בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החלבון שהציל אותי

גילוי ישראלי חדש על מהלך המחלה של טרשת נפוצה עשוי להביא בקרוב לתרופה חדשנית שתחליף את הקופקסון ואולי אף תביא להיעלמות המחלה

תגובות

16 שנים חלפו מאז החל שיווקה של קופקסון, תרופת הדגל של "טבע" לטרשת נפוצה, שנמכרה רק ב-2011 ב-3.5 מיליארד דולר, ומהווה כיום רבע מהכנסות החברה. מחקר חדש שהסתיים בימים אלה עשוי להקים לה מתחרה פוטנציאלית חדשה, שמפותחת דווקא בישראל. מדובר במולקולה חדשה שעשויה להוריד את מספר ההתקפים המאפיינים את המחלה, למנוע נכות לאורך זמן ואולי אף להעלים את המחלה.

טרשת נפוצה היוותה מאז ומעולם שוק אטרקטיבי לתעשיית התרופות; המחלה הנוירולוגית והכרונית מתפתחת לרוב אצל צעירים בני 20-40, ומחייבת טיפול תרופתי יומיומי לאורך כל החיים. המחלה מתאפיינת בהתקפים של טשטוש עד עיוורון, חולשה ביד או ברגל עד כדי שיתוק והפרעות בשיווי משקל, ועלולה להתפתח לפגיעה קבועה ונכות משמעותית. טרשת נפוצה מופיעה לרוב ללא גורם מעורר, אך פורצת לעתים כתגובה של המערכת החיסונית של הגוף לתנאי לחץ.

בישראל נמנים אמנם רק כ-4,000 חולים בטרשת נפוצה, אבל ארגון הבריאות העולמי שאוסף מידע מ-112 מדינות (87.8% מאוכלוסיית העולם) מונה לא פחות מ-1.3 מיליון חולים, מרביתם ממדינות מפותחות. באירופה לבדה שיעור התחלואה עומד על 80 איש מתוך מאה אלף תושבים - פי 2.6 מהממוצע העולמי ופי 5.3 משיעורה במזרח התיכון.

להרוג תאים, להרוג מחלה

הפרויקט המחקרי החל בשנת 2000 במרכז הרפואי שיבא, בבדיקות של דגימות דם או נוזל שדרה שנלקחו מחולי טרשת נפוצה במצבי מחלה שונים. הבדיקה מבוצעת על גבי שבב מיוחד (צ'יפ) המשמש לבירור המיפוי החלבוני של המטופל. בדומה לסריקה גנטית, שנכנסה בשנים האחרונות לשימוש בשטחי רפואה שונים, המיפוי החלבוני מאפשר סריקה של 22 אלף חלבונים בתא, שהן מולקולות בתאים, המשתתפות בתהליך הביטוי של המידע הגנטי והתרגום שלו לפעילות חלבונית.

תוצאות הבדיקה מאפשרות לאפיין מצבי מחלה שונים, להתאים טיפולים לחולים בהתאם לתמונת המצב החלבונית שלהם בתקופה נתונה, ולקבוע את התגובה הרצויה לטיפול. בהבדל מהמפה הגנטית שנותרת קבועה מהלידה ואינה משתנה, מיפוי חלבוני הוא בדיקה אקטיבית שמשתנה אצל הנבדק בזמנים שונים, ולכן מייצגת את השינויים עברו עליו.

ב-2004 דיווח צוות החוקרים הישראלים בראשות פרופ' ענת אחירון, מנהלת המרכז הארצי לטרשת נפוצה, ד"ר מיכאל גורביץ, מנהל המעבדה לנוירוגנומיקה יישומית במרכז וד"ר שמואל מירון, מנהל היחידה לניתוח ועיבוד ממוחשב של בדיקות הדמיה מוחיות במרכז - כי הצליח לאבחן "מפת חלבונים" המאפיינת חולי טרשת נפוצה, ושונה מזו של אנשים בריאים.

מאחר שמרבית חולי טרשת נפוצה (85%) סובלים מהתקפים ש-15% מהם מחמירים עם הזמן, איפיינו החוקרים את החלבונים המשתנים בחולים עם מהלך מחלה פעיל, וחלבונים המשתנים במהלך התקף. במחקר, שנמשך כשנתיים ופורסם ב-2007 בכתב העת הרפואי "Clinical and Experimental Immunology", נמצא חלבון בשם RRN3 המאפשר לחזות ב-70.4% מהמקרים את מהלך המחלה: ככל שנוכחותו של החלבון גדולה יותר, כך תאופיין המחלה בריבוי התקפים ועלייה בנכות הנוירולוגית.

"התברר כי בשקלול הממצאים עם חלבונים נוספים, ניתן אף לחזות את פעילות המחלה ב-90% מהמקרים. מצאנו שברמות גבוהות, החלבון גורם למוות של תאים מסוימים המחוללים את המחלה", מסבירה פרופ' אחירון. "בהמשך, חיפשנו דרכים להוריד את רמות החלבון". בעבודה נוספת זוהה כי החלבון RRN3 אף מאפשר להבחין בין חולי טרשת נפוצה עם התקפים פעילים, לבין אלו המוגדרים כחולי 'טרשת נפוצה שפירה'. מדובר בחולים עם מהלך שפיר שלא מגיעים לנכות תפקודית משמעותית גם לאחר משך מחלה ארוך.

במחקר שבחן דגימות דם שנאספו מ-20 חולי טרשת נפוצה שפירה בהשוואה ל-15 חולים עם התקפים פעילים, נמצאו בנוסף ל-RRN3 עוד שני חלבונים העשויים לשמש סמנים ביולוגיים למצבו של החולה: POLR1D ו-LRPPRC. הממצאים הוצגו לאחרונה בכנס האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) שנערך באפריל 2012 בניו אורלינס.

בהמשך, הצליחו החוקרים למצוא חומר תרופתי הגורם להפחתת רמות חלבון ה-RRN3 בגוף, ולכן עשוי לשמש בעתיד תרופה לטרשת נפוצה. לדברי פרופ' אחירון, "זוהי תרופה שחוסמת את חלבון ה-RRN3 וגורמת לכך שרמתו תרד, כך שהפעילות הדלקתית הקשורה למחלה תפחת באופן משמעותי".

מה ההבדל מהפעילות של הקופקסון?

אחירון: "קופקסון הוא תרופה הפועלת במנגנון שטרם התברר במלואו, להפחתת הפעילות הדלקתית של הטרשת הנפוצה. התרופה הנוכחית חוסמת את פעילותו של החלבון RRN3 ובכך מעודדת את תהליך המוות של התאים החולים במערכת החיסונית. מאחר שהמנגנון בתרופה הנוכחית ממוקד יותר, תופעות הלוואי שלה צפויות להיות פחותות".

היא בהכרח תהיה טובה יותר מהקופקסון?

"לא ניתן לומר עדיין, אבל אנחנו מקווים שיעילותה תהיה גבוהה יותר, ושאולי היא תצליח להביא להיעלמותה של המחלה מנוף חיינו, בדומה לתהליך שעבר על מחלת השחפת, שהיתה בעבר מחלה רחבת היקף, וכיום נחשבת למחלה שולית".

העכברים חזרו ללכת

המולקולה שאובחנה נמצאת בפיתוח של חברת תרופות, כחלק משרשרת של מולקולות המצויות בתהליך פיתוח של טיפול חדשני לחולי סרטן, ובימים אלה נבחנת בטיחותה ויציבותה.

הממצא החדש מעורר עניין גם על רקע ממצא קודם של צוות החוקרים הישראלי, שהתפרסם בפברואר 2005, אודות שיעור נמוך של תחלואה בסרטן בקרב חולות טרשת נפוצה. בהבדל מרוב התרופות הניתנות כיום לטרשת נפוצה בזריקות, החומר החדש שנמצא מפותח כגלולה, בדומה לגילניה - התרופה היחידה לטרשת נפוצה שאיננה דורשת הזרקה המצויה כיום בשוק, שהוכנסה בחודש ינואר (2012) לסל התרופות עבור חלק מהחולים.

המולקולה החדשה שזוהתה יוצרה בתנאי מעבדה, במסגרת מחקר המשותף לחוקרים בשיבא ולחוקרים מהמחלקה הביוכימית מאוניברסיטת בן גוריון, ובניסוי שנערך בהמשך בעכברים, ניתנה התרופה בצינורית דרך הפה לעכברים בהם הושרשה מחלה דמוית טרשת נפוצה. נמצא כי הטיפול בתרופה מנע את הופעת המחלה או הפחית את חומרתה - בהתאם לירידה ברמות החלבון RRN3.

אחירון; "אם העכבר הציג לפני כן סימנים של החמרה נוירולוגית, שכללו חולשה עד שיתוק של הזנב והגפיים, מתן הטיפול הביא להיעלמותם של סימנים אלה". הממצאים יוגשו בקרוב לפרסום בכתב עת מדעי.

"כבר היום אנחנו מיישמים בדיקות של חלבון RRN3 כדי לקבל אינדיקציה לגבי מצבו של החולה, אם הוא מצוי במצב של מחלה פעילה או שלא", אומר ד"ר גורביץ'. אחירון מוסיפה: "תרופות לחסימת שלושת החלבונים שזוהו במחקרים שלנו עשויות להפחית את פעילות המחלה, תדירות וחומרת ההתקפים ואת הנכות הנוירולוגית המצטברת".

במארס 2008 דיווחו חוקרים צרפתים על מעקב בן שמונה שנים אחר 500 ילדים הסובלים מטרשת נפוצה, והגיעו למסקנה כי לא ניתן לקשר את המחלה לחיסון נגד הפטיטיס B הניתן לתינוקות, למרות ההנחה שיש קשר. עם זאת, מצאו החוקרים קשר בין טרשת נפוצה לבין עישון פסיבי של הילד בבית בו גרים מעשנים. קשר גנטי זוהה בעבר, כשהתברר כי לאחים ואחיות של חולים יש שכיחות של פי שניים עד ארבעה ללקות אף הם במחלה, ואולם עד עתה לא תועדו מוטציות גנטיות שמשויכות באופן ישיר עם המחלה.

בהבדל מאלצהיימר הגורמת להרס מערכת העצבים המוחית, טרשת נפוצה מובילה להרס המיאלין העוטף את הסיבים העצביים במוח בלבד, אולם מדובר באחת המחלות המרכזיות הגורמות לנכות, ופוגעת בתפקודם של כ-60% מהחולים בתוך 20 שנה ממועד התפרצותה.

"מנגנון המחלה פועל כך, שתאים של המערכת החיסונית מסוג לימפוציטים עצמיים מתקיפים את מערכת העצבים המרכזית", מסבירה אחירון. "הם מזהים את חלבוני המיאלין כזרים, ומביאים לתגובה דלקתית המתאפיינת בדלקת ברקמת המוח, עצבי הראייה וחוט השדרה, והרס מעטפת המיאלין".

זה למעלה מעשור קיימים טיפולים בטרשת נפוצה המכוונים נגד מנגנוני המחלה וניתנים ברובם בזריקות, לרבות קופקסון. אולם לדברי פרופ' אחירון, "יעילותם של תכשירים אלה בעיכוב החמרת המחלה לאורך זמן היא מוגבלת, מה שמותיר מקום לטיפולים יעילים יותר".

***האם קנאביס מועיל לחולי טרשת נפוצה או מסכן אותם?

מדיניות מתירנית במשרד הבריאות מאפשרת בשנים האחרונות לעשרות חולי טרשת נפוצה לזכות באישור לעישון מריחואנה רפואית באישור משרד הבריאות.

ואולם, ממצאי מחקר חדש המתפרסם בתחילת החודש (יוני 2012) בכתב העת "BRAIN" לרפואה נוירולוגית, מגלה כי עבור חולי טרשת נפוצה מדובר בטיפול מסוכן מבחינה פיזיולוגית. במחקר שבוצע באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה נטען כי מריחואנה רפואית עלולה לגרום בשימוש מתמשך לפגיעה בחומר הלבן של המוח, המכונה מיאלין. אותו חומר המהווה גם את יעד הפגיעה בקרב חולי טרשת נפוצה.

הממצא הושג באמצעות צילומי MRI ובדיקות נוספות לתפקוד המוח בקרב 590 צרכנים כבדים של מריחואנה ו-33 נבדקים בקבוצת ביקורת. נמצא קשר בין גיל מוקדם של תחילת השימוש במריחואנה לבין עלייה בנזק שנגרם לחומר הלבן במוח. לדברי פרופ' אחירון, "נמצא כי באנשים בריאים, מריחואנה פוגעת בחומר הלבן העוטף את הסיבים העצביים, המורכב לרוב משומן המבודד את ההולכה החשמלית במוח. כך יוצא שחולי טרשת נפוצה המעשנים מריחואנה סובלים מפגיעה כפולה בחומר הזה, גם מהמחלה וגם מהמריחואנה. לדעתי, משרד הבריאות צריך להתייחס לממצאים החדשים בבואו לאשר שימוש בחומר".

על רקע הממצאים זימנו במשרד הבריאות לאחרונה פגישה לדון בהשלכות האישורים. "כיום האישור ניתן רק לחלק קטן של חולי הטרשת הנפוצה שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. מדובר בפחות מ-5% מהחולים", מסביר ד"ר יהודה ברוך, הממונה מטעם משרד הבריאות על האישורים למריחואנה רפואית ומנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל. "המחקר הנוכחי מדגיש את חוסר הידע הקיים היום לגבי השלכות ארוכות טווח של שימוש במריחואנה בכלל".

בינתיים האישורים למריחואנה רפואית בישראל גדלים בהתמדה, וכיום כבר יש 8,744 מטופלים עם אישורים פעילים, עלייה של 60% בתוך 16 חודשים. לאחרונה מדווח על מגמת יציבות באישורים, אולם זאת על רקע פעילות למחיקת נפטרים מרשימת האישורים, בסיוע משרד הפנים.

בישראל מאושרות 12 חוות לגידול מריחואנה רפואית, מהן לפחות שבע פעילות. לפי הנחיות משרד הבריאות, מרכזי חלוקה הפועלים כיום רשאים לגבות כסף לאספקת החומר הגולמי למטופל, לגלגול הסיגריות ולמשלוח. מטופלים במריחואנה רפואית שצוידו באישורים עד שנת 2009, מורשים לגידול עצמי של עד עשרה עציצים בגובה מרבי של מטר וחצי לעציץ בביתם, אולם אישורים אלה מבוטלים בהדרגה, ואישורים חדשים ניתנים לאחזקת החומר בלבד.

***טרשת נפוצה בעולם

30

חולים למאה אלף איש הם שיעור התחלואה הממוצע בעולם

4,000

חולי טרשת נפוצה חיים בישראל, ומדי שנה מאובחנים בה כ70-50- חולים חדשים

80

למאה אלף איש מאובחנים בטרשת נפוצה באירופה, היבשת בה המחלה נפוצה ביותר, ובהמשך מאובחנים בה 14.9 למאה אלף במזרח התיכון, 8.3 למאה אלף ביבשות אמריקה, 5 למאה אלף באוסטרליה, 2.8 למאה אלף בדרום מזרח אסיה ו0.3- למאה אלף באפריקה

89

למאה אלף תושבים מאובחנים בטרשת נפוצה במדינות עשירות, 32 למאה אלף במדינות ברמת חיים בינונית-גבוהה, 10 למאה אלף במדינות ברמת חיים בינונית עד נמוכה ו0.5- למאה אלף במדינות עניות

176

למאה אלף תושבים מאובחנים עם טרשת נפוצה בהונגריה, המדינה שבה המחלה נפוצה ביותר, ובהמשך 150 למאה אלף בסלובניה, 149 למאה אלף בגרמניה, 135 למאה אלף בארה"ב, 132.5 למאה אלף בקנדה, 130 למאה אלף בצ'כיה, 125 למאה אלף בנורווגיה, 122 למאה אלף בדנמרק, 120 למאה אלף בפולין ו110- למאה אלף בקפריסין

61.6

למאה אלף תושבים מאובחנים כחולי טרשת נפוצה באוכלוסייה היהודית בישראל, בהשוואה ל35.3- למאה אלף במגזר הערבי

מקור: אטלס ארגון הבריאות העולמי לטרשת נפוצה לשנת 2008 הכולל נתונים ל87.8%- מאוכלוסיית העולם

דניאל בר-און


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו