבוה יותר (8.3%) בקבוצת האמהות שהרו בעזרת טיפולי פריון, לעומת כאלה שהרו ספונטנית (בהן שיעור המומים היה 5.8%). לכאורה, הוכחה כי שיעור המומים גבוה יותר בעקבות טיפולי פריון. אולם כשהכלילו החוקרים בעבודה משתנים נוספים העשויים להשפיע על שיעור המומים באוכלוסייה זו, כגון גיל היולדת, שייכות אתנית, עישון, מחלות אמהיות בהריון ומצב סוציו-אקונומי, הסיכון להופעת מומים מולדים פחת במידה רבה. אם ההשוואה המקורית הצביעה על סיכון עודף ב-47% לפתח מומים מולדים בטיפולי פריון, הרי ששכלול גורמים מתערבים הוריד את הסיכון העודף ל-28% בלבד.

כשחולקה קבוצת טיפולי הפריון לתת קבוצות לפי סוגי הטיפול שעברו הנשים - להפריה חוץ גופית לעומת מיקרו-מניפולציה, נמצאו נשים בשתי הקבוצות כבעלות סיכון גבוה יותר להופעת מומים מולדים. בקבוצת הנשים עם טיפולי ההפריה החוץ-גופית, שכלול הגורמים הנלווים הצביע על עלייה של 26% בסיכון למומים מולדים, עלייה שכבר לא היתה מובהקת מבחינה סטטיסטית, בעוד בקבוצת הנשים שהרתה בעזרת מיקרו-מניפולציה נותרה עלייה מובהקת בסיכון.

עוד נמצא כי אמהות עם בעיות פריון שהרו בסופו של דבר ספונטנית, היו גם הן בעלות סיכון גבוה ב-25% להופעת מומים מולדים, בהשוואה לאמהות ללא בעיות פריון שהרו באופן ספונטני.

לסיכום מקדם המחקר מסר מרגיע ולפיו מרבית הלידות לאחר טיפולי פוריות שונים מסתכמות בלידת ילדים בריאים. בהתחשב במאפייני קבוצת הנשים שעוברת הפריה חוץ-גופית, נראה כי הטיפול כשלעצמו (ללא מיקרו-מניפולציה) אינו מעלה באופן מובהק את הסיכון למומים מולדים.

ד"ר אלון שרים הוא מנהל יחידת האולטרה-סאונד במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה וד"ר עינת שלום-פז היא רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ-גופית באוניברסיטת מקגיל שבקנדה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו